פישר לא התערב והיציג התייצב: "בנק ישראל מתנהג כמי שפועל לפי תורת המשחקים"
הדולר המשיך להתחזק הבוקר מול השקל, בניגוד למגמה במסחר במטבעות בעולם. לאחר מכן חזר הדולר להחלש ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג החדש ברמה של 3.781 שקלים. האירו רשם עליה של 0.18% לרמה של 5.488 שקלים.
בעולם נחלש הדולר ב-0.45% לרמה של 1.454 דולרים לאירו. האירו נסחר, לכן, קרוב לשיא של 9 חודשים מול הדולר. היין היפני נסחר ביציבות סביב 92.32 יינים לדולר.
נציין כי לאחר ההתערבות המאסיבית אתמול, היום נמנע בנק ישראל מלהתערב במסחר (בינתיים..).
טל עבדה, סמנכ"ל השקעות בכלל פורקס, אומר בשיחה עם Bizportal כי כי "בשבועיים האחרונים המגמה של בנק ישראל היתה די ברורה, כל עוד הדולר נסחר מול השקל בהתאם למסחר מול האירו והמטבעות העיקריים, הוא לא התערב. בנק ישראל בחר להתערב כאשר בישראל נחלש הדולר מעבר להחלשות בעולם".
"אתמול, 'הפר' בנק ישראל את הכלל שהוא עצמו קבע כשהתערב לטובת הדולר למרות שבעולם נחלש המטבע האמריקני והגיע לשפל של עד 1.45 מול האירו. המסקנה היא שכרגע קשה להעריך אם בנק ישראל ימשיך בהתערבות במידה וימשיך הדולר להחלש בעולם, אך נראה סביר שגם אם ימשיך הדולר להחלש בעולם ינסה בנק ישראל לנקוט במדיניות שתמתן את החלשותו בשוק המקומי".
"בטווח הארוך ברור שבנק ישראל לא יכול להשפיע על השער. זה גם ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך עוד הרבה וחייב לבוא פתרון אחר אם רוצים לתמוך ביצואנים", אומר עבדה.
ורד דר: אני לא מבינה מה בנק ישראל עושה
בבנק אוצר החייל ריכזו היום את תחזיות הבנקים הזרים לגבי ביצועי השקל למול הדולר לקראת הרבעון האחרון של 2009 ולקראת תחילת שנת 2010. בבנק אוף אמריקה צופים כי השקל ייחלש ברבעון האחרון של 2009 לרמה של 3.75 שקלים וברבעון הראשון של 2010 מעריכים כי השקל ימשיך להתעצם למול הדולר וייסחר תמורת 3.55 שקלים.
ורד דר, הכלכלית הראשית של פסגות משתתפת היום בכנס BestPracice של פורום CFO המתקיים בכפר בלום בצפון המדינה. דר התייחסה לרכישות המט"ח של בנק ישראל ואמרה, כי היא לא מבינה מה בנק ישראל עושה. "מה היעד, מה המטרה?". דר מתייחסת לכך שפישר אולי הפסיק לרכוש 100 מיליון דולר ביום, אך באוגוסט הוא רכש בממוצע כ-200 מיליון דולר ביום והקפיץ את יתרות המט"ח ב-4 מיליארד דולר.
גם ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, התייחס היום לפעולות של בנק ישראל ואמר כי "אנחנו פשוט לא מבינים את ההתנהגות של פישר ועוד בכאלה היקפים. אתמול היה רגוע, פתאום, בנק ישראל נכנס לשוק ושלח את הספקולנטים בחזרה פנימה. בדיאגנוזה שלנו ודיברנו עם בנקים אחרים, לא היו שום דברים פתולוגיים שהצריכו התערבותו של בנק ישראל והוא קנה קרוב למיליארד דולר". ליידרמן הוסיף, כי "מדובר כאן במשחק הלקוח מתורת המשחקים, כאשר כל אחד מנסה לקרוא את המהלכים של השני".
נציין כי היום יתפרסם בארה"ב ספר הבז' המתאר את מצבה של הכלכלה האמריקנית בשבועות האחרונים.
נזכיר כי אתמול עבר על השוק המקומי יום סוער. הדולר פתח בירידה שהגיעה עד ל-3.743 שקלים אולם בהמשך חזר בנק ישראל והתערב באגרסיביות במסחר, ורכש מט"ח בכמות הנאמדת בכ-700-600 מיליון דולר. הדולר היציג נקבע בעליה של 0.61% לרמה של של 3.78 שקלים. האירו התחזק ב-1.62% לרמה של 5.478 שקלים.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל
סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?
מחירי הדירות לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר.
כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.
העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:
הים של תל אביב (תמר מצפי)תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר?
ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.
תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.
ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.
החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.
