וונדיז
צילום: אתר החברה

והיום בתפריט של חברי רדיט: רשת המבורגרים מובילה ומבטחת מדיקייר

וונדי'ז וקלובר הלת' מזנקות בוול סטריט. בעוד שהראשונה צומחת, רווחית ומגדילה את חלוקת הדיבידנד ועל כן יתרות השורט בה ברמה של כ-4.5% בלבד, אצל השנייה, שנכנסה לוול סטריט דרך SPAC הן בשיעור של כ-43% עקב העמקת ההפסד
איתי פת-יה | (2)

שתי מניות מרכזות היום במסחר בוול סטריט עניין רב במיוחד:  CLOVER HEALTH INVESTMENTS CORP שטסה בכ-70% נכון לזמן כתיבת שורות אלה ו- WENDY'S/ARBY'S GROUP INC שקופצת בכ-20%.

אז מיהן החברות הללו שצדו את עיניהם שלהמשקיעים הפרטיים חברי פורום wallstreetbets בקהילת רדיט? נתחיל עם השנייה: בסוף 2020 לוונדי'ז היו כ-6,800 סניפים בעולם, מהם רק כ-300 בבעלותה והשאר בזכיינות. החברה פעילה בעיקר בארצות הברית עם כ-5,800 סניפים (בסוף מאי) אך גם באירופה ובאוסטרליה. באחרונה הודיעה על הכוונה לפתוח 400 סניפים נוספים בממלכה הבריטית, חלקם בסקוטלנד.

את הרבעון הראשון של 2021 סגרה עם צמיחה של כ-13.6% לרמת הכנסות של 460 מיליון דולר. שיעור הצמיחה במכירות הסניפים הזהים בארה"ב היה 13% (7.9% בכלל אזורי הפעילות). הרווח בתקופה קפץ ב-186% ל-41.4 מיליון דולר. תחזית החברה ל-2021 כולה שעלתה עקב תוצאות הרבעון היא לצמיחה של 8-10% ולרווח מתואם למניה של 0.72-0.74 דולר. בוונדי'ז ירחיבו ב-10% את מדיניות חלוקת הדיבידנד, כך שיחולקו 10 סנט לכל מנייה.

לא ברור אם המשקיעים הפרטיים פשוט מאמינים במניה או ששוב מנסים לגרום לשורט סקוויז - אם כן, לא בטוח שזה יעבוד. יתרות השורט על המניה מסתכמות בכ-4.6% בלבד והסיבה לכך היא שוונדי'ז כמו שזה עתה קראתם היא חברה צומחת ולא כזאת שאבד עליה הכלח. מכל מקום, הרשת נסחרת כעת לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר.

באשר לקלובר שנסחרת כעת לפי שווי של 8.2 מיליארד דולר, שם כבר המצב אחרת. יתרות השורט מגיעות לכ-43.5%. בקרן הינדנבורג שידועה בעסקאות השורט שלה ומותר לחשוד בה כבעלת אינטרס, מכנים את קלובר "עסק שבור". מדובר בסטארט אפ המשווק ביטוחים של תכנית ביטוח הבריאות האמריקאית מדיקייר. קלובר החלה להסחר בנאסד"ק לאחר שמוזגה עם שלד SPAC של המיליארדר צ'מס פאליהפיטיה לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר. עוד השקיעו בחברה  GOOGLE  וקרן סקויה.

את הרבעון הראשון סגרה החברה עם עלייה של 18% במנויים ל-66.3 אלף איש, וצמיחה של 21% בשורה העליונה להכנסות בסך 200.3 מיליון דולר. ההפסד העמיק ל-48.4 מיליון דולר מול 28.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה - וזה עוד אחרי השפעה חיובית של 85.5 מיליון דולר בעקבות הוראות רגולטוריות הקשורות בסיווג האופציות כחלק ממיזוג ה-SPAC. לשנה כולה צופה החברה צמיחה של 17-21% במספר המנויים, והכנסות של 810-830 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבנר 09/06/2021 18:17
    הגב לתגובה זו
    שימו לב ל Mosys פוטנציאל אדיר של מוליכים למחצה ,לא המלצה
  • 1.
    שוב, אתם לא רושמים את הסמבול למניות שבכתבה. חבל. (ל"ת)
    red 09/06/2021 06:37
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

סר גון טמפלטון
צילום: אתר הארגון של טמפלטון
דבר הגורו

ג'ון טמפלטון - חלוץ ההשקעות הגלובליות

אחרי שהקים את אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות, טמפלטון נסע לחפש הזדמנויות השקעה ברחבי העולם. ב-1939, אחרי עליית היטלר, הוא לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%. לדבריו, "הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא כשיש דם ברחובות"

מנדי הניג |

הוא נולד ב-29 בנובמבר 1912 בווינצ'סטר, טנסי, למשפחה ענייה מאוד. ג'ון מרקס טמפלטון גדל בתקופת השפל הגדול. אביו היה עורך דין כפרי שבקושי הרוויח למחיה, ואמו מתה כשהיה צעיר. למרות הקשיים, טמפלטון הצטיין בלימודים וקיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ייל. 

טמפלטון למד כלכלה בייל ומשפטים באוקספורד לאחר שזכה במלגת רודס היוקרתית לסטודנטים זרים. הוא חזר לאמריקה ב-1938 ועבד בוול סטריט. הרגע המכונן בקריירה שלו הגיע ב-1939, כשהיטלר פלש לפולין. בעוד שכולם מכרו בפאניקה, טמפלטון לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה - 104 חברות סך הכל. 37 מהן היו בפשיטת רגל. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%.

ב-1954 הוא הקים את קרן Templeton Growth Fund, אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות. כשכולם השקיעו רק באמריקה, הוא נסע לחפש הזדמנויות ברחבי העולם. הוא היה הראשון להשקיע ביפן בשנות ה-60, כשהיא עדיין נחשבה מדינת עולם שלישי. "התעשריתי כי הלכתי למקומות שאחרים פחדו ללכת," הוא אמר.

טמפלטון היה אדם דתי מאוד, שראה בהשקעות שליחות רוחנית. הוא התפלל לפני כל פגישת השקעות ואמר שהתפילה עוזרת לו להישאר רגוע ומרוכז. ב-1987 הוא מכר את חברת הקרנות שלו תמורת 440 מיליון דולר ועבר לבהאמה, שם הקדיש את חייו לפילנתרופיה. הוא ייסד את קרן טמפלטון שחילקה פרס שנתי של מיליון דולר למחקר רוחני. הוא נפטר ב-8 ביולי 2008 בגיל 95 בבהאמה, לאחר שתרם את רוב הונו לצדקה.

ב-1962, בשיא משבר הטילים הקובני, כשהעולם פחד ממלחמה גרעינית, טמפלטון טס לדרום אמריקה כדי לחפש הזדמנויות השקעה. "כשיש דם ברחובות, זה הזמן לקנות," הוא אמר. השקעותיו שם הניבו תשואות עצומות.