הגל הבא של הבינה המלאכותית - אינטליגנציה מרחבית; מה זה ומי החברות שיהנו מכך?
הבינה המלאכותית שאנחנו מכירים כיום, כמו צ'אטבוטים ומודלים לשוניים, מתקדמת בקצב מסחרר. אבל מאחורי הקלעים, גל חדש של AI מתהווה – אינטליגנציה מרחבית. מדובר במערכות שיכולות "לראות" ולפעול במרחב ובזמן תלת-ממדי, וזה הולך לשנות את האופן שבו אנחנו מבינים את העולם ופועלים בתוכו.
מה זו אינטליגנציה מרחבית?
תחשבו על מודל AI שיכול להבין את המרחב כמו מפה תלת-ממדית של כדור הארץ, לחזות שינויים, ולפעול בהתאם. המודלים האלה מתמקדים ב"שכל מרחבי" – בינה שמבינה את העולם הפיזי ואת היחסים בין דברים בתוכו. וזה לא רק לשימושים כמו משחקים – אנחנו מדברים על חיזוי מזג אוויר, תכנון ערים, ואפילו לוגיסטיקה מתקדמת.
החברות שמובילות את התחום
אנבידיה: חיזוי אקלימי עם Earth-2 - אנבידיה, המובילה העולים בתחום הבינה המלאכותית, עובדת על פרויקט Earth-2 - בניית מודל גיאו-מרחבי שמשלב פיזיקה, סימולציות מתקדמות וגרפיקה ממוחשבת. המערכת הזו כבר משמשת גופים כמו NOAA (המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה בארה"ב) וחברות מטאורולוגיה נוספות, כדי לחזות אירועי אקלים קיצוניים.
Earth-2 מאפשר לתכנן טוב יותר אסטרטגיות להתמודדות עם סופות, שטפונות ואפילו שינויים אקלימיים. זה כלי שיכול להציל חיים – ולא רק באסונות טבע. לדמיין מערכת שמסוגלת לעזור לחברות לוגיסטיקה לחזות תנאי מזג אוויר שמשפיעים על שרשרת האספקה? זה כבר לא מדע בדיוני.
Niantic: הרבה מעבר לפוקימון גו - כן, Niantic היא החברה שמאחורי פוקימון גו, המשחק שהוציא מיליוני אנשים לרחובות. אבל מתברר שהיא עושה הרבה יותר מזה. במהלך השנים האחרונות, Niantic אספה מיליוני סריקות של מיקומים ברחבי העולם דרך השחקנים שלה. היום, יש לה את אחת המפות התלת-ממדיות המדויקות ביותר של כדור הארץ – מיפוי שמבוסס על נתונים מהשטח, ממש מהרגליים של השחקנים.
לדברי בריאן מק'קלנדון, סגן נשיא בכיר ב-Niantic, המפה של החברה היא המפורטת ביותר שיש בעולם. בחברה הסבירו שהאתגר הגדול הוא לשנות את המפה כי העולם דינמי ומשתנה כל הזמן ויש להם פתרונות לכך: הכוח של המודל הזה לגישתם שהוא מתעדכן כל הזמן ומתאים את עצמו לשינויים.
World Labs: מודל עולמי בקצב מהיר - פיי-פיי לי, אחת החוקרות המובילות בתחום ה-AI, מובילה את World Labs, סטארט-אפ שמתמקד ביצירת עולמות וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית. החברה גייסה 230 מיליון דולר השנה, והמודלים שלה מציעים ליצור עולמות אינטראקטיביים ברמת פירוט גבוהה בעלות נמוכה משמעותית מהטכנולוגיות הקיימות.
לדבריה, השפה המרחבית היא בסיסית כמו שפה מילולית, ואולי אפילו קדומה יותר. unlocking spatial intelligence היא המשימה הגדולה של הדור הבא.
איך זה הולך להשפיע עלינו?
הטכנולוגיות האלה לא רק מיועדות לחוקרים או לגיימרים. המודלים הגיאו-מרחביים יוכלו לשמש בתחומים כמו:
תכנון עירוני – יצירת ערים חכמות ומדויקות יותר.
לוגיסטיקה – חיזוי תנועה ומציאת דרכים יעילות יותר למשלוחים.
בידור – יצירת חוויות מציאות רבודה שלא ראינו כמותן.
חיזוי אקלים – להתמודד עם אירועי מזג אוויר קיצוניים מראש.
שאלות ותשובות על בינה מלאכותית ואינטליגנציה מרחבית
מה זה אינטליגנציה מרחבית ולמה היא חשובה?
זו מערכת AI שמבינה את המרחב והזמן בתלת-ממד. החשיבות שלה היא ביכולת לחזות ולפעול בעולם הפיזי בצורה מדויקת ומתקדמת, וזה רלוונטי כמעט לכל תחום.
למה Niantic נחשבת למובילה בתחום הזה?
כי יש לה מאגר נתונים עצום שנאסף ממשתמשים במשחקים כמו פוקימון גו. מדובר באחת המפות התלת-ממדיות המדויקות ביותר שנבנו אי פעם.
איך אנבידיה מנצלת את הטכנולוגיה הזו?
אנביידה משתמשת בכוח המחשוב שלה כדי לחזות אירועי מזג אוויר, לשפר סימולציות אקלימיות ולעזור לעסקים ולמדינות לתכנן טוב יותר.
מה עושה World Labs?
היא מפתחת עולמות וירטואליים מתקדמים מבוססי AI. המטרה היא להנגיש יצירת עולמות כאלה במחיר נמוך ובזמן קצר, כדי לפתוח אפשרויות חדשות בתעשיות רבות.
איך הטכנולוגיות האלה ישנו את החיים שלנו?
הן ישפיעו על תחומים כמו תחבורה, חינוך, בידור ותכנון עירוני. הן יכולות לעזור לנו להתמודד עם שינויי אקלים, לשפר את הערים שבהן אנחנו חיים, וליצור חוויות שלא ראינו כמותן.
האם אנחנו קרובים לראות את הטכנולוגיות האלה בפעולה?
חלק מהן כבר כאן, כמו Earth-2 של Nvidia שמשמשת לחיזוי מזג אוויר. אחרות, כמו המודלים של Niantic ו-World Labs, נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים וייתכן שנראה יישומים מסחריים שלהן בשנים הקרובות.
מי ירוויח מזה?
כולם – חברות טכנולוגיה, ממשלות, עסקים ואנשים פרטיים. הפוטנציאל הכלכלי עצום, וכל פריצת דרך תביא איתה גל של השקעות.
מה האתגר הכי גדול בתחום?
- 2.אבי 01/01/2025 09:10הגב לתגובה זויותר חשוב לפתח אינטליגנציה רגשית EI. באמצעותה ניתן להניע אנשים עמים ומדינות בכל התחומים.זה הכיוון הנכון.
- 1.תחשבו איך מוציאים ממכם כסף -מוכרים לכם אוויר (ל"ת)עושה חשבון 29/12/2024 16:01הגב לתגובה זו
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה,
ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה
הייטק חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.
הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".
