פועל בניין
צילום: Getty images Israel

הלמ"ס: ירידה של 21 אלף משרות פנויות במרץ; הביקוש לעובדי בניין מזנק

שוק העבודה מתחיל לחזור לעצמו: מספר המשרות הפנויות ירד משמעותית, כשהביקוש הגבוה ביותר הוא לעובדים בענף שנמצא במשבר מאז המלחמה: ענף הבנייה. המקצועות המבוקשים: בוני בתים, יוצקי בטון ועובדי שלד
איציק יצחקי | (1)

שוק העבודה מתחיל לחזור לעצמו: מספר המשרות הפנויות ירד ל-99,100 משרות בממוצע לחודש, זאת לעומת 120.6 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש ברבעון השלישי של 2023 - כך עולה מסקר הלמ"ס שהתייחס גם לשנה כולה. בשנת 2023 כולה ירד מספר המשרות הפנויות ל-119.0 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 148.6 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש בשנת 2022).

ה

משרות פנויות (נתונים: למ"ס)

היחס בין ההיצע לביקוש (היחס בין המבקשים לעבוד לבין המשרות הפנויות) עלה ל-3.1 (לעומת 2.6 ברבעון הקודם) ובין ההיצע לביקוש בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-2.6 (לעומת 2.2 ברבעון הקודם). בשנת 2023 היחס בין היצע לביקוש עלה ל-2.7 לעומת 2.3 בשנת 2022 והיחס בין היצע לביקוש בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-2.2 לעומת 1.9 בשנת 2022.

עוד נמצא, כי היחס בין ההיצע לביקוש נמוך מ-1 (כלומר מספר המשרות הפנויות עולה על מספר המבקשים לעבוד) בקרב מפתחי תכנה, עובדי גימור בתחום הבנייה ובעלי משלח יד דומה ובקבוצת משלחי היד הבאים: בוני בתים למגורים, מניחי לבנים ובעלי משלח יד דומה, סתתים, חותכים, מנסרים ומגלפים באבן, יוצקי בטון, עובדי גימור בתחום בנייה ובעלי משלח יד דומה, עובדי שלד בתחום הבנייה ובעלי משלח יד דומה, רצפים ומניחי אריחים וטייחים.

היחס בין ההיצע לביקוש גבוה מ-6 (כלומר מספר המבקשים לעבוד היה גבוה פי 6 ממספר המשרות הפנויות) בקרב בעלי משלח יד נלווה בתחומי הפיננסים והמתמטיקה ובקרב מזכירות מינהליות ומזכירות בתחומים ייעודיים.

עוד עולה, כי אחוז המועסקים שחיפשו עבודה אחרת או עבודה עם מספר שעות רב יותר  הוא 24.5% והבלתי מועסקים – 42.2%. כאלה שלא משתתפים בכוח עבודה שבועי וחיפשו עבודה – 33.3%.

כאמר, ברבעון הרביעי של שנת 2023 מספר המשרות הפנויות ירד. הירידה בולטת גם במשרות ניהול. ברבעון הרביעי של 2023 מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ירד ל-1,600 משרות בממוצע לחודש (לעומת 2,200 ברבעון השלישי של 2023).

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בשנת 2023 מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי ירד ל-21,100 משרות בממוצע לחודש (לעומת 31,400 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2022). לגבי הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה: בשנת 2023 מספר המשרות הפנויות בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה ירד ל-11,200 משרות בממוצע לחודש (לעומת 15,200 משרות בממוצע לחודש בשנת 2022).

לגבי פקידים כלליים ועובדי משרד: בשנת 2023 מספר המשרות ירד ל-7,500 משרות בממוצע לחודש (לעומת 9,300 משרות לחודש בשנת 2022).

בנוגע לעובדי מכירות ושירותים: בשנת 2023 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מכירות ושירותים ירד ל-35,500 משרות בממוצע לחודש (לעומת 44,700 כאלה בממוצע לחודש בשנת 2022).

ומה לגבי ענף הבינוי? עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים - בשנת 2023 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ירד ל-27,500 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 27,600 משרות בממוצע לחודש בשנת 2022). לגבי עובדים לא מקצועיים - מספר המשרות ירד מ-15,400 ל-12,300 משרות פנויות ב-2023.

הביקוש הגדול ביותר בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים היה לעובדים בבנייה ובעלי משלח יד דומה (פרט לחשמלאים) - כ-41% מכלל הביקוש לעובדים בקבוצה עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים. מתוכם הביקוש הגבוה ביותר היה לקבוצת משלחי היד האלה: בוני בתים למגורים, מניחי לבנים ובעלי משלח יד דומה, סתתים, חותכים, מנסרים ומגלפים באבן, יוצקי בטון, עובדים בגימור בטון ובעלי משלח יד דומה, עובדי שלד בתחום הבנייה ובעלי משלח יד דומה לנמ"א, רצפים ומניחי אריחים וטייחים. היחס בין היצע לביקוש בקבוצת משלחי היד האלה היה קטן מ-1, כלומר מספר המשרות הפנויות במשלחי היד האלה עלה על מספר המבקשים לעבוד בהם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    העורב 16/04/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
    כשמספר המשרות הפנויות יורד זה אומר שיש פחות ביקוש לעובדים וזה לא אומר ש''שוק העבודה חוזר לעצמו''. אגב מדובר על נתוני הרבעון האחרון של 2023 והם תוצאה של המלחמה שגרמה לפחות מעסיקים לחפש עובדים.אם היית בודק את נתוני התעסוקה לאותו רבעון היית רואה שמספר המועסקים ירד - שוב בגלל המלחמה.בקיצור - שום סיבה למסיבה.
מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםמהדרין. קרדיט: שחר אמשלום

ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית

תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן

צלי אהרון |

מהדרין מהדרין -3.77%  , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.

"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע.  עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.

המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל. 

הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.

בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.