פישר לא התערב והיציג התייצב: "בנק ישראל מתנהג כמי שפועל לפי תורת המשחקים"

כך אמר היום ליאו ליידמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. היציג נקבע ללא שינוי, ברמה של 3.781 שקלים. בעולם הדולר ממשיך לאבד גובה
קובי ישעיהו |

הדולר המשיך להתחזק הבוקר מול השקל, בניגוד למגמה במסחר במטבעות בעולם. לאחר מכן חזר הדולר להחלש ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג החדש ברמה של 3.781 שקלים. האירו רשם עליה של 0.18% לרמה של 5.488 שקלים.

בעולם נחלש הדולר ב-0.45% לרמה של 1.454 דולרים לאירו. האירו נסחר, לכן, קרוב לשיא של 9 חודשים מול הדולר. היין היפני נסחר ביציבות סביב 92.32 יינים לדולר.

נציין כי לאחר ההתערבות המאסיבית אתמול, היום נמנע בנק ישראל מלהתערב במסחר (בינתיים..).

טל עבדה, סמנכ"ל השקעות בכלל פורקס, אומר בשיחה עם Bizportal כי כי "בשבועיים האחרונים המגמה של בנק ישראל היתה די ברורה, כל עוד הדולר נסחר מול השקל בהתאם למסחר מול האירו והמטבעות העיקריים, הוא לא התערב. בנק ישראל בחר להתערב כאשר בישראל נחלש הדולר מעבר להחלשות בעולם".

"אתמול, 'הפר' בנק ישראל את הכלל שהוא עצמו קבע כשהתערב לטובת הדולר למרות שבעולם נחלש המטבע האמריקני והגיע לשפל של עד 1.45 מול האירו. המסקנה היא שכרגע קשה להעריך אם בנק ישראל ימשיך בהתערבות במידה וימשיך הדולר להחלש בעולם, אך נראה סביר שגם אם ימשיך הדולר להחלש בעולם ינסה בנק ישראל לנקוט במדיניות שתמתן את החלשותו בשוק המקומי".

"בטווח הארוך ברור שבנק ישראל לא יכול להשפיע על השער. זה גם ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך עוד הרבה וחייב לבוא פתרון אחר אם רוצים לתמוך ביצואנים", אומר עבדה.

ורד דר: אני לא מבינה מה בנק ישראל עושה

בבנק אוצר החייל ריכזו היום את תחזיות הבנקים הזרים לגבי ביצועי השקל למול הדולר לקראת הרבעון האחרון של 2009 ולקראת תחילת שנת 2010. בבנק אוף אמריקה צופים כי השקל ייחלש ברבעון האחרון של 2009 לרמה של 3.75 שקלים וברבעון הראשון של 2010 מעריכים כי השקל ימשיך להתעצם למול הדולר וייסחר תמורת 3.55 שקלים.

ורד דר, הכלכלית הראשית של פסגות משתתפת היום בכנס BestPracice של פורום CFO המתקיים בכפר בלום בצפון המדינה. דר התייחסה לרכישות המט"ח של בנק ישראל ואמרה, כי היא לא מבינה מה בנק ישראל עושה. "מה היעד, מה המטרה?". דר מתייחסת לכך שפישר אולי הפסיק לרכוש 100 מיליון דולר ביום, אך באוגוסט הוא רכש בממוצע כ-200 מיליון דולר ביום והקפיץ את יתרות המט"ח ב-4 מיליארד דולר.

גם ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, התייחס היום לפעולות של בנק ישראל ואמר כי "אנחנו פשוט לא מבינים את ההתנהגות של פישר ועוד בכאלה היקפים. אתמול היה רגוע, פתאום, בנק ישראל נכנס לשוק ושלח את הספקולנטים בחזרה פנימה. בדיאגנוזה שלנו ודיברנו עם בנקים אחרים, לא היו שום דברים פתולוגיים שהצריכו התערבותו של בנק ישראל והוא קנה קרוב למיליארד דולר". ליידרמן הוסיף, כי "מדובר כאן במשחק הלקוח מתורת המשחקים, כאשר כל אחד מנסה לקרוא את המהלכים של השני".

נציין כי היום יתפרסם בארה"ב ספר הבז' המתאר את מצבה של הכלכלה האמריקנית בשבועות האחרונים.

נזכיר כי אתמול עבר על השוק המקומי יום סוער. הדולר פתח בירידה שהגיעה עד ל-3.743 שקלים אולם בהמשך חזר בנק ישראל והתערב באגרסיביות במסחר, ורכש מט"ח בכמות הנאמדת בכ-700-600 מיליון דולר. הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% לרמה של של 3.78 שקלים. האירו התחזק ב-1.62% לרמה של 5.478 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.