שמואל סלבין
צילום: יח"צ

סלע נדל"ן: חברת הניהול לקחה כחמישית מהרווח הנקי ב-2017

הכנסות קרן הריט ברבעון הרביעי של שנת 2017 גדלו בכ-17% לכ-48 מיליון שקל ובשנה כולה לכ-183 מיליון שקל
נועם בראל | (4)

קרן הריט סלע נדל"ן פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה, והציגה עלייה של כ-26% ברווח הנקי לעומת שנת 2016. הכנסות קרן הריט ברבעון הרביעי של שנת 2017 גדלו בכ-17% לכ-48 מיליון שקל ובשנה כולה לכ-183 מיליון שקל. חברת הניהול שבבעלות שמואל סלבין אלי בן חמו, ויצחק סלע לקחה 21.4 מיליון שקל שהם כרבע מהרווח הנקי של קרן הריט. 

מהדו"ח עולה כי הרווח הנקי לרבעון הרביעי, המיוחס לבעלי המניות, זינק ב- 44% לעומת הרבעון המקביל והסתכם בכ-29 מיליון שקלים לעומת 20 מיליון שקלים ברבעון המקביל. בסך הכל עלה הרווח הנקי של החברה ב-2017 ב-26% והסתכם ב-93 מיליוני שקלים.

ה-NOI (הכנסות תפעוליות נטו) הסתכם ברבעון הרביעי בכ-43 מיליוני שקל, עלייה של 13% לעומת התקופה המקבילה. ה-NOI המצטבר ב-2017 הסתכם לכ-163 מיליון שקל, עלייה של 22% לעומת השנה שנת 2016

ה-FFO (רווח נקי בתוספת דיווידנדים מהשקעות) הריאלי של החברה רשם ברבעון הרביעי עלייה של 17% והוא הסתכם בכ-27 מיליון שקל. ה–FFO  הריאלי של 2017 כולה הסתכם ב- 103 מיליוני שקל והוא משקף עלייה של 25% לעומת שנת 2016.

קרן הריט מעלה את תחזיותיה לשנת 2018 וצופה כי ה-NOI יסתכם ב-177 מיליון שקל וה- FFO  יסתכם בכ-115 מיליוני שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמיל 21/02/2018 15:42
    הגב לתגובה זו
    מיאווו
  • 3.
    כשהכל יקרוס, יבינו כמה חזירות היתה כאן. (ל"ת)
    א.כ. 19/02/2018 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע מאוכזב 19/02/2018 18:28
    הגב לתגובה זו
    ראו את ריט1, קרן בהיקף גדול משמעותית עם דמי ניהול נמוכים יותר, שלא לדבר על קרנות ריט אמריקאיות שם דמי הניהול נמוכים משמעותית. רק אצלנו משלמים על הכנסה שנתית ברוטו משכד של 163 מליון שח 21 מליון דמי ניהול. זה הזוי... ממליץ לבדוק את ריט1 ומניבים כחלופה לשוד ההון הזה!
  • 1.
    ישראל ישראלי 19/02/2018 17:56
    הגב לתגובה זו
    ושלא יעבדו עליכם.חזירים ושמנים וחבל
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

קפריסין
צילום: pexels

מועדון הוט נכנס לנדל״ן בקפריסין: מסלול רכישה חדש לחברי המועדון

המסלול כולל הנחה וליווי לרוכשים בלרנקה, אך גם אחרי ההטבות נותרות עלויות ניהול גבוהות ושקיפות חלקית לגבי הגופים המעורבים וההשקעות בפרויקטים

צלי אהרון |

מועדון הצרכנות הוט יוצא בהודעה עם מסלול מאורגן לרכישת נדל״ן בקפריסין עבור חברי המועדון ובני משפחותיהם. אבל האם זה כדאי? מדובר במהלך שמגיע לפי לשון החברה לאחר עלייה חדה בפניות של חברים שביקשו לבחון השקעות מעבר לים, בעיקר על רקע קושי גובר להיכנס לשוק הנדל״ן המקומי בישראל. במסגרת המהלך החדש מציע המועדון גישה לפרויקטים שנבחרו בעיר לרנקה, לצד תנאים שנועדו לייצר לחברים תחושת ליווי וודאות בתהליך הרכישה במדינה זרה.

המסלול כולל כמה רכיבים מרכזיים: הנחה של כ-5% ממחיר המחירון על הדירות, חבילת ריהוט מלאה ומיזוג אוויר בדירה, וליווי משפטי-פיננסי שמוצע לרוכשים מטעם הגופים השותפים למהלך. בנוסף, מוצעות אפשרויות מימון דרך בנק לאומי או בנקים מקומיים בקפריסין, לצד הבטחה לתהליך מסודר מול היזמים המקומיים ששותפים לפרויקטים. המטרה ככל הנראה היא להקל על חברי המועדון בכניסה לשוק זר, שבו קיימים מטבע הדברים פערי ידע, שפה ורגולציה.

מה קונים בעצם?

המשתתפים במהלך הנוכחי הם: מועדון הוט, קבוצת קשרי תעופה, וחברת שגראוי ליבוביץ, המקדמת את הפרויקטים בלרנקה. שיתוף הפעולה מיועד לרכז מאמץ שיווקי אחד ולהציג לחברי המועדון נתיב רכישה ברור מול יזם יחיד, ולא תהליך של חיפוש עצמאי בשוק המקומי בקפריסין. על פי המועדון, הבחירה בלרנקה אינה מקרית: העיר נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח מואצת סביב הטיילת, המרינה, אזור הנמל החדש והרחבת אפשרויות התיירות והדיור.

שני פרויקטים מוצעים כחלק מהמסלול: Lumina Mare – מגדל בוטיק בן 20 קומות במרחק הליכה קצר מהים. ו-Horizon Towers – קומפלקס מגורים באזור המתפתח של הנמל. בשני המקרים מוצגים דירות בגדלים שונים, חלקן מיועדות יותר להשקעה לטווח ארוך וחלקן מתאימות גם לשימוש עצמי כחופשה משפחתית. לפי נתוני היזמים, תשואות השכירות בלרנקה בשנים האחרונות נעות סביב 6%–8% לשנה, אם כי נתונים אלה משתנים בהתאם לסוג הנכס, המיקום והביקוש המקומי.

הסתמכות מלאה על המנהלים

לצד המהלך, חשוב לציין כי גם אחרי ההטבות המוצעות, דמי הניהול והעלויות הנלוות של הגופים המעורבים נותרים משמעותיים. בשונה מעסקה מקומית, שבה הקונה יכול לבצע בדיקות עצמאיות ולהסתמך על נגישות גבוהה לשירותים מקצועיים, השקעה בקפריסין מחייבת הסתמכות כמעט מלאה על הגורמים המלווים – ואלו אינם מפורטים במלואם במסמכים שהוצגו לחברי המועדון. המשמעות היא שהשקיפות לגבי מבנה העלויות, תהליכי הבדיקה המקדמית והמודל הכלכלי של הגופים המעורבים נותרת חלקית, ואינה מספקת תמונה מלאה לגבי כלל ההוצאות הצפויות לרוכש לאורך זמן.