מדד העוצמה היחסית, RSI, הפך במרוצת השנים לאחד ממדדי התאוצה הפופולריים ביותר בעולם, וכמובן שעקב כך קנה לו מקום של כבוד גם במחוזותינו, בקרב טכנאים מקצועיים או פעילים אחרים בתחום. לא פלא, המדד פשוט לקריאה, מגיע כחלק אינטגרלי כמעט בכל חבילת תוכנה ויעילותו רבת השנים הוכיחה עצמה ועמדה במבחן הזמן, בתנאי שמשתמשים בו נכון. יעילותו זו מקבלת ביטוי לא רק בפשטות הנוסחה ובבנייתו של המדד, אלא גם ביעילות הקריאה שלו ובאפשרויות שהוא פותח בזיהוי מוקדם של מוקדי עוצמה / חולשה בשוק או במניה מסוימת. כפוף למגבלות כמובן.

אלא שלא תמיד קוראים אותו נכונה. ישנה נטייה לא מבורכת לבדוק את מדד העוצמה ולהיכנע לאיתותיו, טרם נבדק גרף המחירים לעומק. מדד העוצמה, יש לציין, אינו כלי מוביל בניתוח הטכני, אלא כלי עזר סטטיסטי הנגזר מפעילות השוק. ייחוס תכונות מאגיות וקבלתו של הכלי כמרכזי במערך הניתוח ותהליך קבלת ההחלטות הוא מוטעה.

השימוש בכלי זה, למרות שבנקודות מסוימות הוא מוכיח עצמו כיעיל להפליא, חייב להיות בפרופורציות הנכונות ובמטרה לאושש את הנחות העבודה שנגזרו מניתוח פעילות השוק, ולא ההפך. מטרתה של סדרת הכתבות הבאה, ללמוד את המדד - החל מתהליך בנייתו ועד לדרכי השימוש הנאותים.

ההוגה

בשנת 78' הציג אחד מן הטכנאים המפורסמים והמוערכים היום, וולס ווילדר, את מדד העוצמה היחסית בספרו Concept In Technical Trading. מדד זה נבנה על ידי ווילדר כמד תאוצה, ואין לבלבל בינו לבין מדדי עוצמה יחסיים קלאסיים אחרים, שמטרתם להשוות בין עוצמתו היחסית של שוק אחד למשנהו.

• המומנטום בשוק – מדד העוצמה היחסית RSI
• המומנטום בשוק: מדד העוצמה היחסית RSI (חלק א')
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדרך כלל, נוטים מדדי העוצמה הקלאסיים להשוות גם בין מידת עוצמתה של מניה לבין עוצמתו של שוק, במטרה להשיג תשואה עודפת או לגלות מבעוד מועד חולשה מצטברת כלפי השוק. אך במקרה הנוכחי לא כך הוא הדבר. למדד העוצמה היחסית שתי מטרות עיקריות, כמו לכל מדד עוצמה אחר:

1. לאמוד את מהירות השינוי במחירים

2. לסייע באיתור מוקדם ככל האפשר של היפוכי מגמה.

תהליך הבנייה

הנוסחה לבניית מדד העוצמה היא

כדי לחשב את מרכיבי הנוסחה, יש לבצע מספר פעולות קודם לכן. בספרו בחר ווילדר לחשב את מדד העוצמה ל-14 יום. באופן אישי אני משתמש בברירת מחדל ל-13, שכן מצאתי אותה כיעילה יותר לצרכים שלי.

-ראשית, יש לבסס טבלה בעלת מספר טורים. הטור הראשון ישמש לרשימת שערי הנעילה בשוק ב-14 ימי המסחר האחרונים. בטור השני יערך חישוב פשוט ובו יירשמו ההפרשים רק בימים בהם רשם השוק עלייה. לדוגמא, אם ביום מסחר נתון ננעל השוק ברמה של 800 נקודות וביום שלמחרת ננעל ברמה של 810, הרי שבטור ירשם 10+. ימי ירידות לא ירשמו.

• ספייסX תנפיק ב-2026: האם התיק שלכם מוכן לחלל?
• האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ספייסX תנפיק ב-2026: האם התיק שלכם מוכן לחלל?

בטור השלישי יבוצע חישוב זהה לגבי ימי מסחר בהם נרשמו ירידות. כך למשל, אם ביום מסחר נתון ננעל השוק ברמה של 1000 אך למחרת רשם ירידה וננעל ברמה של 995, הרי שבטור זה ירשם 5. החישובים מתבצעים בערכם המוחלט בלבד.

לאחר מכן, בתחתית העמודות יערך סיכום חשבונאי פשוט של הפרשי ימי העליות והפרשי ימי הירידות. נניח כי סיכום טור העליות היה 13 ואילו סיכום טור הירידות הניב 4. כאן המקום לחשב את מרכיב הנוסחה הקרוי RS. פעולת חילוק של סכום ימי העליות בסכום ימי הירידות מביא לתוצאה זו. 13/4 = 3.25. זהו ה-RS שלנו.

מכאן, הדרך להצבה בנוסחה פשוטה: 76.7 = 100-[100/1+3.25].