כלכלני לאומי: "לא צופים שינוי של ממש במחירי הדיור"
אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן פרסמו היום (ה') את הסקירה הכלכלית השבועית. לטענת כלכלני לאומי "נמשכת ההתמתנות ההדרגתית בביקושים לדירות, על רקע צמצום משמעותי בנוכחות של משקיעים בשוק הדיור. בחודש נובמבר 2016 נמכרו 2,368 דירות חדשות (נתונים מנוכי עונתיות). היקף זה, משקף ירידה של כ-2.2% לעומת החודש הקודם וירידה של כ-4.2% בהשוואה לנובמבר 2015".
בסקירה הכלכלנים בלאומי מציינים כי ישנה התמתנות בביקושים ברכישת דירות, אך עדיין מדובר בביקושים גבוהים: "נתונים אלה, מצביעים על המשך ההתמתנות ההדרגתית בביקושים לדיור בחודשים האחרונים. הגורמים העיקריים לכך, הם: צמצום משמעותי בנוכחות של המשקיעים בשוק הדיור מאז חודש יולי 2015 על רקע העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה, לצד הכבדה נוספת מצד הממשלה בעת האחרונה (מיסוי נוסף על מחזיקי שלוש דירות ומעלה); המתנה של פלח האוכלוסייה הרלוונטי (בעיקר זוגות צעירים) למכרזי "מחיר למשתכן"; ועלייה של ריבית המשכנתאות בחודשים האחרונים".
עם זאת, טוענים כלכלני לאומי "היקף המכירות של דירות חדשות נותר גבוה מהממוצע ארוך הטווח ומשקף עדיין רמה גבוהה יחסית של ביקושים לדירות. כך, בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר מעלה כי היקף המכירות המצטבר בחודשים ינואר-נובמבר 2016 עמד על 29,966 דירות חדשות. מדובר אמנם בירידה של כ-8.6% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2015, אולם ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2014 רמה זו עדיין גבוהה באופן משמעותי (כ-34% יותר). מנגד, מלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה מצוי במגמת עלייה. נכון לסוף חודש נובמבר 2016 עומד מלאי זה על כ-31 אלף דירות, נתון המשקף עלייה של כ-1.3% לעומת חודש אוקטובר ועלייה של כ-19% לעומת חודש נובמבר 2015".
"התפתחויות אלה, הובילו לעלייה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שסך המלאי הנוכחי של דירות חדשות מספיק בקצב המכירות הנוכחי). נתון זה עומד כיום על רמה של 13 חודשים, לעומת רמה של 9.3 חודשים באמצע 2015".
- מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להערכתם של כלכלני לאומי לא צפויה התמתנות מחירים בשוק הדיור: "אנו מעריכים כי לא תחול האצה בקצב ההתמתנות של הביקושים לדירות, והם צפויים להישאר גבוהים ביחס לעבר. זאת, בין היתר, בשל המגמות הדמוגרפיות, סביבה מאקרו כלכלית תומכת, היעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה וציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר לפחות. זאת, לאור הקצב האיטי יחסית של גמר בניית הדירות שבבנייה פעילה והפיכתן לדירות זמינות למגורים".
- 9.מבלבלים תמוח 15/01/2017 09:32הגב לתגובה זוהם לא יודעים כלום אבל חייבים לכתוב אז מבלבלים לנו את המוח
- 8.משקיע בורסה 13/01/2017 19:33הגב לתגובה זואנשים דפוקים שמרוויחים 6 ומתנהגים כאילו הם מרוויחים 60 לא יעזור זמן רב עד שהבלוף יתגלה ואיתו יעלמו רוב חסכונותיכם שוב כמו בשנות ה80 העליזות (הנדל"ן הוא מניות הבנקים החדשות, נותנים הלוואות על סמך ערך שניתן על ידי ניתן הלוואות במעגל היזון חוזר חיובי שאין לו קשר לשכר ולתפוקה במשק :( )
- 7.אני 13/01/2017 00:00הגב לתגובה זוהחלומות והאשליות . מי של יקנה יאכל אותה!! עדיף דירת יד שניה טובה מאשר ללא דירה או עוד עשרות אלפי שקלים בקרוב.
- מתווך 14/01/2017 12:42הגב לתגובה זוהרבה זמן על המדף ונמכרות בירידת מחיר. לזוג צעיר עדיף להשקיע 2 מיליון ויותר, אם יש לו, בדירה חדשה מאשר ביד 2......
- 6.לקח את הכסף 12/01/2017 16:09הגב לתגובה זולא יכול להיות שמחיר של דירה יהיה כל כך תלוש מהשכורת של האנשים שגרים באותו איזור, כל המדינה הזאת ממונפת נדלן וזה הולך להתפוצץ לנו בפנים, כמו גלגל שלג שרומס את החלשים ופוצע את החזקים."הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם,מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם, האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול"
- אני 13/01/2017 00:02הגב לתגובה זומי שלא יקנה יבכה.
- 5.מוטי 12/01/2017 15:30הגב לתגובה זומתווך שלא יחפש עבודה היום, לא ימצא אותה מחר
- 4.יועץ נדל״ן 12/01/2017 15:13הגב לתגובה זוהשכירות עומדת לזנק בשנים הקרובות. מחירי הדירות לא ירדו, ואף יעלו באזורי הביקוש. לכן כדאי להקדים תרופה למכה ולקנות דירה עכשיו.
- 3.אז אני רגוע (ל"ת)יופי, עכשיו נרגעתי 12/01/2017 13:14הגב לתגובה זו
- 2.אה.. באמת?? 12/01/2017 13:03הגב לתגובה זוגם ז'ילברט וגם בבר המתווך מודים ומסכימים שהמחיר הולך לעלות חזק
- די למכירת אשליות, מחיר הדירות עולה כול חודש, (ל"ת)שמאי 12/01/2017 13:56הגב לתגובה זו
- 1.איפה כל אלו שדיברו על יציאת האויר מהבועה... (ל"ת)שני 12/01/2017 12:45הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
