שמואל סלבין
צילום: יח"צ

סלע נדל"ן: חברת הניהול לקחה כחמישית מהרווח הנקי ב-2017

הכנסות קרן הריט ברבעון הרביעי של שנת 2017 גדלו בכ-17% לכ-48 מיליון שקל ובשנה כולה לכ-183 מיליון שקל
נועם בראל | (4)

קרן הריט סלע נדל"ן פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה, והציגה עלייה של כ-26% ברווח הנקי לעומת שנת 2016. הכנסות קרן הריט ברבעון הרביעי של שנת 2017 גדלו בכ-17% לכ-48 מיליון שקל ובשנה כולה לכ-183 מיליון שקל. חברת הניהול שבבעלות שמואל סלבין אלי בן חמו, ויצחק סלע לקחה 21.4 מיליון שקל שהם כרבע מהרווח הנקי של קרן הריט. 

מהדו"ח עולה כי הרווח הנקי לרבעון הרביעי, המיוחס לבעלי המניות, זינק ב- 44% לעומת הרבעון המקביל והסתכם בכ-29 מיליון שקלים לעומת 20 מיליון שקלים ברבעון המקביל. בסך הכל עלה הרווח הנקי של החברה ב-2017 ב-26% והסתכם ב-93 מיליוני שקלים.

ה-NOI (הכנסות תפעוליות נטו) הסתכם ברבעון הרביעי בכ-43 מיליוני שקל, עלייה של 13% לעומת התקופה המקבילה. ה-NOI המצטבר ב-2017 הסתכם לכ-163 מיליון שקל, עלייה של 22% לעומת השנה שנת 2016

ה-FFO (רווח נקי בתוספת דיווידנדים מהשקעות) הריאלי של החברה רשם ברבעון הרביעי עלייה של 17% והוא הסתכם בכ-27 מיליון שקל. ה–FFO  הריאלי של 2017 כולה הסתכם ב- 103 מיליוני שקל והוא משקף עלייה של 25% לעומת שנת 2016.

קרן הריט מעלה את תחזיותיה לשנת 2018 וצופה כי ה-NOI יסתכם ב-177 מיליון שקל וה- FFO  יסתכם בכ-115 מיליוני שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שמיל 21/02/2018 15:42
    הגב לתגובה זו
    מיאווו
  • 3.
    כשהכל יקרוס, יבינו כמה חזירות היתה כאן. (ל"ת)
    א.כ. 19/02/2018 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע מאוכזב 19/02/2018 18:28
    הגב לתגובה זו
    ראו את ריט1, קרן בהיקף גדול משמעותית עם דמי ניהול נמוכים יותר, שלא לדבר על קרנות ריט אמריקאיות שם דמי הניהול נמוכים משמעותית. רק אצלנו משלמים על הכנסה שנתית ברוטו משכד של 163 מליון שח 21 מליון דמי ניהול. זה הזוי... ממליץ לבדוק את ריט1 ומניבים כחלופה לשוד ההון הזה!
  • 1.
    ישראל ישראלי 19/02/2018 17:56
    הגב לתגובה זו
    ושלא יעבדו עליכם.חזירים ושמנים וחבל
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.