ראלי אדיר באירופה: הדאקס טס 2.8% אחרי שינוי נוסח הודעת ה'פד'

הודעת הפד' יחד עם הסנמטינט החיובי בוול סטריט דחפו את אירופה לאחד הימים החזקים ביותר השנה
מערכת Bizportal | (5)
נושאים בכתבה אירופה

המדדים המובילים בבורסות אירופה ננעלו בעליות שערים חדות לאחר שאתמול רשמו המדדים בוול סטריט את היום הטוב ביותר מתחילת השנה. האות לראלי אתמול היה הודעת ה'פד' בה נרשם שינוי בנוסח הודעת הריבית, שינוי אותו רואים המשקיעים כדרמטי מאוד - לכתבה המלאה - לחץ כאן

הדאקס הגרמני זינק 2.8% כעת לאחר שאתמול סגר כמעט ללא שינוי. המדד הגרמני קיבל דחיפה מסקר ה-IFO לחודש דצמבר האומד את מצב העסקים במדינה והציג קריאה חיובית. מדד ה-CAC 40 הצרפתי טס 3.26%. ברוסיה מדד ה-RTX (נסחר בדולרים ולכן מושפע מהתנודות ברובל) קפץ ב-5.8% - לעמוד המדד - לחץ כאן

מטבע הרובל שאתמול קפץ כמעט 10% לאחר ששר האוצר הרוסי אמר כי משרד האוצר מתערב בשוק ומוכר דולרים, נסחר היום בתנודתיות חריפה ברקע לדבריו של פוטין שאמר כי אסור לבנק המרכזי הרוסי לבזבז את יתרות המט"ח שלו בניסיון לתמוך ברובל. נכון לכתיבת שורות אלו המטבע הרוסי מאבד מערכו כ-5% מול הדולר. ברקע מחיר הנפט ממשיך ליפול. מחיר חבית בבורסת ניו יורק צולל כעת בשיעור של 1.5% לרמה של 55.63 דולר.

יניב חברון, הכלכלן הראשי באקסלנס: "ההבנה היא שהפד לא יעלה את הריבית עד להתייצבות השווקים. ישנם המפרשים זאת כאילו הפד' לא יעלה את הריבית בשנת 2015, אבל להערכתנו זו טעות. כל עוד מחירי הנפט לא מתייצבים חזרה מעל רמה של 70 דולר, השווקים ימשיכו להיות תנודתיים, יחד עם זאת ברגע שהוא יתייצב מעל רמה זו, המשקיעים יחזרו לסחור את התועלת שיש לירידת מחירי האנרגיה בעולם על הצמיחה הגלובלית. בנקודה זו הפד ירגיש הרבה יותר נוח לחשוב על תחילת העלאות הריבית."

חברון מסביר כי "בפד מאוד מרוצים מההתאוששות בארה"ב ולא מתרגשים במיוחד מהאינפלציה המצויה מתחת לרמות של הפד שכן היא מושפעת לרעה ממחירי האנרגיה. במסיבת העיתונאים הנגידה ג'נט יילן הבהירה כי להערכתה בעקבות המצב בשווקים הריבית לא תעלה בשתי הפגישות הבאות, כאשר מועד תחילת העלאות הריבית יהיה תלוי בנתוני המאקרו שיכנסו. הפד לא יעלה את הלחץ בשווקים שגם ככה גבוה ויחכה להתייצבות, אבל הריבית תעלה עוד השנה. אינני יודע כמה זמן יימשך המשבר, אבל אני בספק שהוא כבר מאחורינו. עד שלא נראה את מחירי הנפט מתייצבים ברמה של 70-75 דולר, הסכנה לפגיעה במערכת הפיננסית האירופאית החשופה לרוסיה וחברות ענק אירופאיות שהשקיעו מיליארדי אירו בשנים האחרונות ברוסיה הינה ממשית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    j j 18/12/2014 23:54
    הגב לתגובה זו
    מה קרה השקעתם בפוטים והתאכזבתם לכו ל.......
  • 3.
    זיפו 18/12/2014 20:17
    הגב לתגובה זו
    5 אחוזים ביומיים לעומת בקושי אחוז אצלנו. מושחטי המעוף עושים בבורסה ככל העולה על רוחם והרשות זוללת בורקסים.
  • אחד 19/12/2014 09:22
    הגב לתגובה זו
    ואז לא תהיה ברירה, המעוף יעלה
  • 2.
    זה נקרא לזרות מלח על הפצעים (ל"ת)
    לביזפורטל 18/12/2014 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין שום שינוי ובטח שלא דרמטי. (ל"ת)
    ר 18/12/2014 16:50
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.