שופיפיי
צילום: טוויטר

שדרוג המלצה לשופיפיי - בוול-סטריט רואים אפסייד של 47%

האנליסטים ציינו חששות בחודשים האחרונים לגבי הערכת השווי הגבוהה יחסית של המניה, כאשר בתחילת השנה היא נסחרה עם מכפיל רווח עתידי של 82. כעת המניה נסחרת במכפיל עתידי של 65 ל-12 החודשים הקרובים
אדיר בן עמי |

חברת שופיפיי SHOPIFY INC המפעילה חנויות מקוונות באינטרנט מקבלת שדרוג המלצה מסיטי, כאשר האנליסטים שדרגו את דירוג המניה ל"קנייה" מ-"נייטרלי" והעלו את מחיר היעד ל-105 דולר מ-93 דולר, אפסייד של 47%.

בסיטי סבורים כי "לאחר ירידה של יותר מ-20% של המניה למחיר שנחשב להנחה משמעותית לעומת המתחרות, המחיר הנוכחי מהווה נקודת כניסה אטרקטיבית" והוסיפו כי יש להם אמון רב בצמיחה ארוכת הטווח של החברה. סיבה נוספת לשדרוג ההמלצה היא המגמה החיובית החזקה באיקמורס ברבעון האחרון. נתוני המכירות הקמעונאיות הגיעו טובים יותר מהציפיות, מה שהציג ביקוש צרכני גמיש שמהווה נקודה חיובית עבור שופיפיי. 

בוול-סטריט ציינו חששות בחודשים האחרונים לגבי הערכת השווי הגבוהה יחסית של המניה, כאשר בתחילת השנה היא נסחרה עם מכפיל רווח עתידי של 82. כעת המניה נסחרת במכפיל עתידי של 65 ל-12 החודשים הקרובים. 

בדוחותיה לרבעון הרביעי רשמה שופיפיי תוצאות טובות מהצפוי, אך המניה נפלה. החברה רשמה רווח למניה של 34 סנט על הכנסות של 2.14 מיליארד דולר. הצפי בוול-סטריט היה לרווח למניה של 30 סנט על הכנסות של 2.08 מיליארד דולר. מה שאכזב את המשקיעים הייתה העלייה בהוצאות, התחזית היחסית חלשה והערכת השווי כאמור שהייתה לטעמם גבוהה מדי.

נפח הסחורה ברוטו, או הערך הכולל של ההזמנות שעובדו בפלטפורמה של שופיפיי עמד על 75.1 מיליארד דולר, עלייה של 23% לעומת התקופה המקבילה אשתקד וטוב יותר מצפי האנליסטים ל-72.5 מיליארד דולר. 

לרבעון הראשון החברה צופה צמיחה בהכנסות באיזורי ה-20%, בהתאם להערכות הקונצנזוס או מעט מעליהן. הרווח הגולמי צפוי לצמוח ב-1.5 נקודות אחוז מרבעון לרבעון ותזרים המזומנים החופשי כאחוז מסך ההכנסות אמור להיות בשיעור חד ספרתי גבוה ולהשתפר בכל רבעון. שופיפיי נמנעה מלספק תחזית לשנה כולה, אך נשיא החברה, הארלי פינקלשטיין כן ציין כי הוא רואה ביקוש בריא בקרב הצרכנים.

המשקיעים התאכזבו כאמור מתחזית הנמוכה של החברה לתזרים המזומנים החופשי, שעמד על 21% וכעת עובר ל"מספרים חד ספרתיים גבוהים". המניע העיקרי לתחזית החלשה הוא הוצאות תפעוליות שהולכות להיות גבוהות יותר ברבעון הראשון לעומת הרבעון הרביעי, כאשר החברה מוציאה יותר על שיווק והגדלת היצע נקודות המכירה שלה לקמעונאים פיזיים, מה שעשוי להכביד על שולי הרווח.

קיראו עוד ב"גלובל"

ההודעה של החברה החזירה את המשקיעים למסע ההוצאות של שופיפיי ב-2020 ו-2021 שפגע ברווחיות החברה והובילו לשני סבבי פיטורים שהשפיעו על 30% מכוח האדם של החברה, בנוסף להחלטה למכור את עסקי הלוגיסטיקה שלה. מאז החברה, לפחות לפי הנשיא שלה, התמקדה ב"משמעת תפעולית" מה שעשוי לעזור לה בדוחות לרבעון הראשון אותם תפרסם ב-8 במאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”