חברת התעשיות הביטחוניות הישראלית אלביט מערכות -1.23% זינקה ב-45% מאז תחילת 2022, וב-12 החודשים האחרונים קפצה ב-70%. המניה שנחשבת דפנסיבית זינקה בעקבות המלחמה של רוסיה באוקראינה, כצפוי, יחד עם עוד מניות ביטחוניות כמו ראדא ואחרות), והנה הגיעו הדוחות ולמרות שכל הסימנים הם לטובת המשך גידול בתוצאות של אלביט, היא נופלת היום. בארץ היא נפלה ב-8% ובוול סטריט היא מוחקת 10% בשעה זו.

אלביט דיווחה על הכנסות של 1.5 מיליארד דולר ברבעון אבל פספסה היום בשורה התחתונה כאשר דיווחה על רווח של 95 מיליון דולר ורווח למניה של 2.14 דולר לעומת צפי לרווח למניה של 2.32 דולר. אז זה כמובן ההסבר הבסיסי אבל לא בטוח שזה מסביר את הירידה הכל כך גדולה. מה עוד לא מלהיב את המשקיעים? צבר ההזמנות, שעל פי החברה עצמה הוא נחשב לברומטר הכי משמעותי אצלה. אמנם מדובר בגידול שנתי של 24% אבל כמעט כולו קרה במחצית הראשונה של השנה ומאז כבר חצי שנה הוא 'תקוע' ודי יציב על 13.6-13.7 מיליארד דולר. אבל האם זו באמת בעיה? לא בטוח. בעקבות המלחמה באוקראינה מדינות אירופה מבינות שהן צריכות להגדיל את החימוש שלהן ומתחמשות – וזה יבוא לידי ביטוי בתוצאות של אלביט בהמשך.

בעיה נוספת שמעיבה כעת על אלביט היא ההודעה של אלביט בדוחות על כך שהיא הולכת להיפגע ברבעונים הקרובים בתגמול ההוני שלה לעובדים – וזאת, צחוק הגורל, דווקא בגלל הזינוק במחיר המניה. "במהלך השבועות האחרונים, חלה עלייה משמעותית במחיר המניה של החברה. במידה ומחיר המניה יישאר ברמה הנוכחית או ימשיך לעלות, תהא לכך השפעה מהותית על הוצאות החברה בגין תכניות התגמול שלה לעובדים הקשורות למחיר המניה" כותבת אלביט בדוחות. על מה מדובר? בדקנו יוסי גספר עם סגן נשיא וסמנכ"ל הכספים של אלביט מערכות והחל מתחילת אפריל משנה למנכ"ל החברה.

יוסי, איך תשפיע העלייה במניה על התגמול? 

גספר: "המציאות בארץ בתקופה האחרונה היא של עליות שכר בתחום שלנו. יש לחץ בתחום משאבי אנוש, בתחום הטכני וההנדסי אבל לא רק בזה. הלחץ הגדול נוצר על ידי השקעות האדירות שזרמו לארץ, ויש צורך במהנדסים. קשה להשיג גם אנשי כספים ועוד תפקידים אבל הבעיה היא בעיקר בהנדסה ופיתוח" במילים פשוטות - גספר מסביר כי הלחץ על העלאת השכר בתחום ההייטק גורם לעובדים לחפש מקומות עבודה חדשים, עם שכר שיהיה גבוה יותר ולכן גם אלביט חייבת להעלות את שכר העובדים באופן משמעותי.

• קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה
• מכליס על הפוטנציאל של אלביט ואיך מניה במכפיל 40 ממשיכה לזנק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גספר: "כדי לשמור על האנשים שלנו הטמענו תוכניות, כולל אופציות לעובדים - לא למנהלים הפעם - מדובר על תוכנית בונוסים על פני 3 עד 5 שנים, לעובדים שיישארו בחברה. המענקים צמודים למחיר המניה וזאת במטרה להביא את העובד להזדהות חזקה יותר עם החברה. ההענקות היו כשהמניה הייתה ברמות נמוכות יותר ולכן כתוצאה מזה אנחנו הולכים לשלם לעובדים בשנים הקרובות סכומים שצמודים למחיר המניה.

"חשבונאית נצטרך לשקף בדוחות הבאים את ההתחייבות של החברה כתוצאה מכך, וזאת למרות שנשלם את זה הרבה יותר מאוחר, עוד כמה שנים.

על כמה כסף מדובר?

"אני עוד לא יודע כמה בדיוק כי עוד לא עשינו חשבון. אבל אני יכול להגיד לך שזה לא כמה מיליוני דולרים בודדים. זה יהיה יותר מזה. בקרוב נעשה חשבון לגבי מה המשמעות הכספית לרבעון הראשון של השנה. כרגע אנחנו מחכים למחיר המניה בסוף הרבעון, וכמובן שזה ישתקף בתוצאות.

"בחשבון גס, מחיר המניה המניה והשווי של החברה קפצו ב-45% מתחילת השנה. היינו בשווי של 5 וחצי מיליארד דולר ועכשיו שווי שוק ועכשיו 10 מיליארד, אז מצד אחד בעלי המניות נהנו מזה, אבל יחד עם זה גם ההתחייבויות לעובדים גדלו.

• גולדמן זאקס מזהיר: האטה בהשקעות בבינה מלאכותית עלולה למחוק 20% ממחיר המניות
• בנק ההשקעות רוטשילד: מהפיכת ה-AI כבר מגולמת בשוק
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

במילים פשוטות, לא מדובר על אופציות הוניות אלא אופציות 'פאנטום', כלומר: המניה עלתה כך ולכך אלביט תשלם לעובד את העלייה (השינוי) מתוך התזרים של החברה. וכך אז נשלם כך וכך לעובד מתוך התזרים את הדלתא. דוגמה מספרית? נגיד נתת לעובד 1000 שקל ומחיר המניה קפץ ב-50% אז אתה חייב לו עכשיו 1500. 

כלומר, זה ישפיע על התוצאות של אלביט בכל 5 השנים הקרובות. וגספר חושף לביזפורטל כי "אנחנו עובדים (גם עם רואי החשבון) כדי לסיים את התחשיב ולפרסם את המספר בנפרד, כדי שכל שוק ההון יידע לנטרל את זה מתוך התוצאות השוטפות. נפרסם ברגע שיהיו לנו את המספרים".

איך ההשפעה של עלויות העובדים?

גספר: "הצלחנו בעזרת המהלכים האלה די לבלום את תחלופת העובדים אצלנו. אין ספק שהעלויות עלו כי כאמור כל ההשקעות הגדולות שזרמו לארץ גרמו לדרישה גבוהה לאנשים מוכשרים ואנחנו צריכים לשמור עליהם".

מדובר על מגמה כפי שאתה אומר, בכל השוק, האם היא תיעצר?

גספר: "ההערכה שלנו שהדברים יתייצבו. כבר ראינו קפיצה גדולה, אחר כך טיפה ירידה ועכשיו זה עלויות השכר שוב מרימות ראש טיפה. כלומר כרגע הכל מתנדנד, אבל צריך להיות כל הזמן עם היד על הדופק כדי לוודא שאתה שומר על העובדים שלך".

מדובר על תגמול לפי ותק או לפי ביצועים?

גספר: "לחלוטין תגמול על פי ביצועים, הוותק לא משפיע כמעט. אי אפשר לומר שתהיה עליה של איקס אחוזים בשכר של כולם, כי הכל הוא לפי העובד וזה משתנה בין העובדים. מדובר על שכר דיפרנציאלי, בונוס שמשולם לאורך התקופה, לפי תחום, ממוקד פר עובד, היכולת שלו, הנחיצות שלו והלחץ בשוק וקריטיות התחרות בשוק על סוג זה של יכולת" (כלומר האלטרנטיבות שלו. נ"א).

באחוזי שכר?

"חלק קיבלו יותר וחלק פחות. מטבע הדברים כל הנושא של משאבי אנוש רגיש מאוד. אני לא יכול להגיד כמה בדיוק תוספת קיבל כל עובד".

איך משפיעים עליכם "הסכמי אברהם" - השלום עם מדינות ערב שאינן סמוכות לישראל? ראינו השבוע את הפסגה בנגב, הסכמות לפעול נגד המשטר האיראני שתוקף בסעודיה דרך החותים ובאמירויות ועוד

"הסכמי אברהם זה מהלך שמשפיע בצורה מאוד חיובית על העסקים שלנו. פתחנו באמירויות חברה והתחלנו לקבל שם הזמנות, ולא רק שם. האווירה הפוליטית שעוטפת את ישראל עוזרת בוודאי לקידום העסקים למדינות נוספות, וזה צפוי לפתוח לנו גם את השוק ההודי, ואולי גם האצה של פתיחת שווקים נוספים כתוצאה מהסכמי אברהם. 

כמה מדובר בהזמנות משמעותיות עד כה?

"קיבלנו כבר הזמנות. זה עדיין לא בהיקף גדול אבל זה הולך ומתקדם".

המלחמה באוקראינה משפיעה עליכם כמובן, המניה זינקה בצורה משמעותית בעקבות כך וההודעות של מדינות המערב על התחמשות והגדלת תקציבי הביטחון בצורה משמעותית. אתה יכול להרחיב על כך וכיצד זה צפוי להשפיע עליכם בהמשך?

"אין ספק שמדובר ששינוי פרדיגמה לעומת מה שחשבנו בעבר. אני מהוותיקים בתחום אז אני לא יכול שלא להיזכר במה שהיה - בסוף שנות ה-80 אמרו 'פרץ השלום' ולא צריך יותר ביטחון. נפילת חומות ברלין כדוגמה.

"עכשיו העולם עובר שינוי דרמטי בכיוון ההפוך. רואים איך מדיניות אירופה מתייחסות לזה. גרמניה הייתה הראשונה אבל לא רק היא. רוב מדינות אירופה, בוודאי המערביות, אבל גם המזרחיות, כולן הודיעו על הגדלת תקציבים ומבינות שצריך לשפוך כסף לכיוון הזה. אני רק מזכיר שכבר לפני כמה שנים היה לחץ של ממשל טראמפ להגדיל את תקציבי הביטחון ל-2% מהתמ"ג (GDP) ועכשיו מדינות עושות את זה. 

זה כבר משפיע עליכם? בינתיים הצבר שלכם די תקוע בחצי השנה האחרונה

גספר: "עוד לא חווינו את הגל הזה כי מהרגע שמדינה מחליטה יש עוד הרבה פרוצדורות של המדינות אבל ללא ספק זה ישפיע עלינו בצורה די משמעותית. ישפיע ללא ספק על ההזמנות שנקבל. יש לנו פוזיציות מצוינות באירופה.

"התקציב של נאט"ו גדל ב-29% בעשור האחרון והמכירות שלנו גדלו הרבה יותר, ב-90%. מדובר על תוכניות הזמנות אסטרטגיות לטווח ארוך. בגרמניה, באנגליה ומדינות נוספות. אנחנו חושבים שהפוזיציות האלה יביאו הזמנות נוספות כתוצאה מהגידול בתקציבי הביטחון, וזה כמובן יתגלגל לצבר ולתוצאות".

אתם ממשיכים לחפש רכישות?

גספר: "בסך הכל אנחנו ממשיכים באסטרטגיה שלנו כלומר בגדול אנחנו רוצים לחפש רכישות שיתמכו בפרוטפוליו שלנו ובפוזיציות שוק. אנחנו מחפשים בארה"ב ואירופה - בארץ כבר אין כמעט מה לקנות".

שאלה אקטואלית לסיום, כחברת ביטחוניות, אתם כל הזמן עובדים על פיתוחים בחזית הטכנולוגיה, אבל כל הטכנולוגיה הזו בסוף לאיכולה לעצור מחבל שמבצע פיגוע ירי ודקירה. מה אתה חושב על זה?

גספר: "אנחנו לא מפתחים נשק שקורא מחשבות של אנשים. זה לא תחום העיסוק שלנו. בטח לא היינו רוצים דבר כזה בתור אזרחים שחיים בעולם דמוקרטי.