עליות שערים קלות בפתיחת המסחר באירופה
בורסות אירופה פותחות את יום המסחר בעליות שערים קלות סביב רמות הפתיחה. את עליות השערים מובילות חברות הכרייה שרושמות עליות שערים בעקבות עליות במחירי הסחורות, עקב עודף ביקושים מהשוק הסיני.
בלונדון עולה מדד הפוטסי ב-0.12% לרמת 4852.8 נקודות, מדד הדקס הגרמני מוסיף 0.1% לרמת 4218.38 נקודות, ומדד הקאק הצרפתי מטפס ב-0.25% לרמת 3888.35 נקודות.
דיווחים כספיים
יצרנית הטלויזיות הגדולה באירופה - פיליפס, קופצת בפתיחת המסחר ב-3.1%. החברה הודיעה כי מכירות הרבעון הרביעי עלו בשיעור של 1.8% לרמה של 1.8 מיליארד אירו והרווח הנקי הסתכם ב-498 מיליון אירו. הערכות אנליסטים בשוק צפו לחברה הכנסות של 8.89 מיליארד אירו ורווח נקי של 362 מיליון אירו.
יצרנית השבבים הגדולה באירופה - STMicroelectronics,
יורדת בפתיחה ב-1.2%. החברה פירסמה הערכה כי מכירותיה ברבעון הראשון של 2005 ירדו בעקבות קיטון בביקוש למוצרי החברה. בחברה מעריכים כי המכירות ירדו ב-12% ושיעור הרווח הגולמי מסך המכירות יהווה כ-34%, לעומת 36.6% הרבעון הקודם.
מניות יצרנית תוכנות האי.אר.פי הגדולה בעולם - SAP, משילה 0.3%. ברקע, הורדת המלצה למניית החברה על ידי בית ההשקעות סמית בארני. בבית ההשקעות הורידו המלצתם מ"קניה" ל"החזק", תוך הורדת מחיר היעד למניה ב-18% לרמה של 140 אירו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
