ברקע נתוני האינפלציה הטובים בארה"ב - פרופ' אמיר ירון: "האינפלציה מתבררת כדביקה"
מחר בשעה 21:00 (שעון ישראל) יכריז ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, על החלטת הריבית שהתקבלה על ידי חברי הבנק המרכזי. לאחר כשנה של העלאות, המשקיעים מצפים כי סופסוף תתקבל ההחלטה להפסיק את העלאות הריבית (נכון לעת עתה). הציפיות של המשקיעים מגיעות בעיקר לאור נתוני אינפלציה חיוביים שפורסמו היום, אשר מראים כי האינפלציה בארה"ב, נכון לחודש מאי, עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-4% בלבד. על פי החוזים העתידיים על הריבית של הפד', פאוול יכריז על השארת הריבית על כנה בסבירות של 97% - אתמול הצפי היה ל-80%.
בעוד לפי הערכות רבות חברי הפד' יכולים להרשות לעצמם להפסיק את המשך העלאות הריבית, עבור בנק ישראל הסיפור שונה. על פי הנתונים האחרונים לחודש אפריל, מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8% בראייה חודשית כשבראייה שנתית מדובר על 5%. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התבטא היום בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ואמר: "אין ספק כי האינפלציה מתבררת כדביקה". המשמעות היא שהנגיד אומר לנו שלמרות גל ההעלאות הריבית, הדרך להורדת האינפלציה לא תהיה קלה, והוא רומז על האפשרות שנראה עוד העלאות ריבית לפנינו.
למרות הכל, הנגיד מציין שדווקא התמתנות האינפלציה ברחבי העולם, עלולה להיות הגורם המשמעותי לירידת קצב עליית המחירים בישראל. על פי ירון, הפרמטר שיקבע אם אכן התמתנות האינפלציה תגיע גם לפה הוא שער החליפין. הנגיד טוען כי השקל סופג כעת מ"פיחות עודף" - כזה שלא נגז מהקשר בין שער הדולר לביצועי שוק במניות בארה"ב, כמו שהיה עד סוף 2022. ירון טוען כי סך הפיחות העודף עומד על 10%, כשכל אחוז פיחות מוביל לעלייה של כחמישית אחוז במדד האינפלציה, משמע הפיחות העודף מוסיף כעת עד ל-2% למדד המחירים בראייה שנתית.
בנוגע לשוק הדיור אמר הנגיד כי: "אין ספק כי לריבית יש תרומה משמעותית לירידה בפעילות בשוק הדיור כפי שניתן לראות בהיקף המשכנתאות החדשות, ובקצב עליית המחירים החודשי שנבלם בחודשים האחרונים". למרות האופטימיות, הנגיד סבור כי בכדי להוריד את המחירים בשוק הדיור, האחראי על כרבע מהמדד, יש להתמקד בצד ההיצע. ירון הדגיש כי יש חשיבות רבה לשמירה על היצע גבוה, אך הפנה את תשומת לב המשתתפים לשיעור המכרזים של רמ"י שלא נסגרו, שיעור אשר נמצא בעלייה בחודשים האחרונים.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנגיד, הבעיה היא כי מחירי המינימום של המכרזים של רמ"י גבוהים "בצורה שאינה הולמת את תנאי השוק הקיימים". ירון הוסיף ואמר כי: "אין ספק כי שוק הדיור עובר כעת התאמה לסביבה המאקרו כלכלית החדשה, וכי על מחירי המכרזים ברמ"י לקחת בחשבון התאמה זו, ולא להיות מנותקת מתנאי השוק".
בנוגע לתקציב ממשלת נתניהו, אמר הנגיד כי לדעתו מסגרת התקציב אינה מרחיבה מדי וכי מדובר על מסגרת תקציב אחראית. מצד שני, פרופסור ירון התבטא כנגד התמהיל של התקציב, שלטענתו "נעדרים ממנו מחוללי צמיחה החיוניים למשק, ובמקומות מסויימים אפילו ישנה תרומה שלילית לכך". הנגיד כמובן התייחס להסכמים הקואליציוניים והגדלת תקצוב הישיבות - מה שעלול להזיק מאוד למשק ההישראלי בטווח הארוך, בעיקר על רקע קצב הגידול באוכלוסייה החרדית. ככל שחלק יותר גדול מאזרחי המדינה לא משתתף בשוק העבודה, הקושי לממן את ההוצאות של אותו החלק רק יגדל.
בהמשך לדבריו אמר הנגיד: "שיפור איכות ההון האנושי מחייבת את שיפור איכות מערכת החינוך, בכדי שתקנה את המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה בטח כזה ההולך ומשתנה בצורה מהירה לנגד עינינו. בנקודה זו יש מקום לשיפור בכל חלקי האוכלוסייה. לצערי, דומה כי בנושא ההון האנושי והמוכנות לשוק העבודה, אין בשורה של ממש בתקציב הנוכחי, וקיים החשש שאולי אפילו להפך".
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- 11.נגיד מגמתי ופוליטי , לא אמין ! (ל"ת)שלמה 14/06/2023 10:21הגב לתגובה זו
- אנונימי 14/06/2023 11:08הגב לתגובה זותפקידו הוא להזהיר ממהלכים לא נכונים כלכלית. אין קשר לפוליטיקה.
- 10.הנביא 14/06/2023 10:09הגב לתגובה זוחשוב לו כיסו. הפעולות שהנגיד עושה הן ברוטליות וחסרות רסן ושחר. לא ייתכן שהשקל צריך להיות המטבע החזק ביותר בעולם מעניינים טכניים ולא אמיתיים. הבנקים חוגגים ומתעשרים על חשבון הציבור. הכל שקוף! מקווה שיוחלף, ותיפסק הסאגה הזאת עם מכבסות המילים שזה עושה רק טוב. עליות הריבית והורדת הדולר לא עושות טוב לכלכלה!
- 9.אוהד 14/06/2023 08:11הגב לתגובה זומקווה שגם מחליפו יהיה מקצועי
- 8.לילי 14/06/2023 07:19הגב לתגובה זוהתקציב לא מטפל בחולי המשק , פשיעה , טרור כלכלי , השתמטות מגיוס , בטלנות ושחיתות . התקציב למעודד חרדים ערבים ומתנחלים להקצין את עמדתם .
- 7.רונן 14/06/2023 06:31הגב לתגובה זוצודק הנגיד מאד. מחירי המינימום שקובעת רמ"י גבוהים מאד, ועל כן תהליך הסגירה של המכרזים שם איתי מאד. חייבים להוריד את מחירי המינימום לפחות ב- 20% וכמות גדולה מאד. מינימום התחלות בניה הינו 100,000 לשנה. תוך שנתיים עד 3 שנים, תהיה רוויה במחירי הדירות, והמחירים ירדו משמעותית. מחירי הדירות כאן גבוהים משמעותית מיתר חלקי העולם המערבי הדמוקרטי.
- 6.אז הריבית 14/06/2023 00:50הגב לתגובה זוותישאר לתקופה? כי הבנק רוצה להרוויח?
- 5.חיים 13/06/2023 23:56הגב לתגובה זווכי תקציב הביטחון הינו מחולל צמיחה? סדר עדיפויות בכל תקציב הינו נושר פוליטי לחלוטין, ואל לו לנגיד המכובד בכלל לחוות דעה בנושא בכובעו כנגיד
- אאארק 14/06/2023 10:34הגב לתגובה זותפקידו של הבנק המרכזי הוא היועץ הכלכלי של הממשלה. לכן הוא מייעץ לממשלה כאשר הוא חושב שהממשלה עודה צעדים לא נכונים כלכלית. נראה לי שגם אתה יכול להבין שחלוקת קצבאות לאנשים צעירים בגיל העבודה זה צעד לא נכון כלכלית. גם ביבי הבין את זה כשר אוצר. היום משום מה, פחות.
- מדינה פושטת רגל משחיתות העדפת סקטורים ולא טובת המדינה (ל"ת)לילי 14/06/2023 08:50הגב לתגובה זו
- 4.נגיד שנגיד 13/06/2023 23:49הגב לתגובה זווטען שזה רק זמני, עיכוב בשרשראות האספקה עקב הקורונה. ואיחר בהעלאות הריבית כחצי שנה אחרי יתר העולם. ועכשיו, הוא מאחר לזהות את הדעיכה, נתוני מדד יולי יגידו הרם יש דביקות או לא.. הנגיד המכובד הוא לא יותר מקוף שמעתיק את מדיניות הפד תחת אותם כללי כלכלה שכבר נראים כלא רלונטיים - נדרש שינוי פרדיגמה, כתיבה מחדש של בפרי הלימוד. ונראה שהפרופסור בקיבעון מחשבתי. אבל עשור אחרון בעולם מראה שלמרות ריבית אפסית והזרקת כסף מאסיבית לשוק, האינפלציה עמדה במשך עשור ללא תזוזה, והיה צורך בנגיף קטן שיהפוך את הקערה.. התיאוריות הכלכליות לא עובדות עקב שיבושי שוק שמפרקים את התיאוריות הכלכליות של המאה שעברה. מהפיכת הבינה המלאכותית תגביר את המגמה. אבל הרגולטור תמיד מגיב בדיעבד לנתוני השוק ולא צופה את העתיד.. תמיד ישנה את הריבית על בסיס הנתונים של השנה שעברה..
- 3.עוד יגיע 13/06/2023 22:58הגב לתגובה זווזה בכוונה! כדי לתת למחירי הדירות להרקיע שחקים ולפמפם כסף לקופת המדינה. אף אחד לא רוצה להוריד את מחירי הדיור שם למעלה. ולא רצה גם מעולם. האינפלציה אצלינו דביקה כי זה סוג אחר של אינפלציה ממה שיש בארהב, אני מחכה לריבית שש אחוז במקרה הטוב
- 2.מבין2 13/06/2023 22:20הגב לתגובה זונגיד פוליטי צריך ללכת הביתה.
- לגמרי נכון (ל"ת)חיים 14/06/2023 08:38הגב לתגובה זו
- בובובו 14/06/2023 07:44הגב לתגובה זומקווה שהבנת)))
- נגיד פוליטי? 14/06/2023 06:37הגב לתגובה זואפילו פרנקפורט, שלפי דעת כולם, אינו פוליטי כלל, מתקיף את הממשלה הגרועה הזאת בגלל הרפורמה. כל הכלכלנים בארץ ובעולם נגד הרפורמה המטופשת הזאת, שנולדה כדי להיטיב עם אדם אחד, שגורם למהומות בארץ. תסלק את האדם הזה, ויהיה שקט. בנט עולה על נתניהו עשרת מונים, והיה מקובל על כל העולם. נתניהו נחשב למצורע ושנוא מאד בכל העולם. אפילו ביידן שונא אותו מאד. רק האידיוטים במדינת ישראל הולכים אחריו כמו מסוממים, והוא ואשתו ובנו, צוחקים עליהם.
- 1.אורית 13/06/2023 21:24הגב לתגובה זולפחות חמישים אחוז פיצוי על כל העלאות הריבית של הפרופ הנכבד. את ההסתדרות של פעם לא עניין שום דבר-רק מצב השכירים במשק. היום ההסתדרות משומנת בכסף מעשירי הארץ
- חחחחחחח 14/06/2023 00:47הגב לתגובה זוהתכוונת אולי שאם היתה הסתדרות, מחירי הנדלן היו סבירים ולא משעבדים את העם לטובת מיעוט? בפשטות, אין לי בכלל מושג מה תפקיד ההסתדרות...

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)