אופנהיימר ממליץ על נייס; פרמיה של 12%
בנק ההשקעות אופנהיימר סוקר את מניית נייס -2.97% ואת דוחותיה הרבעוניים ומענקי פרמיה של 12% למניית החברה. מחיר היעד - 350 דולר, לעומת מחיר נוכחי של כ-311 דולר, המבטא שווי של כ-19.7 מיליארד דולר.
נייס היא החברה הישראלית הגדולה במונחי שווי בארץ, כאשר בוול סטריט צמודה לה סנטינל וואן, חברת הסייבר שהונפקה לאחרונה. פאלו אלטו הסמי ישראלית של ניר צוק נסחרת ב-50 מיליארד דולר
ברבעון השלישי הציגה נייס הכנסות של 494.4 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 20%, מעל הקונצנזוס של 480 מיליון דולר ומשמעותית מעל התחזיות של בנק ההשקעות אשר עמדו על סך של כ-468 מיליון דולר, עם רווח נקי non-GAAP של 1.68 דולר למניה, ומעל קונצנזוס של 1.63 דולר למניה. שיעור הרווח הגולמי עלה ל-72.3%, מעל קונצנזוס של 71.1%, ואילו שיעור הרווח התפעולי עמד על 37.6%, בהשוואה לצפי של 34.9%.
החברה ייצרה הרבעון תזרים מזומנים חופשי (FCF) של 85 מיליון דולר, כנגד החזר חוב של 11 מיליון דולר ורכישות בסך של 14 מיליון דולר. חטיבת הענן הציגה צמיחה שנתית גבוהה של 29%, מעל יעד ארוך הטווח של החברה, ואחראית כעת על נתח של 53% מסך מכירות נייס. שיעור הרווח הגולמי בפעילות הענן ירד קלות ב-55 נקודות בסיס, לרמה של 67.1%, אך צפוי לעלות בהמשך.
- האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
- "הבינה המלאכותית משנה את מפת הסייבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנהלת נייס חזרה על תחזית צמיחה ארוכה של 25% בפעילות הענן, כאשר השנה עקפה את היעד הזה, על רקע מומנטום חזק בפעילות הדיגיטל ובעסקאות גדולות במגזר הארגוני. למרות התחרות מצד חברות הענק כגון אמזון וטווילו - נייס שומרת על מעמדה בשוק, לאור יתרונותיה הטכנולוגיים, ומנהלת בהצלחה את המעבר למודל הענן. כמו כן העלתה הנהלת החברה את תחזיותיה לשנת 2021, בה צופה הכנסות בטווח של 1.89 - 1.9 מיליארד דולר עם רווח non-GAAP בטווח של 6.43-6.53 דולר למניה.
על פי נתונים אלו צופים האנליסטים של בנק ההשקעות כי החברה תכניס סכום המוערך בכ-1.9 מיליארד דולר ולרווח של כ-6.5 דולר למניה בסוף השנה הנוכחית ולהכנסות של כ-2.1 מיליארד דולר עם רווח של כ-7.2 דולר למניה בשנה הבאה.
מכאן שמניית נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של 43. פעם זה נחשב מכפיל גבוה, היום זה יחסית מקובל, כשיש מצבים של מכפילים גבוהים יותר כתלות בצמיחה - ככל שהצמיחה גבוה יותר כך המכפיל הניתן גבוה יותר.
- 2.יוסי 17/11/2021 17:17הגב לתגובה זובסופו של דבר זה אדם אחד שמחליט, היה נחמד לדעת מי.
- 1.משקיע 17/11/2021 15:08הגב לתגובה זונייס היא חברה טובה וצומחת.השאלה אם הצמיחה תתמיד לאורך זמן.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
