פורד
צילום: צילום מסך, אתר החברה

למרות דחיית המכסים: מניות הרכב האמריקאיות מאבדות גובה

חודש דחייה בלבד: עתיד תעשיית הרכב האמריקאית נותר מעורפל; למרות הארכת הזמן שנתן טראמפ, המשקיעים נותרים זהירים לגבי ההשלכות ארוכות הטווח על שרשרת האספקה הגלובלית

אדיר בן עמי |

שוק הרכב האמריקאי מתמודד עם תקופה רוויית אתגרים, כאשר מניות יצרניות הרכב המובילות בארה"ב מאבדות חלק מהרווחים שצברו מוקדם יותר השבוע. זאת למרות הודעתו של הנשיא דונלד טראמפ על דחיית הטלת המכסים בחודש. הירידות מגיעות יום לאחר ששלוש יצרניות הרכב - פורדFord Motor Co -0.46%   , ג'נרל מוטורס General Motors 1.92%  וסטלנטיס (בעלת קרייזלר) Stellantis -1.61%  - זינקו בממוצע ביותר מ-7%, בתגובה להודעת טראמפ על מתן פטור של חודש ממכסים בשיעור 25% על יבוא מכוניות ממקסיקו ומקנדה.


המכסים המתוכננים מהווים אתגר משמעותי במיוחד לתעשיית הרכב שפעלה במשך יותר מ-30 שנה תחת ההנחה שצפון אמריקה היא אזור ייצור אחד. מיליוני מכוניות הנמכרות מדי שנה בארה"ב מורכבות בשלוש מדינות צפון אמריקה, כאשר יותר מ-50% מהחלקים של דגמים פופולריים מסוימים מקורם בקנדה ובמקסיקו.



הטלת המכסים עלולה להגדיל את עלויות היצרנים באלפי דולרים לכל מכונית. מנכ"ל פורד, ג'ים פארלי, הזהיר לאחרונה כי המכסים עלולים למחוק מיליארדי דולרים מרווחי התעשייה כולה.


דייויד ויסטון, אנליסט מניות הרכב ב-Morningstar, כתב כי הפטור בן חודש עשוי להיות רק דחייה של הבלתי נמנע, אלא אם ארה"ב, קנדה ומקסיקו יצליחו לתווך הסכם מכסים רחב יותר. ויסטון הוסיף כי המכסים, שכעת צפויים להיכנס לתוקף ב-2 באפריל, "עלולים למחוק את רוב הרווח השנתי של ג'נרל מוטורס ופורד". הוא הביע תקווה ש"יושג הסכם בצורה כלשהי שיחסוך לפחות את אזור הסחר של צפון אמריקה בתעשיית הרכב".


מניית טויוטה יורדת גם היא ב-2%, כאשר החברה היפנית מייצאת מכוניות לארה"ב מקנדה, ממקסיקו ומיפן, ולכן חשופה גם היא לסיכוני המכסים. יצרניות הרכב הגרמניות, לעומת זאת, חוו יום טוב יותר. מניות פולקסווגן עלו ב-3.5%, ואילו ב.מ.וו טיפסה ב-3.4% במסחר האירופי, ובכך המשיכו את מגמת העלייה שלהן מאז ניצחונו של טראמפ בבחירות ב-5 בנובמבר.


הביצועים של שתי המניות הגרמניות ממחישים עד כמה קשה למשקיעים לחזות את ההשלכות בפועל של מדיניות הסחר האחרונה. בעוד שיצרניות הרכב האמריקאיות מגיבות בחדות לאיומי המכסים ולדחייתם, נראה כי היצרניות האירופאיות פחות מוטרדות, למרות החשיפה הגבוהה שלהן ליבוא לארה"ב.


בוול-סטריט מציינים כי חודש אחד של דחיית מכסים אינו מספיק זמן לתעשיית הרכב לבצע שינויים משמעותיים בשרשראות האספקה שלה. יצרניות הרכב מקוות כי בחודש הקרוב יתאפשר משא ומתן אינטנסיבי בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה, שיוביל להסכם המשכי לנאפט"א, שיגן על תעשיית הרכב המשולבת של צפון אמריקה. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי גם אם יושג הסכם עבור צפון אמריקה, יצרניות הרכב עדיין עלולות להתמודד עם מכסים על חלקים וכלי רכב המיובאים מאירופה ואסיה, כחלק מהמדיניות הרחבה יותר של "אמריקה תחילה" של ממשל טראמפ. דבר זה עלול להשפיע על כל שרשרת הערך של תעשיית הרכב העולמית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.