קבוצת אלקטרה: סך ההכנסות טיפסו ב-16% ל-1.4 מיליארד שקל
קבוצת אלקטרה -1.24% , בניהולו של איתמר דויטשר, דיווחה הבוקר (א') את תוצאותייה העסקיות לרבעון הראשון של השנה כאשר רשמה בשורה העליונה שיפור של כ-16% אך עם זאת הציגה במקביל ירידה חדה ברווח הנקי, כאשר לטענתם הסיבה לכך נובעת בשל הכנסה חד פעמית של מכירת קרקע ברבעון המקביל אשתקד.
בתוך כך, בשורה העליונה הסתכמו סך ההכנסות של הקבוצה בכ-1.4 מיליארד שקל, המשקף גידול של כ-16% בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2016 (1.2 מיליארד שקל). עם זאת, הרווח התפעולי ירד ברבעון והסתכם בכ-59 מיליון שקל, זאת בהשוואה לכ-69.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, הקבוצה סיימה את הרבעון הראשון עם רווח נקי של כ-35.4 מיליון שקל (מתוכם כ-32 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-43.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (מתוכם כ-41.6 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות). את הירידה החדה ברווח הסבירו בחברה בכך ש"ברבעון המקביל אשתקד נכלל גם רווח בעל אופי חד פעמי בסך של כ-18.5 מיליון שקל ממכירת קרקע היסטורית בראשל"צ. בנטרול הכנסה חד פעמית זו היה הרווח הנקי ברבעון אשתקד מסתכם בכ-25.3 מיליון שקל – והרווח ברבעון הראשון 2017 היה משקף עלייה של כ-40%".
צבר העבודות של אלקטרה נכון לסוף הרבעון הראשון של 2017, גדל לכ-10.4 מיליארד שקל, לעומת צבר בסך של כ-9.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2016.
חלוקה למגזרים:
במגזר שירות ואחזקה נרשמה עליה של כ-18% בהכנסות הרבעון הראשון לכ-405 מיליון שקל, בהשוואה לכ-344 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות של מגזר זה נובע בעיקר מאיחוד לראשונה של 'אלקטרה טכנולוגיות חכמות', אשר רכשה את חברת 'מגאסון', וכן מגידול במרבית הפעילויות של הקבוצה במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר גדל ברבעון בכ-27% לכ-38 מיליון שקל, בהשוואה לכ-30 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל צמחו ההכנסות בכ-10% לכ-947 מיליון שקל, בהשוואה לכ-862 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות במגזר זה נבע מגידול במרבית פעילויות הקבוצה במגזר זה, ובעיקר מגידול בהיקפי הפעילות של אלקטרה תשתיות ואלקטרה בניה. הרווח התפעולי במגזר הסתכם ברבעון בכ-27 מיליון שקל, בהשוואה לכ-28 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל, רשמה הקבוצה ברבעון הראשון עליה של כ-241% בהכנסות לכ-61 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מפעילות אלקטרה פולין שלא נכללה ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר זה עלה ברבעון לכ-4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן יזום עלו ההכנסות ברבעון הראשון לכ-17 מיליון שקל, בהשוואה לכ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות נבע מהכרה בהכנסה לראשונה בפרויקט אכזיב בהתאם לקצב ההתקדמות. הרווח תפעולי במגזר זה הסתכם ברבעון בכ-5 מיליון שקל, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-21 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הקיטון ברווח נבע מהכרה, כאמור, ברווח שנכלל אשתקד בסך של כ-18.5 מיליון שקל ממכירת זכויות החברה במקרקעין בראשל"צ.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
במגזר הזכיינות רשמה החברה ברבעון הראשון לשנת 2017 מחזור הכנסות של כ-3 מיליון שקל, המתייחס בעיקר לפעילות זכיינות בתחום מכוני טיהור שפכים, בדומה למחזור ההכנסות אשתקד. ההפסד התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-3 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
בתוך כך, איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה בע"מ התייחס לתוצאות הקבוצה כשאמר "קבוצת אלקטרה פתחה את השנה עם המשך מגמת הצמיחה בפעילותה. ברבעון הראשון של שנת 2017 המשכנו להגדיל את צבר העבודות, שחצה את רף 10 מיליארד השקלים. הצמיחה בכל מגזרי הפעילות של קבוצת אלקטרה נובעת מהמשך חיזוק מיצובה המוביל של החברה בשווקים בהם היא פועלת, מהרחבת פעילותנו בחו"ל, וכן מהטמעתן המוצלחת של הפעילויות שרכשנו בשנה האחרונה, ובראשן פעילות הטכנולוגיה המתקדמת של חברת מגאסון. בנוסף, המשכנו להעמיק את פעילותנו בשוק המגורים בו אלקטרה הופכת לשחקנית מרכזית, באופן התואם את האסטרטגיה העסקית הכוללת שלה".
קבוצת אלקטרה בע"מ נחשבת לאחת הקבוצות הקבלניות הגדולות בישראל ככזו הפועלת כיום, באמצעות החברות הבנות שבבעלותה, בחמישה מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל; פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל; שירות ואחזקה; פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, ומגזר הזכיינות.
מניית אלקטרה רשמה מאז תחילת השנה הנוכחית תשואה חיובית דו ספרתית של 28%, זאת לאחר שאת השנה החולפת חתמה המניה בעלייה של כ-35%.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').