בועז לו תעשייה אווירית
צילום: יחצ

עסקת ענק לתעשייה האווירית: תספק מערכות בהיקף של 1.9 מיליארד דולר

התעשייה האווירית חתמה על הסכם לאספקת מערכות פרי פיתוחה ללקוח שאת שמו היא לא מפרסמת ; העסקה תתבצע באמצעות משרד הביטחון, בדומה לעסקה שנחתמה עם גרמניה
איתן גרסטנפלד | (6)

התעשייה האווירית חתמה על הסכם לאספקת מערכות פרי פיתוחה, בהיקף של 1.9 מיליארד דולר. החברה לא מפרסמת מי הלקוחה שרוכשת את המערכות, אך הדבר נעשה באמצעות מערכת הביטחון.

על פי הדיווח, מדובר בעסקת "ממשלה מול ממשלה" (GTG-Government to Goverment), מה שמאפשר לממשלות להאיץ עסקאות מבלי להידרש לרגולציה מורכבת. עסקה מאין זו, התבצעה במסגרת מכירת מערכת ההגנה האווירית חץ 3 לגרמניה תמורת סכום שיא של 3.5 מיליארד דולר. היות והתעשייה האווירית לא חושפת את הלקוח, ייתכן שמדובר בעסקה מול גרמניה או מול מדינה ידידותית נוספת.

מערכות ההגנה האווירית של החברה, זכו לעניין רב במהלך המלחמה במיוחד לאחר המתקפה האיראנית בחודש אפריל. במהלכה הצליחה ישראל יחד עם השותפות שלה להפיל 99% ממעל 330 כטב"מים וטילים ששוגרו מאיראן, בין היתר הודות לשכבה של מערכות הגנה מבית היוצר של התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות לצד כמובן - טייסי חיל האוויר והצוותים בקרקע.

חץ 3. קרדיט: התעשייה האווירית.

יום לאחר האירוע, התראיין לביזפורטל מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, והעריך "שההצלחה של הכלים של התע"א, מול מתקפה כל כך מורכבת, תגרום ללקוחות שלנו לרצות להצטייד במערכות נוספות שלנו". לדבריו, "מדינת ישראל הפגינה בתקיפה "מערכת הגנה רב גזרתית ורב שכבתית, שמביאה לידי ביטוי את הטכנולוגיה הכי טובה שיש למדינת ישראל.  אנו מאוד גאים להיות חוד החנית של הטכנולוגיה הזו, בדמות המערכת  שנתנה אתמול מענה כנגד איומים בליסטיים (חץ 2 וחץ 3). כשמסתכלים היום על התמונה, מבינים שמדובר בכמויות אדירות מהסוג שטרם נראה, ואני חושב שאף מדינה לא התמודדה עם דבר כזה בעבר, בטח שלא בהצלחה כל כך גדולה".

לקראת הנפקה?

התעשייה האווירית נמצאת בשנים האחרונות בשלבים של רישום מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. בשנת 2020 וועדת השרים לענייני הפרטה הנחתה להנפיק 49% ממניות התעשייה האווירית לציבור. אלא שביצע של ההחלטה נדחה פעם אחר פעם בעקבות התנגדויות של גורמים שונים כולל משרד הביטחון, שלא מעוניינים בחשיפה אליה נדרשת חברה ציבורית.

מנגד, מי שמקדם את המהלך בחודשים האחרונים הוא ינקי קוינט, ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות. במכתב ששלח לשר הביטחון יואב גלנט לפני כחודשיים ביקש קוינט למנות איש קשר מטעמו כדי שיקדם את המהלכים למימוש התוכנית. זאת מכיוון שתקציבי וצורכי הביטחון של ישראל צפויים לצמוח בשנים הקרובות, מה שדרש הזרמה של כסף נוסף לחברה ולקופת המדינה. על אף הבקשה של קוינט, לפחות בשלב זה נדמה שבמשרד הביטחון מעדיפים לחכות עם ההחלטה לתקופה אחרת ולהתמקד בתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת המדינה.

בראיון ליבזפורטל, עם פרסום תוצאותיה השנתיות של החברה, שפך לוי אור על ההתקדמות של המהלך - "אנו עושים את כל ההכנות להנפקה. אנו חברה ממשלתית שמפוקחת על ידי שר הבטחון ורשות החברות הממשלתיות (שנמצאת תחת השר דוד אמסלם). מן הסתם הם עסוקים כעת בדברים אחרים, ואני מניח שכשתיגמר המלחמה נעשה את הנדרש להנפקה. החברה בכל אופן מוכנה וערוכה להנפקה".

קיראו עוד ב"בארץ"

בינתיים, בצל המלחמה רשמה התעשייה האווירית את הרבעון הרווחי ביותר בתולדות החברה - הרווח עלה ב-48% לסך של כ-135 מיליון דולר. הכנסות החברה עמדו על כ-1.43 מיליארד דולר,  קפיצה של כ-15% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במקביל, צבר ההזמנות של החברה זינק ל-19 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אריק 08/08/2024 19:46
    הגב לתגובה זו
    שהשמלאנים מהייטק לא יאיימו עלינו שיעזבו את הארץ תעשיית הנשק תכניס הרבה כסף למשק
  • ברכה 09/08/2024 10:03
    הגב לתגובה זו
    מוביל גם ובעיקר את התעשיות הביטחוניות . אסור להפריד ביניהם .
  • 2.
    ההכנסות של טבע פי 10 (ל"ת)
    דוד 08/08/2024 15:12
    הגב לתגובה זו
  • נו,אז מה? (ל"ת)
    מרק 08/08/2024 20:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ג'ק 08/08/2024 14:20
    הגב לתגובה זו
    בימי חיים כץ כיו"ר הועד הכול היה מושחת והתעשייה האווירית הייתה על הפנים . השחיתות מתה והרווחים בשמים .המדינה תחת ביבי מושחתת ואין פלא שאנחנו על הפנים . השינוי חייב לבוא אחרת נתרסק .
  • גמלאי של התעשייה 09/08/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    חיים כץ קדם למירי רקב . הוא אסף מתפקדים והפך את אנשי התעשייה האווירית ליהלומים של הליכוד . . הכול הסריח בתקופתו .
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.