בר רפאלי תפוצה בחצי מיליון בשל פרסומת לסלולרי ששודרה ללא הסכמתה
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הקבלנים טענו לפגיעה, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
שנתיים לאחר שהמדינה והתאחדות הקבלנים הציגו מתווה פשרה לסוגיית הצמדת מחירי הדירות למדד תשומות הבנייה במכרזי מחיר למשתכן ודומיהם - מתווה שמעולם לא נכנס לתוקף בשל התנגדות הקבלנים - חוזר העימות להתלקח. למרות אי־ההסכמה, ועדת המכרזים של רמ"י החילה את עקרונות
הפשרה על החברות הזוכות, שעתרו מצדן וטענו כי זכויותיהן נפגעו. פס"ד חדש מקבל את עמדת המדינה, אך מאפשר לקבלנים להמשיך להיאבק
בוקר אחד באחרונה מצא את עצמו ענף הבנייה בישראל חוזר לאותם ויכוחים שלא נרגעים מאז תיקון 9 לחוק המכר. הדיון על הצמדת מחירי הדירות למדד תשומות הבנייה במכרזים ממשלתיים התחדש במערכת המשפט, ובמרכזו שתי חברות מוכרות - רמי שבירו ושפיר מגורים - שראו עצמן נפגעות משינויי החקיקה ומיישום החלטות המדינה בעקבותיהם. מדובר בסאגה שנמשכה יותר משלוש שנים, ושחוט של שינויי מדיניות, מאבקי כוח מול הממשלה ומערכת מכרזים עצומה משולב בה לכל אורכה.
הרקע למאבק החל כבר ב-2022, כשתיקון 9 לחוק המכר נכנס לתוקף ושינה מן היסוד את כללי המשחק. אם קודם יכלו הקבלנים להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, הרי שמעתה נקבע בחוק כי לכל היותר מחצית מהתשלומים ניתנת להצמדה, וגם זאת בכפוף לכך ש-20% מהתמורה ישולמו ללא הצמדה כלל. שינוי זה פגע במיוחד בקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן, מחיר מטרה ומחיר מופחת, שכן ההצעות במכרזים הוגשו לפני תיקון 9, והחוזים עם הרוכשים נחתמו לאחריו.
זמן קצר לאחר החלת התיקון הבינו בממשלה כי מדובר במהלך מרחיק לכת, כזה המאיים על הכדאיות הכלכלית של פרויקטים לדיור מוזל. כך החלו דיונים אינטנסיביים בין משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, היועצת המשפטית לממשלה ונציגי התאחדות הקבלנים. לאחר חודשים של משא ומתן, הגיעו הצדדים בינואר 2024 למתווה פשרה שאפתני: חישוב פער רעיוני שיתאר באופן נורמטיבי את השפעת התיקון על כל פרויקט, החלוקה שלו לשלושה חלקים שווים בין המדינה, הקבלנים והרוכשים, ויישומו בעשרות אלפי דירות. המדינה עצמה הסכימה לשאת בשליש מהפער - הטבה מהותית עבור הקבלנים.
התאחדות הקבלנים כי לא הצליחה לאסוף את הרוב הדרוש
אלא שכאן נוצרה המחלוקת שהובילה לעתירות שמונחות כעת בפני בית המשפט. מתווה הפשרה נקבע כמותנה בהסכמה של 90% מהקבלנים, וביוני 2024 הודיעה התאחדות הקבלנים כי לא הצליחה לאסוף את הרוב הדרוש. ההסכם קרס, והעתירה לבג"ץ שבה להתברר. במקביל, בתי המשפט לעניינים מנהליים כבר דנו בעבר בטענותיהן הספציפיות של רמי שבירו ושפיר, וקבעו בספטמבר 2024 כי העותרות פעלו בתום לב, וכי הסתמכותן על תנאי המכרז המקוריים ראויה להגנה. בשל כך הוחזר הדיון לוועדת המכרזים לצורך בחינה מחודשת של התחשיבים, לאחר שנקבע כי המדינה שיגרה את נספח השינויים ללא שימוע מתאים. כלומר הקבלנים הוכיחו כי נפגעו.
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שההתפתחויות לא עמדו במקום. באוקטובר 2024, בדיון בעתירה של התאחדות הקבלנים, קבע בית המשפט העליון כי מתווה הפשרה הוא "ראוי, הוגן ומאוזן". עוד נכתב כי יש להציגו לוועדת המכרזים לצורך בחינה רוחבית. האמירה הזו, שהתפרשה כהבעת אמון של בית המשפט העליון בהסכם הפשרה, נהפכה בהמשך לאבן יסוד בהחלטת הוועדה. ואכן, בינואר 2025 החליטה ועדת המכרזים להחיל את עקרונות הפשרה, גם אם ההסכם עצמו לא נכנס לתוקף, על כלל הזוכים במכרזים שבהם חל תיקון 9 באופן רטרואקטיבי. ההחלטה לוותה בשתי קביעות: האחת כללית, שחלה על כל הקבלנים; והשנייה ספציפית, שחלה על העותרות. בכך הודיעה ועדת המכרזים כי אינה רואה טעם להבחין בין החברות לבין יתר המשתתפים.
