הדולר התחזק ב-0.18% לרמת 4.37 שקל
ביום המסחר הראשון לשבוע במטבעות עלה שערו של הדולר ב-0.18% ושערו היציג נקבע ברמת 4.37 שקל. אל המטבע האמריקני הצטרף האירו שהוסיף 0.77% ושערו היציג נקבע ברמת 5.71 שקל.
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי במהלך הצהריים נסחר הדולר בסימן החלשות כנגד העיקריים על רקע יום חסר נתונים כלכליים משמעותיים, למעט נאומו הצפוי של ראש ה-FED באטלנטה בשעה 19:40 (שעון ישראל). בשעה זו נסחר האמריקאי כנגד השוויצרי סביב רמה של 1.182. אחת הסוגיות שמעסיקות את המשקיעים בימים אלו היא פגישת ה-G7 הצפויה להתקיים בלונדון בתאריכים 4-5 לפברואר.
משקיעים רבים אינם צופים הצלחה מסחררת ושינוי מיידי ומשמעותי מידי בנוגע למדיניות המט"ח האסייתית בעקבותיה. "האוירה הנוכחית לפני פגישת ה-G7 דומה מאוד לשנה שעברה. הלחץ, במיוחד לכיוון סין, לגבי חלוקה בנטל חולשת הדולר עומד בעינו, אך קשה לדעת אם משהו חדש יקרה לאחר הפגישה בעיניין זה.", כך אומר ג'ים מקורמיק, ראש מחקר מט"ח בליהמן ברדרס. ביום ראשון אמר ראש הממשלה הקנדי פול מרטין, שהוא סבור שיש נכונות סינית לחיזוק היואן אך הדבר דורש הכנות מוקדמות.
מכך ניתן להסיק כי לא נראה השלכות מיידיות לאחר הפגישה, ואכן התחזקות היין כנגד העיקריים נחלשה ביום זה ונסחר סביב רמה של 102.83 כנגד הדולר. כנגד הסטרלינג נסחר סביב רמה של 193.24. סוגייה נוספת אשר מעמיסה חוסר וודאות על השוק היא מדיניות הריבית של ה-FED. לאחר המאמר מיום שישי האחרון הטוען כי אלן גרינספאן לא מעוניין בהעלאות ריבית אגרסיביות מידי, ירדו הציפיות לקצב העלאות גבוה מצד המשקיעים. הדבר ניכר היטב בשוק, והדולר מאבד גובה למול העיקריים.
כמו כן יש המתנה לממשל האמריקאי בנוגע לצעדיו לצמצום הגרעון הפיסקאלי העצום. ישנן ציפיות שג'ורג' בוש נחוש יותר מתמיד לצמצום הגרעון. בתחילת פברואר צפויה להתפרסם מצגת תקציבית בארה"ב ובה ינסו המשקיעים למצוא סימנים לכך. עוד פקטור המעיב על הדולר היום הוא ספקולציות לגבי המרת יתרות דולריות על ידי בנקים מרכזיים לטובת אירו בעיקר.
לסיכום, השוק רווי בחוסר וודאות עקב הסוגיות הנ"ל, ולאחר האירועים המצופים בפברואר אנו צפויים לראות מגמה יותר ברורה לגבי כיוון הדולר בעולם. משקיעים רבים סבורים כי בסופו של דבר יתברר שהתחזקות הדולר מתחילת השנה הינה תיקון בלבד והמגמה הראשית של התחזקות העיקריים כנגדו תתחדש בתקופה הקרובה.
בשעה זו נואם הכלכלן הראשי של הבנק האירופאי המרכזי, איסינג. עד כה צופה איסינג כי כלכלת הגוש תמשיך לצמוח בקצב של 2.0% ואילו האינפלציה תיפול מתחת ל-2.0% בהמשך השנה. בעקבות דברים, המרמזים על ציפיות לריבית ריאלית חיובית ואי סבירות להעלאות ריבית בגוש, נחלש האירו במעט כנגד הדולר ונסחר סביב רמה של 1.3060 בשעה זו, לאחר שהגיע לרמת שיא יומית של 1.3098 הבוקר.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.