שר הכלכלה הלבנוני: הנזק מהמלחמה לכלכלכת לבנון כ-20 מיליארד דולר
לבנון לבנון במשבר כלכלי והלחימה של ישראל בחיזבאללה מחריפה את הצרות הכלכליות. לבנונים רבים מבינים שהאשם הוא חיזבאללה שהביא למלחמה הנוכחית, והשאלה אם הממשל בלבנון מספיק חזק כדי לצאת נגד חיזבאללה בגלוי. בינתיים, למרות שארגון הטרור נפגע דרמטית ומנהיגיו לרבות חסן נסראללה חוסלו, הוא עדיין מטיל מורא בלבנון.
שר הכלכלה הלבנוני, אמין סלאם, אמר שהנזק בשל הלחימה מוערך בכ-20 מיליארד דולר, והדבר עלול להאיץ את ההתדרדרות הכלכלית והחברתית של המדינה. סלאם, מסר כי הנזק שנגרם לכלכלה הוא הרבה מעבר למספרים: הוא משפיע על מבנים ותשתיות חיוניות, עוצר את מגזרי התיירות והחקלאות ומוביל לעקירתם של מאות אלפי תושבים.
פגיעה רחבה בתשתיות ומבנים חיוניים
ההרס בביירות ובערים נוספות אינו מסתכם בנזקים אקראיים – מדובר בהרס של מבנים ציבוריים ופרטיים, כולל בנייני מגורים, מרכזי מסחר, בתי ספר ובתי חולים. בנוסף, נזקים נרחבים נגרמו גם למתקנים אסטרטגיים כמו נמלי תעופה, גשרים וכבישים מרכזיים. פגיעה זו, על פי סלאם, מונעת מתושבים להגיע למקומות העבודה והלימודים, פוגעת בקווי האספקה ומשביתה את יכולת המדינה להפעיל מערכות חירום חיוניות. נזקים אלה לא יסתיימו עם תום הלחימה, שכן שיקום התשתיות והמבנים צפוי לקחת שנים ולעלות סכומים עצומים.
תיירות וחקלאות – מגזרים שהושבתו כמעט לחלוטין
לבנון, שבעבר נחשבה ליעד תיירותי מבוקש, רואה כיום את ענף התיירות מתמוטט. התיירים וההשקעות הזרות, שהיו בעבר מקור חשוב לכלכלה, נעלמים מהמדינה, והמלונות, המסעדות ואתרי הנופש ריקים מאדם. ההשלכה היא פגיעה לא רק בהכנסות מטבע חוץ, אלא גם באלפי עובדים שפרנסתם נפגעה, דבר שמגדיל את שיעור האבטלה.- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגזר החקלאות, המספק תוצרת מקומית לאוכלוסייה, נמצא גם הוא תחת השבתה כמעט מוחלטת. רבים מהחקלאים אינם מסוגלים להגיע לשדותיהם בשל ההתקפות, והייצור החקלאי התכווץ בצורה ניכרת. המדינה, שנמצאת בתלות חלקית בייבוא מזון, ניצבת כעת בפני מחסור במוצרים בסיסיים והתייקרות מחירים, דבר שמוסיף על הלחץ הכלכלי של משפחות רבות.
עקירת תושבים והידרדרות במצב החברתי
הנזק החברתי בלבנון עצום. מעל לחמישית מהאוכלוסייה, המונה כ-5.5 מיליון איש, נאלצה לעזוב את בתיה, ורבים מהם מצאו את עצמם מחפשים מקלט זמני במדינות שכנות כמו סוריה. האתגרים הכרוכים בכך, הכוללים מחסור במקומות לינה, מזון ותרופות, מגבירים את המתח החברתי במדינה ומובילים לעלייה בעוני ובמצוקה.
כלכלה על סף קריסה – אינפלציה חונקת וחובות ענק
משבר כלכלי עמוק פוקד את לבנון מזה מספר שנים, והמצב רק הולך ומחריף. האינפלציה במדינה נסקה לרמה של כ-35%, ושמיטת חובות על אג"ח בינלאומיות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים העמיקה את חוסר האמון הבינלאומי במערכת הכלכלית של לבנון. במצב זה, כל גיוס כספים חיצוניים לטובת השיקום יהפוך לקשה עוד יותר.- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
החשש מהמשך אי-שקט חברתי והאיום על היציבות האזורית - ההידרדרות הכלכלית והחברתית בלבנון עשויה להביא לתגובות קשות בקרב הציבור הלבנוני, ובמקביל קיימת סכנה של חוסר יציבות רחב יותר באזור. סלאם הדגיש כי שמירה על רוגע מצד האוכלוסייה והימנעות מאלימות פנימית הם גורמים מכריעים ביכולת למנוע מלחמת אזרחים נוספת.
- 5.יש לנו עבודה בבניין .אם אתה רצף .יש כסף (ל"ת)צ.ח 27/10/2024 15:41הגב לתגובה זו
- 4.תרד מתחת לבית חולים יש הרבה כסף (ל"ת)חוה 27/10/2024 09:10הגב לתגובה זו
- 3.שלמה 26/10/2024 18:11הגב לתגובה זוהרי הכלכלה שלכם השכר שלכם המטבע שלכם הכל על הריצפה עוד לפני המלחמה שחיזבה הפיל עליכם . אולי אולי 5 . ותבקשו את זה מטהרן וממר שרמוטיה
- 2.קובי 26/10/2024 17:21הגב לתגובה זושקרן בן שקרן סמים זה התעשיה של לבנון שום בית חולים שום שדה תעופה החיזבאלה המעסיק הגדול בלבנון הבעיה שלו שהוא יפסיק לקבל שוחד ובוכה לכל העולם תעזרו לנו 20 מילראד
- 1.תאמין לי בובה, לי זה עלה יותר (ל"ת)ישראל999 26/10/2024 16:54הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
