ירידות שערים בבורסה במחזור של 1.8 מיליארד שקל

ת"א 25 ירד ב-1.54%, ת"א 100 השיל 1.5%, התל טק 15 איבד 0.85%. טבע ירדה ב-0.58%, הפועלים ולאומי השילו 2.78% ו-0.59% בהתאמה, אלווריון ממשיכה לאבד גובה, השילה 2.45%
דרור איטח |

בסיום יום המסחר האחרון לשבוע חתמו כל מדדי תל אביב השונים בירידות שערים. למרות פערי ארביטראז' חיוביים, נגררו מדדי תל אביב לירידות שערים. הבוקר פקעו אופציות המעו"ף לחודש ינואר. הפקיעה הייתה שלילית ומדד המעו"ף נקבע ברמת 624.53 נקודות ירידה של 0.92%. מחזורי המסחר שברו שיאים והיו גבוהים במיוחד גם לימי פקיעה. המחזור הכללי הסתכם בכמעט 1.8 מיליארד שקל, מתוכם 1.4 מיליארד שקל נזקפו לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 ירד ב-1.54% לרמת 620.66 הנקודות. מדד ת"א 100 השיל 1.5% לרמת 642.15 הנקודות. מדד התל טק 15 איבד 0.85% לרמת 422.27 הנקודות.

מניית טבע נגררת אחר המגמה השלילית בשוק וירדה ב-0.58%. אמש קפצה המניה בוול סטריט ב-2.5%, ברקע דיווחה החברה על שיא של 936 מיליון דולר במכירות הקופקסון ב-2004 מדובר בגידול של 30% לעומת התקופה המקבילה, 2003.

מניית אלביט מערכות, שעברה טלטלות במשך שעות המסחר, חתמה לבסוף בירידה של 0.78%. החברה הודיעה אתמול על חוזה של 20 מיליון דולר לחברה הבת לאספקת מערכות ראיית הלילה המוגברת Enhanced Vision System-EVS, לכל דגמי המטוסים של Gulfstream Aerospace. מדובר בחוזה המשך שיתפרס על פני מספר שנים.

בלטו בסיום: מניית אלווריון ממשיכה לאבד גובה, המניה ירדה בסיום ב-2.45%, אלווריון איבדה מתחילת ינואר מעל ל-26%. מניות שני הבנקים הגדולים רשמו ירידות שערים: לאומי השילה 0.59% במחזור הגבוה ביותר בבורסה בגובה 183 מיליון שקל, פועלים איבדה 2.78% במחזור של 159 מיליון שקל, בזק נפלה ב-2.35%, ודסק"ש צנחה ב-3.49%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.