הגל הבא של הבינה המלאכותית - אינטליגנציה מרחבית; מה זה ומי החברות שיהנו מכך?
הבינה המלאכותית שאנחנו מכירים כיום, כמו צ'אטבוטים ומודלים לשוניים, מתקדמת בקצב מסחרר. אבל מאחורי הקלעים, גל חדש של AI מתהווה – אינטליגנציה מרחבית. מדובר במערכות שיכולות "לראות" ולפעול במרחב ובזמן תלת-ממדי, וזה הולך לשנות את האופן שבו אנחנו מבינים את העולם ופועלים בתוכו.
מה זו אינטליגנציה מרחבית?
תחשבו על מודל AI שיכול להבין את המרחב כמו מפה תלת-ממדית של כדור הארץ, לחזות שינויים, ולפעול בהתאם. המודלים האלה מתמקדים ב"שכל מרחבי" – בינה שמבינה את העולם הפיזי ואת היחסים בין דברים בתוכו. וזה לא רק לשימושים כמו משחקים – אנחנו מדברים על חיזוי מזג אוויר, תכנון ערים, ואפילו לוגיסטיקה מתקדמת.
החברות שמובילות את התחום
אנבידיה: חיזוי אקלימי עם Earth-2 - אנבידיה, המובילה העולים בתחום הבינה המלאכותית, עובדת על פרויקט Earth-2 - בניית מודל גיאו-מרחבי שמשלב פיזיקה, סימולציות מתקדמות וגרפיקה ממוחשבת. המערכת הזו כבר משמשת גופים כמו NOAA (המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה בארה"ב) וחברות מטאורולוגיה נוספות, כדי לחזות אירועי אקלים קיצוניים.
Earth-2 מאפשר לתכנן טוב יותר אסטרטגיות להתמודדות עם סופות, שטפונות ואפילו שינויים אקלימיים. זה כלי שיכול להציל חיים – ולא רק באסונות טבע. לדמיין מערכת שמסוגלת לעזור לחברות לוגיסטיקה לחזות תנאי מזג אוויר שמשפיעים על שרשרת האספקה? זה כבר לא מדע בדיוני.
Niantic: הרבה מעבר לפוקימון גו - כן, Niantic היא החברה שמאחורי פוקימון גו, המשחק שהוציא מיליוני אנשים לרחובות. אבל מתברר שהיא עושה הרבה יותר מזה. במהלך השנים האחרונות, Niantic אספה מיליוני סריקות של מיקומים ברחבי העולם דרך השחקנים שלה. היום, יש לה את אחת המפות התלת-ממדיות המדויקות ביותר של כדור הארץ – מיפוי שמבוסס על נתונים מהשטח, ממש מהרגליים של השחקנים.
לדברי בריאן מק'קלנדון, סגן נשיא בכיר ב-Niantic, המפה של החברה היא המפורטת ביותר שיש בעולם. בחברה הסבירו שהאתגר הגדול הוא לשנות את המפה כי העולם דינמי ומשתנה כל הזמן ויש להם פתרונות לכך: הכוח של המודל הזה לגישתם שהוא מתעדכן כל הזמן ומתאים את עצמו לשינויים.
World Labs: מודל עולמי בקצב מהיר - פיי-פיי לי, אחת החוקרות המובילות בתחום ה-AI, מובילה את World Labs, סטארט-אפ שמתמקד ביצירת עולמות וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית. החברה גייסה 230 מיליון דולר השנה, והמודלים שלה מציעים ליצור עולמות אינטראקטיביים ברמת פירוט גבוהה בעלות נמוכה משמעותית מהטכנולוגיות הקיימות.
לדבריה, השפה המרחבית היא בסיסית כמו שפה מילולית, ואולי אפילו קדומה יותר. unlocking spatial intelligence היא המשימה הגדולה של הדור הבא.
איך זה הולך להשפיע עלינו?
הטכנולוגיות האלה לא רק מיועדות לחוקרים או לגיימרים. המודלים הגיאו-מרחביים יוכלו לשמש בתחומים כמו:
תכנון עירוני – יצירת ערים חכמות ומדויקות יותר.
לוגיסטיקה – חיזוי תנועה ומציאת דרכים יעילות יותר למשלוחים.
בידור – יצירת חוויות מציאות רבודה שלא ראינו כמותן.
חיזוי אקלים – להתמודד עם אירועי מזג אוויר קיצוניים מראש.
שאלות ותשובות על בינה מלאכותית ואינטליגנציה מרחבית
מה זה אינטליגנציה מרחבית ולמה היא חשובה?
זו מערכת AI שמבינה את המרחב והזמן בתלת-ממד. החשיבות שלה היא ביכולת לחזות ולפעול בעולם הפיזי בצורה מדויקת ומתקדמת, וזה רלוונטי כמעט לכל תחום.
למה Niantic נחשבת למובילה בתחום הזה?
כי יש לה מאגר נתונים עצום שנאסף ממשתמשים במשחקים כמו פוקימון גו. מדובר באחת המפות התלת-ממדיות המדויקות ביותר שנבנו אי פעם.
איך אנבידיה מנצלת את הטכנולוגיה הזו?
אנביידה משתמשת בכוח המחשוב שלה כדי לחזות אירועי מזג אוויר, לשפר סימולציות אקלימיות ולעזור לעסקים ולמדינות לתכנן טוב יותר.
מה עושה World Labs?
היא מפתחת עולמות וירטואליים מתקדמים מבוססי AI. המטרה היא להנגיש יצירת עולמות כאלה במחיר נמוך ובזמן קצר, כדי לפתוח אפשרויות חדשות בתעשיות רבות.
איך הטכנולוגיות האלה ישנו את החיים שלנו?
הן ישפיעו על תחומים כמו תחבורה, חינוך, בידור ותכנון עירוני. הן יכולות לעזור לנו להתמודד עם שינויי אקלים, לשפר את הערים שבהן אנחנו חיים, וליצור חוויות שלא ראינו כמותן.
האם אנחנו קרובים לראות את הטכנולוגיות האלה בפעולה?
חלק מהן כבר כאן, כמו Earth-2 של Nvidia שמשמשת לחיזוי מזג אוויר. אחרות, כמו המודלים של Niantic ו-World Labs, נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים וייתכן שנראה יישומים מסחריים שלהן בשנים הקרובות.
מי ירוויח מזה?
כולם – חברות טכנולוגיה, ממשלות, עסקים ואנשים פרטיים. הפוטנציאל הכלכלי עצום, וכל פריצת דרך תביא איתה גל של השקעות.
מה האתגר הכי גדול בתחום?
- 2.אבי 01/01/2025 09:10הגב לתגובה זויותר חשוב לפתח אינטליגנציה רגשית EI. באמצעותה ניתן להניע אנשים עמים ומדינות בכל התחומים.זה הכיוון הנכון.
- 1.תחשבו איך מוציאים ממכם כסף -מוכרים לכם אוויר (ל"ת)עושה חשבון 29/12/2024 16:01הגב לתגובה זו
וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
בינה מלאכותית דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.
איב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צאיב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard
גיוס סיד חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.
איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק.
ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו.
הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים. זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות.
- חצי מהסיד: IMMA גייסה 2.5 מיליון דולר לאולטרסאונד ביתי לנשים בטיפולי פוריות
- גיוס סיד ל-Daylight: סטארטאפ הסייבר הישראלי שמציע מודל היברידי לאבטחת מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.
