התעשייה האווירית חתמה על הסכם לאספקת מערכות פרי פיתוחה, בהיקף של 1.9 מיליארד דולר. החברה לא מפרסמת מי הלקוחה שרוכשת את המערכות, אך הדבר נעשה באמצעות מערכת הביטחון.

על פי הדיווח, מדובר בעסקת "ממשלה מול ממשלה" (GTG-Government to Goverment), מה שמאפשר לממשלות להאיץ עסקאות מבלי להידרש לרגולציה מורכבת. עסקה מאין זו, התבצעה במסגרת מכירת מערכת ההגנה האווירית חץ 3 לגרמניה תמורת סכום שיא של 3.5 מיליארד דולר. היות והתעשייה האווירית לא חושפת את הלקוח, ייתכן שמדובר בעסקה מול גרמניה או מול מדינה ידידותית נוספת.

מערכות ההגנה האווירית של החברה, זכו לעניין רב במהלך המלחמה במיוחד לאחר המתקפה האיראנית בחודש אפריל. במהלכה הצליחה ישראל יחד עם השותפות שלה להפיל 99% ממעל 330 כטב"מים וטילים ששוגרו מאיראן, בין היתר הודות לשכבה של מערכות הגנה מבית היוצר של התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות לצד כמובן - טייסי חיל האוויר והצוותים בקרקע.

חץ 3. קרדיט: התעשייה האווירית.

• התעשייה האווירית העבירה למדינה דיבידנד של 1.6 מיליארד שקל
• הרווח של התעשיה האווירית עלה ב-21.5% ברבעון - 164 מ' דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יום לאחר האירוע, התראיין לביזפורטל מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, והעריך "שההצלחה של הכלים של התע"א, מול מתקפה כל כך מורכבת, תגרום ללקוחות שלנו לרצות להצטייד במערכות נוספות שלנו". לדבריו, "מדינת ישראל הפגינה בתקיפה "מערכת הגנה רב גזרתית ורב שכבתית, שמביאה לידי ביטוי את הטכנולוגיה הכי טובה שיש למדינת ישראל.  אנו מאוד גאים להיות חוד החנית של הטכנולוגיה הזו, בדמות המערכת  שנתנה אתמול מענה כנגד איומים בליסטיים (חץ 2 וחץ 3). כשמסתכלים היום על התמונה, מבינים שמדובר בכמויות אדירות מהסוג שטרם נראה, ואני חושב שאף מדינה לא התמודדה עם דבר כזה בעבר, בטח שלא בהצלחה כל כך גדולה".

לקראת הנפקה?

התעשייה האווירית נמצאת בשנים האחרונות בשלבים של רישום מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב. בשנת 2020 וועדת השרים לענייני הפרטה הנחתה להנפיק 49% ממניות התעשייה האווירית לציבור. אלא שביצע של ההחלטה נדחה פעם אחר פעם בעקבות התנגדויות של גורמים שונים כולל משרד הביטחון, שלא מעוניינים בחשיפה אליה נדרשת חברה ציבורית.

מנגד, מי שמקדם את המהלך בחודשים האחרונים הוא ינקי קוינט, ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות. במכתב ששלח לשר הביטחון יואב גלנט לפני כחודשיים ביקש קוינט למנות איש קשר מטעמו כדי שיקדם את המהלכים למימוש התוכנית. זאת מכיוון שתקציבי וצורכי הביטחון של ישראל צפויים לצמוח בשנים הקרובות, מה שדרש הזרמה של כסף נוסף לחברה ולקופת המדינה. על אף הבקשה של קוינט, לפחות בשלב זה נדמה שבמשרד הביטחון מעדיפים לחכות עם ההחלטה לתקופה אחרת ולהתמקד בתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת המדינה.

בראיון ליבזפורטל, עם פרסום תוצאותיה השנתיות של החברה, שפך לוי אור על ההתקדמות של המהלך - "אנו עושים את כל ההכנות להנפקה. אנו חברה ממשלתית שמפוקחת על ידי שר הבטחון ורשות החברות הממשלתיות (שנמצאת תחת השר דוד אמסלם). מן הסתם הם עסוקים כעת בדברים אחרים, ואני מניח שכשתיגמר המלחמה נעשה את הנדרש להנפקה. החברה בכל אופן מוכנה וערוכה להנפקה".

• גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
• "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

בינתיים, בצל המלחמה רשמה התעשייה האווירית את הרבעון הרווחי ביותר בתולדות החברה - הרווח עלה ב-48% לסך של כ-135 מיליון דולר. הכנסות החברה עמדו על כ-1.43 מיליארד דולר,  קפיצה של כ-15% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. במקביל, צבר ההזמנות של החברה זינק ל-19 מיליארד דולר.