צפירת הרגעה לעורכי הדין בשוק ההון
קביעת ועדת האכיפה בפרשת במקרה של גיל חת שליווה את תראפיקס כיועץ חיצוני מעלה את סוגיית הגדרת שומרי סף; האם החשש של לשכת עורכי הדין מוצדק?
בימים אלה נדון בבית המשפט הכלכלי בתל אביב ערעורו של עורך הדין גל חת על החלטתה של ועדת האכיפה המנהלית להטיל עליו עיצום כספי בגין כשלים בדיווח של חברת התרופות תראפיקס, אשר אותה ליווה כעורך דין חיצוני.
המחלוקת העקרונית בתיק נסובה סביב החלטתה של ועדת האכיפה שלא רק להטיל אחריות על עורך הדין החיצוני של החברה אלא גם לייחס לו מעמד של שומר סף – מי שתפקידו חורג מייצוג הלקוח וכולל אחריות כלפי הציבור למנוע התנהגות בלתי הולמת בשוק ההון.
ברקע הפרשה מצוי הסכם בין תראפיקס לבין חברת מסחור הידע של אוניברסיטת תל-אביב, רמות. בשלב מסוים בוטל ההסכם, אך תראפיקס לא דיווחה על הביטול כנדרש למשקיעים. בתגובה, רשות ניירות ערך נקטה הליך של אכיפה מנהלית נגד מספר מנהלים בחברה ונגד עורך הדין החיצוני שלה, גל חת, אשר ניסח בעצמו את הדו"ח המיידי של החברה בנושא.
בהמשך הגיעה הרשות להסדר אכיפה עם המפרים (מקביל להסדר טיעון), אך ועדת האכיפה המנהלית סירבה לאשר את ההסדר עם חת מכיוון שהסנקציה שהושתה עליו בהסדר הייתה פחותה מזו שהושתה על מנהלי החברה. הוועדה קבעה כי חת נושא באחריות להכללת פרט מטעה בדיווח, והטילה עליו עיצום כספי בגובה 60 אלף שקלים וסכום זהה על תנאי. במקביל, הוועדה פטרה את חת מאחריות להטעיה של רשות ניירות ערך.
- בית המשפט לצד עורכי הדין: לא יפורסמו פרטיהם
- ההתמחות של עורכי דין עומדת להתקצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סלע המחלוקת בתיק נגע, כאמור, להחלטתה של ועדת האכיפה שלא להסתפק בהטלת האחריות על עורך הדין החיצוני אלא גם לסווג אותו כשומר סף. על פניה, זו הגדרה מרחיקת לכת. בניגוד לרגולטורים, לדירקטורים ולרואי חשבון מבקרים, הנדרשים לפקח על החברה ועל נושאי המשרה, עורכי הדין החיצוניים נדרשים בעיקר לייעץ ומחויבים בנאמנות ללקוח.
צפירת הרגעה לעורכי הדין בשוק ההון
לשכת עורכי הדין הצטרפה להליך וטענה, כי ההחלטה תוביל לעריכת דין מתגוננת. החשש שהביעה הלשכה היה, שעורכי דין חיצוניים לא יוכלו עוד לסמוך על מידע המגיע מלקוחותיהם וכך יתערער מנגנון הדיווח בשוק ההון.
אלא, שלדעתנו, החשש מוגזם. ועדת האכיפה המנהלית קבעה, כי ההגדרה כשומר סף היא אקדמית בלבד, ובפועל אין זה משנה איזה תפקיד ביצע המפר בחברה או מה היה מעמדו. השאלה הרלוונטית היחידה היא האם ישנן ראיות לכך שאותו אדם הפר באופן אישי את החוק – ובמקרה של גל חת, היו ראיות כאלה. קביעה זו צריכה לשמש כצפירת הרגעה לעורכי הדין בשוק ההון.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
לצד זאת, ועדת האכיפה ציינה, שעורכי דין חיצוניים נתפסים זה מכבר כשומרי סף בקרב מלומדים בישראל ובארצות הברית. הוועדה גם קבעה, שאין בסיס חוקי לאבחנה בין מעמדם המשפטי של עורכי הדין החיצוניים לבין מעמדם של רואי החשבון המבקרים – אלה וגם אלה צריכים להיחשב כשומרי סף.
הדברים עולים בקנה אחד עם המגמה בעולם להטיל אחריות רחבה יותר על יועצים חיצוניים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בחוק סרבנס-אוקסלי, אשר נחקק בארה"ב אחרי המשבר הפיננסי, ברגולציה למניעת הלבנת הון, ובפסקי דין שפורסמו באחרונה בארה"ב ובקנדה סביב עבירות שביצעו תאגידים. במובן זה, ההחלטה בעניין תראפיקס מצטרפת למגמה הבינלאומית – ולו באופן סמלי.
לסיכום, הגברת האחריות על עורכי הדין, במידה שתמשיך להתבצע באופן זהיר, ומבלי לשנות סדרי עולם – כפי שנעשה במקרה תראפיקס – אינה צריכה להדיר שינה מעיניהם של עורכי הדין. זו עשויה אפילו להיות הזדמנות, שכן יותר אחריות פירושה גם יותר לגיטימציה לומר "לא" לדרישות מצד לקוחות, המנוגדות לאתיקה העסקית והמקצועית. מהלך כזה יחזק בטווח הארוך את האמון בשוק ההון, ויגרום גם למנהלי חברות לחשוב פעמיים לפני שיסבכו את עצמם ואת העסק בעבירות כלכליות.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.05%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
