אלביט צמחה 8% ברבעון והכניסה 1.5 מיליארד ד'; הרווח ירד ב-9.5% והחברה פספסה בשורת הרווח למניה
חברת התעשיות הביטחוניות אלביט מערכות 0.72% מדווחת על הכנסות של 1.49 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2021 מול 1.38 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020, ומעל הצפי ל-1.43 מיליארד דולר.
מנגד - הרווח הנקי למניה בדילול מלא על בסיס Non-GAAP עמד על 2.14 דולר (ובסך הכל כ-95 מיליון דולר, 6.4% מההכנסות), פספוס של צפי האנליסטים לרווח של 2.32 דולר למניה, ובהשוואה ל-2.38 דולר ברבעון המקביל (105 מיליון דולר בסך הכל, 7.6% מההכנסות). הירידה מיוחסת לתשלום מס על רווחים כלואים לאחרת תיקון חוק עידוד השקעות הון. אותם מסים האמירו מכ-2 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל ל-92.2 מיליון דולר בזה המדווחת כעת, וזאת בעיקר עקב הוצאה חד-פעמית של כ-80 מיליון דולר שנבעה מתיקון החקיקה.
לבד מאותן הוצאות על מסים, הרווחיות נפגעה כבר בשלב זו הגולמית ולאחר מכן התפעולית. הרווח הגולמי Non-GAAP עלה ל-381.1 מיליון דולר מרמה קודמת של 363 מיליון דולר, אך שיעורו מההכנסות היה 25.5% מול 26.3% בזמנו.
הרווח התפעולי Non-GAAP גדל ל-120.1 מיליון דולר מ-113.8 מיליון דולר, ושיעורו ירד מ-8.3% אז ל-8% הפעם. הירידה בשוליים התפעוליים אירעה על אף שהוצאות המחקר והפיתוח ירדו ל-7.6% מההכנסות מול 7.9% ברבעון המקביל, וכך גם הוצאות השיווק והמכירה ירדו לשיעור 5.4% מההכנסות לעומת 5.9%. ואולם הוצאות הנהלה וכלליות, נטו גדלו בכ-10 מיליון דולר ל-72.4 מיליון דולר עם שיעור של 4.8% מסך ההכנסות לעומת 4.6% שנה לפני כן. הגידול מיוחס לאיחוד חברת ספרטון ברבעון השני של 2021.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט ורפאל מגיבות לסלון האווירי: "ניסיון הסתרה מביך"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2021 כולה הכניסה אלביט 5.28 מיליארד דולר מיליון דולר לעומת 4.6 מיליארד דולר ב-2020. רוב ההכנסות היו ממכירת מערכות מוטסות ומערכות תקשוב. הגידול בהכנסות בתחום פעילות המערכות המיוחדות נבעו בעיקר ממכירת חימוש מונחה אווירי באזור אסיה-פסיפיק, הוסבר. הגידול בהכנסות תקשוב נובעות בעיקר מאיחוד ספרטון. הרווח השנתי Non-GAAP הסתכם ב-367.6 מיליון דולר (7.0% מההכנסות), בהשוואה ל- 318.5 מיליון דולר (6.8% מסך ההכנסות) ב-2020.
צבר ההזמנות בסוף 2021 הסתכם ב-13.6 מיליארד דולר, לעומת 11 מיליארד בסוף 2020. כ-72% מצבר ההזמנות הוא עבור לקוחות מחו"ל, וכ- 60% מהצבר מתוכנן לביצוע השנה ובשנה הבאה.
מתחילת השנה עלתה מניית אלביט ב-42.5%, עלייה של 37.6% נרשמה רק לפני קצת יותר מחודש עם תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. המשקיעים תמחרו תרחיש של הגדלת הביקושים לפיתוחים של חברות מתחומי הנשק וההגנה, לרבות אלביט, וזאת עם הגדלת תקציבי ביטחון של מדינות בעולם שתוספנה להתחמש.
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- המנכ"לים ממשיכים להשקיע ב-AI, למרות שהתשואה עדיין מאכזבת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
כך למשל, קנצלר גרמניה אולף שולץ אמר שמדינתנו תשקיע כ-100 מיליארד יורו בחיזוק צבאה, הודעה שהקפיצה את מניות הסקטור הבטחוני. "מתוך הסקטור, דווקא אלביט מעניינת ובמיוחד לאחרונה, שכן העניין בוול סטריט לנושאי החלל (בטחון ומסחר בחלל) והביטחון הולך וגדל עם ההבנה שהחשיבות הכלכלית והביטחונית של שני התחומים הולכת וגדלה עם ההתקדמות הטכנולוגית", כתב על המניה שלמה גרינברג בטורו לביזפורטל לאחרונה.
בחודש האחרון דיווחה אלביט על חוזה של 130 מיליון דולר לאספקת קו ייצור של תחמושת למדינה באסיה-פסיפיק וכן על חוזה בהיקף 27 מיליון דולר עם צבא שבדיה לספק תחמושת לטנקים ויחידות הזנת נתונים לתחמושת.
- 3.שרון 29/03/2022 12:58הגב לתגובה זוהעובדים ישארו עובדים / עבדים מודרניים , כסף לעובדים זה בחזקת בדיחה .
- 2.רפי 29/03/2022 09:36הגב לתגובה זומה האינטרס של החברה לגבי המנייה?
- כנראה אופציות לעובדים (ל"ת)dw 29/03/2022 13:44הגב לתגובה זו
- 1.מייק1 29/03/2022 08:50הגב לתגובה זוהחברה תקבל הזמנות ניכרות מארצות נאט"ו המגדילות את תקציב הביטחון שלהן. המלצה לקניה חזקה.
- dw 29/03/2022 13:45הגב לתגובה זולמה המניה נסחרת עכשיו 40% יותר מאשר לפני חודש? רק בגלל הצפי הזה, אבל המציאות בשטח אפורה בהרבה, והרווחיות כנראה תגדל מעט ולכן, זהו, נגמר. המניה מיצתה מלא מלא את כל השפעות המלחמה. גם ראדא קפצה הרבה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
פאוול רשתות חברתיותהפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים
השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?
החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.
במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.
גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).
הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).
