יש אנשים שזוכים להערצה כי נעלו אותם למשך כמה חודשים בווילה והדליקו את המצלמות, אחרים זוכים להערצה כי חירפו נפשם באי אקזוטי תוך שהם שומרים על גזרה מוקפדת בביקיני קטנטן (בכל זאת, אכילת שבלולים תוך תכנון ארוך טווח של תכסיסים איננה מטלה פשוטה בכלל), ויש את אחי, מי שהיה בעבורי מאז ומעולם מודל להערצה. סגן אלוף בחטיבת כפיר, אבא ל-3 ילדים שיוצא הביתה כאחרון המתגייסים הטריים לצה"ל. העבודה שלו, שבעיניו היא שגרתית, כוללת סיכול של מאות פיגועים, צל"שים על הריגת מחבלים והצלת חיי אדם, על בסיס יומיומי. בלי להתמרמר על שעות השינה המועטות והמשימות הלא פשוטות, טובת המדינה והאזרחים בה נמצאים תמיד לנגד עיניו.

לאורך השנים יצא לי לפגוש לא מעט אנשים שהיו חיילים של אחי, וכל אחד מהם סיפר לי על כמה שהיה דמות דומיננטית שהשפיעה רבות על חייהם. כי אחי, חוץ מלהיות מפקד טוב, הוא גם אחד האנשים היותר חכמים, מוכשרים וטובי לב שייצא לכם להכיר.

כבר שמעתי סיפורים על חיילים בודדים שבעידודו הצליחו לסיים תואר ראשון במהלך שנת הקבע שלהם, חיילים שהתגוררו עם הסבתא בלי גרוש בארנק שבהמלצתו לקחו קורס השקעות בנדל"ן והצליחו לתכנן אסטרטגית את מהלך חייהם ולהשתחרר עם 2 רגליים יציבות על הקרקע ודירה באמתחתם. אחי הוא החכם הסיני שכולם באים אליו לקבל עצה ופתרון לבעיות. עם מטאפורות שלופות לכל בעיה שתתקילו אותו בה, הוא מיד מצליח להפוך כל קושי להזדמנות ולעולם לא ירשה לאף אחד לייבב על מר גורלו - "קחו אחריות על החיים שלכם", הוא תמיד אומר.

בשעות הפנאי המועטות שלו הוא גם שופט בתחרויות ירי, רץ מרתונים, צולל ומתעסק בנדל"ן. סוג של סופרמן, אם תרצו. והחלק הכי שווה? שהוא אח שלי.

החודש נכנס אחי הגדול לתפקידו החדש כמג"ד נחשון, כבש עוד פסגה מאתגרת ברזומה הצבאי שלו, והסב גאווה מרובה לכל המשפחה. הוא היה כזה מאז שהוא היה ילד, אחי, משחק בחיילי צעצוע ומבצע לוחמה בשטח בנוי מאחורי הספות בבית. לא אשכח את העמוד בספר המחזור שלו וגם שלי בסוף כיתה ו', בו היו כתובים המקצועות בהם רצינו לעבוד בעתיד. יוני רצה להיות טייס קרב, אמיר כבאי, יעל עורכת דין ואביטל רצתה להיות סופרת. היום, עצוב להודות, רוב הילדים פשוט רוצים להיות מפורסמים, כאילו ש"מפורסם" הוא בכלל מקצוע. האם קרוב הוא היום שבו יקראו לרחובות על שם פליטי ריאליטי וכוכבני פסטיגל? היום שבו נתהלך בשדרות אביבית וניקח ימינה ברחוב סער שיינפיין?

בעולם שבו ליהיא גרינר משתכרת מהפגנת נוכחות בהשקות, ושאר ידוענים מקבלים קמפיינים לפי מיקומם במד הפפראצי שהם מביאים לציבור, אני יודעת מי הגיבורים האמיתיים שלי.