לא משתלם: קופיקס הפסידה 7 מיליון שקלים ברבעון השני
שנתיים לרכישה של רמי לוי וקופיקס גרופ עדיין לא מתרוממת. הקבוצה הכוללת בתי קפה ומרכולים מדווחת כי הפסידה ברבעון השני כ-7 מיליון שקלים, זאת לעומת הפסד של מיליון שקלים בתקופה המקבילה דאשתקד.
ההכנסות של בתי הקפה ירדו מ-23 מיליון שקלים ברבעון השני של 2018, ל-18 מיליון ברבעון האחרון. המרכולים ירדו מ-51 מיליון שקלים ב-2018 ל- 50 מיליון שקלים בתקופה המקבילה השנה. סך הכול, הכנסות החברה ירדו מ-74 מיליון ב-2018, ל-68 מיליון שקלים ב-רבעון הנוכחי.
הרווח הגולמי נותר זהה ועומד על 18 מיליון שקלים וכך גם הוצאות התפעול, המכירה והשיווק, שנותרו על 17 מיליון שקלים. הוצאות ההנהלה ירדו מ-3.8 מיליון שקלים ב-2018 ל-3.5 מיליון שקלים ברבעון השני של 2019.
הכנסות המימון קטנו בשני שליש, מ-1.6 מיליון ב-2018 לכ-600 אלף שקלים ברבעון האחרון. הוצאות המימון עלו בכמעט 800%, מ-400 אלף שקלים ל-3.2 מיליון שקלים ברבעון האחרון. ההפסד הבסיסי למניה ירד ב-30 אגורות ברבעון האחרון לעומת 0.04 ברבעון המקביל אשתקד.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קופיקס היא למעשה זרוע של רמי לפעיחלות בתוך הערים. הסניפים של קופיקס בתחום המרכולים יוסבו בהדרגה לסניפי רמי לוי, וסניפים חדשים יוקמו, כשבינתיים קם ופועל סניף אחד גדול יחסית בהרצליה.
- 8.בלוד ליד בית המשפט מזמן נסגר (ל"ת)לוד 03/09/2019 21:31הגב לתגובה זו
- 7.מני 28/08/2019 07:27הגב לתגובה זותשנו את איכות המוצרים תעלו אותם ברמה שנו תפריטים. תוסיפו מוצרים. תעשו מבצעים. רמי תתעורר איפה עוף בשקל.... מה יקרה עם תעשה פעם בשבוע קפה בשקל למי שקונה כריך... ??
- 6.SAM 26/08/2019 23:01הגב לתגובה זובלי שיפור משמעותי ברמת הקפה אין לעסק הזה תקווה! החלב דליל, הקפה דליל וחסר ריח!
- 5.דורון 23/08/2019 10:43הגב לתגובה זורמי לוי , יודע לבצע את המהלכים הנכונים לתיקון המצב . בהצלחה רמי
- 4.יוסף 23/08/2019 04:07הגב לתגובה זוהרעב שלך לכסף שאלה של זמן יפיל אותך וזה כבר התחיל מהכרטה שקוראים לה קופיקס
- 3.אלי מוגרבי 21/08/2019 23:11הגב לתגובה זורמי לוי רק יילך ויתרסק כי נתן יד לאבי כץ לעשוק אנשים תמימים .רמי לוי אתה תלך ותיפול לאט לאט כי ידעת על העושק וזה נקרא גזל
- 2.המומחה 21/08/2019 23:05הגב לתגובה זובסדר הבעיה היא בהוצ של קופיקס . כ60 אחוז משלם הזכיין עבור המוצרים ודמי הזכיון. הוצ קבועות ולבסוף משכורות משאירים סניפים רבים בלי רווח ויכולת להחזיר את דמי הסניף והזכיינות שעמדו על כ500000 שח. כרגע סניף ממוצע שווה כ200000 שח וזה כבר מחיר בסדר לעסק לא מסובך שיתן משכורת
- 1.רונן 21/08/2019 18:36הגב לתגובה זוואתם כותבים על רמי לוי !? אבי כץ עקץ
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
