בועז לו תעשייה אווירית
צילום: יחצ

עסקת ענק לתעשייה האווירית: תספק מערכות בהיקף של 1.9 מיליארד דולר

התעשייה האווירית חתמה על הסכם לאספקת מערכות פרי פיתוחה ללקוח שאת שמו היא לא מפרסמת ; העסקה תתבצע באמצעות משרד הביטחון, בדומה לעסקה שנחתמה עם גרמניה
איתן גרסטנפלד | (6)

התעשייה האווירית חתמה על הסכם לאספקת מערכות פרי פיתוחה, בהיקף של 1.9 מיליארד דולר. החברה לא מפרסמת מי הלקוחה שרוכשת את המערכות, אך הדבר נעשה באמצעות מערכת הביטחון.

על פי הדיווח, מדובר בעסקת "ממשלה מול ממשלה" (GTG-Government to Goverment), מה שמאפשר לממשלות להאיץ עסקאות מבלי להידרש לרגולציה מורכבת. עסקה מאין זו, התבצעה במסגרת מכירת מערכת ההגנה האווירית חץ 3 לגרמניה תמורת סכום שיא של 3.5 מיליארד דולר. היות והתעשייה האווירית לא חושפת את הלקוח, ייתכן שמדובר בעסקה מול גרמניה או מול מדינה ידידותית נוספת.

מערכות ההגנה האווירית של החברה, זכו לעניין רב במהלך המלחמה במיוחד לאחר המתקפה האיראנית בחודש אפריל. במהלכה הצליחה ישראל יחד עם השותפות שלה להפיל 99% ממעל 330 כטב"מים וטילים ששוגרו מאיראן, בין היתר הודות לשכבה של מערכות הגנה מבית היוצר של התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות לצד כמובן - טייסי חיל האוויר והצוותים בקרקע.

חץ 3. קרדיט: התעשייה האווירית.

יום לאחר האירוע, התראיין לביזפורטל מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, והעריך "שההצלחה של הכלים של התע"א, מול מתקפה כל כך מורכבת, תגרום ללקוחות שלנו לרצות להצטייד במערכות נוספות שלנו". לדבריו, "מדינת ישראל הפגינה בתקיפה "מערכת הגנה רב גזרתית ורב שכבתית, שמביאה לידי ביטוי את הטכנולוגיה הכי טובה שיש למדינת ישראל.  אנו מאוד גאים להיות חוד החנית של הטכנולוגיה הזו, בדמות המערכת  שנתנה אתמול מענה כנגד איומים בליסטיים (חץ 2 וחץ 3). כשמסתכלים היום על התמונה, מבינים שמדובר בכמויות אדירות מהסוג שטרם נראה, ואני חושב שאף מדינה לא התמודדה עם דבר כזה בעבר, בטח שלא בהצלחה כל כך גדולה".

לקראת הנפקה?

התעשייה האווירית נמצאת בשנים האחרונות בשלבים של רישום מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. בשנת 2020 וועדת השרים לענייני הפרטה הנחתה להנפיק 49% ממניות התעשייה האווירית לציבור. אלא שביצע של ההחלטה נדחה פעם אחר פעם בעקבות התנגדויות של גורמים שונים כולל משרד הביטחון, שלא מעוניינים בחשיפה אליה נדרשת חברה ציבורית.

מנגד, מי שמקדם את המהלך בחודשים האחרונים הוא ינקי קוינט, ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות. במכתב ששלח לשר הביטחון יואב גלנט לפני כחודשיים ביקש קוינט למנות איש קשר מטעמו כדי שיקדם את המהלכים למימוש התוכנית. זאת מכיוון שתקציבי וצורכי הביטחון של ישראל צפויים לצמוח בשנים הקרובות, מה שדרש הזרמה של כסף נוסף לחברה ולקופת המדינה. על אף הבקשה של קוינט, לפחות בשלב זה נדמה שבמשרד הביטחון מעדיפים לחכות עם ההחלטה לתקופה אחרת ולהתמקד בתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת המדינה.

בראיון ליבזפורטל, עם פרסום תוצאותיה השנתיות של החברה, שפך לוי אור על ההתקדמות של המהלך - "אנו עושים את כל ההכנות להנפקה. אנו חברה ממשלתית שמפוקחת על ידי שר הבטחון ורשות החברות הממשלתיות (שנמצאת תחת השר דוד אמסלם). מן הסתם הם עסוקים כעת בדברים אחרים, ואני מניח שכשתיגמר המלחמה נעשה את הנדרש להנפקה. החברה בכל אופן מוכנה וערוכה להנפקה".

קיראו עוד ב"בארץ"

בינתיים, בצל המלחמה רשמה התעשייה האווירית את הרבעון הרווחי ביותר בתולדות החברה - הרווח עלה ב-48% לסך של כ-135 מיליון דולר. הכנסות החברה עמדו על כ-1.43 מיליארד דולר,  קפיצה של כ-15% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במקביל, צבר ההזמנות של החברה זינק ל-19 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אריק 08/08/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    שהשמלאנים מהייטק לא יאיימו עלינו שיעזבו את הארץ תעשיית הנשק תכניס הרבה כסף למשק
  • ברכה 09/08/2024 10:03
    הגב לתגובה זו
    מוביל גם ובעיקר את התעשיות הביטחוניות . אסור להפריד ביניהם .
  • 2.
    ההכנסות של טבע פי 10 (ל"ת)
    דוד 08/08/2024 15:12
    הגב לתגובה זו
  • נו,אז מה? (ל"ת)
    מרק 08/08/2024 20:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ג'ק 08/08/2024 14:20
    הגב לתגובה זו
    בימי חיים כץ כיו"ר הועד הכול היה מושחת והתעשייה האווירית הייתה על הפנים . השחיתות מתה והרווחים בשמים .המדינה תחת ביבי מושחתת ואין פלא שאנחנו על הפנים . השינוי חייב לבוא אחרת נתרסק .
  • גמלאי של התעשייה 09/08/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    חיים כץ קדם למירי רקב . הוא אסף מתפקדים והפך את אנשי התעשייה האווירית ליהלומים של הליכוד . . הכול הסריח בתקופתו .
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.