מרצדס חשמלי
צילום: Alexander Migl/ויקיפדיה

דויטשה בנק: "הדגם החשמלי שמרצדס תשיק מחרתיים הוא גיים צ'יינג'ר"

היצרנית מבית דיימלר תוציא לשוק את דגם ה-EQS, שלו טווח הנסיעה הגבוה ביותר עד כה, כך לפי האנליסטים של בנק ההשקעות שאומרים כי הוא יהווה בנצ'מרק לרכבים חשמליים וישנה את התפיסה לגבי היצרניות המסורתיות כך שמכפילי המניות שלהן יעלו
איתי פת-יה | (11)

בדויטשה בנק עפים על מרצדס. אין דרך אחרת לתאר זאת כשבבנק ההשקעות נותנים לחברה האם דיימלר (סימול: DAI.DE) אפסייד של 6% למחיר יעד של 80 יורו (אחרי עלייה של כ-30% מתחילת השנה למחיר של 75 יורו), ותולים תקוות גדולות בדגם החשמלי EQS שמרצדס-בנץ תוציא לשוק מחרתיים. ״גיים צ׳יינג׳ר״, ״הבנצ׳מרק החדש של הרכבים החשמליים״ ו״הפייטרית נגד טסלה״ הן חלק מההגדרות שנותן לדגם אנליסטים בבנק.

 

אותו אפסייד שמעניקים בדויטשה בנק למניית דיימלר מבוסס על כך ששולי הרווח ברכבי היוקרה של מרצדס נחשבים לרחבים, ועל כן חדירה של הדגם צפוי להביא לשיפור ברווחי החברה. אז על מה הטררם? הרכב שתשיק מרצדס צפוי להיות הרכב החשמל בעל טווח הנסיעה הגדול ביותר בשוק - 770 ק״מ, כשהתחרות היחידה שניצבת לו היא זו של מודל Plaid+ של הטסלה S, שלפי נתוני החברה ״אמור״ להגיע לטווח של 837 ק״מ, אולם בדויטשה בנק מבהירים כי מדובר בהערכות מצד היצרנית ולא בנתונים שנבדקו באופן בלתי תלוי.

 

אחד הפיצ׳רים היותר מדוברים ברכב הוא לוח המחוונים (דשבורד) שהוא למעשה מסך. ״הייפרסקרין״ מכנים אותו במרצדס, והוא כבר הושק בתחילת השנה בדגמים אחרים. עוד מותקנת בו תוכנה שניתן לשלב בה יישומי בינה מלאכותית. התוסף הזה הוא בין הדברים שהופכים את ה-EQS ל״רכב היוקרה החשמלי הראשון בשוק״, אומרים האנליסטים, לפיהם מבחינת טענית, כמו גם מבחינת האיכות והעיצוב, הדגם ישמש בנצ׳מרק חדש לרכבים חשמליים.

 

לפי אותם אנליסטים, ה-EQS ישנה את האופן בו תופס הציבור את מרצדס, וכעת יראו בה לא רק יצרנית רכב מסורתית אלא שחקנית של ממש בשוק רכבי היוקרה החשמליים, ובציבור הכוונה גם לציבור המשקיעים ש״גם כן יעריכו את השינוי ויעלו את מכפילי החברות״. לא זו אף זו, אנשי דויטשה בנק טוענים גם כי הרכב הזה ישנה את חוקי המשחק לא רק עבור היצרנית שלו, מרצדס כאמור, אלא גם עבור הקולגות מגרמניה כמו פולפסווגן ו-BMW.

 

לא בכדי מדובר ביצרניות אירופאיות. לאחר פרשת דיזלגייט, האיחוד נחשב לנוקשה במיוחד בכל הקשור ברגולציה על פליטות וזיהום מצד יצרניות הרכבים, ולא מהסס לקנוסן על הפרות. הדבר נותן תמריץ נוסף ליצרניות באירופה לקדם את המעבר לרכבים חשמליים, והוא גם זה שמניע יצרניות רכב למכור את הדגמים הרגיליים שלהם יותר מחוץ ליבשת, ולשמור עבורה את מרבית הדגמים החשמליים. כידוע, לא רק חברות אירופאיות מקדמות את השינוי, גם יגואר מבריטניה, שכבר אינה חלק מהאיחוד, הודיעה באחרונה כי מ-2025 תייצר רכבים חשמליים בלבד.

 

את השינוי הזה מרגישים גם בטסלה. נתוני המסירות שלה ב-18 הטריטוריות המובילות שלה באירופה נפלו במצטבר ב-12% ב-2020 לעומת נתוני 2019, כך לפי אנליסט שוק האוטומוטיב מתיאס שמידט. האחרון מוסיף כי אחרי הירידה נתח השוק של טסלה באותם אזורים נחתך בחצי, מרמה של 31% ל-13%.

באירופה כולה טסלה מחזיקה בנתח שוק של 7.7%, נכון לעכשיו, כשהיא מאחורי דיימלר שלה נתח של 7.7%. המספרים אכן מורים על כך שלא מדובר בפער גדול בכלל, ואליבא דשמידט טסטלה עוד צפויה לתפוס נתח שוק נוסף בהמשך השנה ומזכיר שהנתון מבוסס על פרסום שלה באשר למספר המסירות, שנחשף לקראת כל סוף רבעון.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    איש בריא 15/04/2021 09:33
    הגב לתגובה זו
    קרינה קשה בתוך הרכב
  • 8.
    תומר 14/04/2021 11:58
    הגב לתגובה זו
    אז בעצם עם טסלה, שיש להם רכבים חשמליים כבר שנים ולאף אחד אין נסיון כמו שלהם, עם סוללות שהם המציאו בעצמם והם הכי טובים שיש בשוק, שהם כבר מייצרים, וישפרו ויביאו ל837 ק"מ טווח זה נקרא פה "אמור", אבל מרצדס שמסתמכת על סוללות של אחרים וכמעט וחוסר נסיון בשוק זה מוצג פה כ"מוכח" עם טווח של 770 ק"מ, הא?
  • 7.
    רועי לוי 14/04/2021 10:04
    הגב לתגובה זו
    אחלה שזה רכב חשמלי אבל הוא עולה פי כמה מרוב הרכבים של טסלה אז לא בדיוק מתחרה. ובכללי לטסלה יש את הטכנולוגיה החשמלית הכי טובה.. ויקח זמן עד שכל התעשיה תדביק אותם.
  • 6.
    עשיתם העתק הדבק" מגוגל טרנסלייט ? (ל"ת)
    מוטי 14/04/2021 08:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנליסט 14/04/2021 07:15
    הגב לתגובה זו
    ואף מילה על הרכיבים הישראלים המותקנים במכונית?
  • 4.
    אבי 14/04/2021 05:56
    הגב לתגובה זו
    כנסו לגוגל ורשמו ספינת הדגל טבעה מרצדס וגלו את הבלוף של כלמובלוף
  • 3.
    מישהו 14/04/2021 04:25
    הגב לתגובה זו
    טווח נסיעה של 832 קילומטרים
  • 2.
    שגיא 13/04/2021 21:14
    הגב לתגובה זו
    100 אלף דולר וצפונה מתאים למאיון העליון.
  • לרון 15/04/2021 11:26
    הגב לתגובה זו
    גרושים,סליחה אגורות!!אכן שווה "לכל כיס"?!?!?!?!
  • 1.
    ומי בדיוק יוכל להרשות לעצמו לקנות?? (ל"ת)
    בן 13/04/2021 20:43
    הגב לתגובה זו
  • ציפי רפאלי (ל"ת)
    ממי 13/04/2021 21:18
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.