כמו קיפודים שעושים אהבה... לאאאאט, בזהיירררוות, וכמה שאפשר מרחוק. כך מתקיימים ממש בימים האלה גישושים בין הממשלה להיי טק. שום דבר לא ישיר, לא רשמי או ענייני, אבל משהו מתוכנן להתחיל לזוז. אפשר לראות את הרסס בפרסומים שונים, מפגשים כאילו לא קשורים, הערות שונות, אפילו טפטוף עצות אנשי מקצוע שונים - הכל הכל, כמובן, תוך זחילה בין טיפות.

אין ברירה, המצב קשה. המשבר מחריף. ברור שזהו משבר היי טק כלל עולמי, שנפתח בראשית 22', ולא משנה מהם סיבותיו, אבל הפגיעה הקשה שלו מקומית. שני הצדדים משתוקקים לפתרון. הענף זקוק לתמיכה, כסף, עידוד משקיעים, הממשלה זקוקה לשקט, למקומות עבודה בשכר טוב, לכניסת כסף זר ולהכנסות ממיסים.

חלקים מכל צד החלו בונים גשרים. מנועי השיח מצד הממשלה הם בעיקר פקידים בכירים, לא אלה שעלולים להיות מזוהים עם הרפורמה המשפטית ולא אלה שההזדהות שלהם עם המחאה מצאה ביטוי פומבי קיצוני. הם מנסים, נפגשים, איתם מדברים, להם שולחים ניירות. מולם, בהיסוס וחשש גדול, מנסים בעלי עניין שונים בענף ההיי טק להתחיל לבנות את הצד השני של הגשר. התפקיד שלהם הרבה יותר קשה. לא רק שהם מהצד המבקש הם בעיקר מפחדים. קוראים להם "אופורטוניסטים", "בוגדים". ההתנגדות הכי גדולה להם היא מצד הבכירים מאוד, אלה שכבר עשו את סבבי המיליארדים שלהם, שחלקם מזוהה עם הנהגת המחאות, גיוסי הכסף הגדול למימון ההפגנות ועם פעילות מסיבית לעידוד התנגדות לישראל במוקדים, ממשלים ותקשורת בינלאומיים.

הנחת היסוד של שני הצדדים, היא שבכירי אקזיטי המיליארדים, אנשים חזקים במיוחד במעמדם וביכולותיהם, יעשו הכל, כולל הכל, כדי לחרב ולחסל כל שיח או תחילת גיבוש תכנית לחילוץ הענף, אפילו לא למקטעים הצעירים והחדשים בו.

• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
• הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפני זמן מה, תחת הכותרת "להייטק אין מנהיג, איש לא הוסמך על ידי ההייטקיסטים לקבל פשרה – וטוב שכך" ( דה מרקר. 19.4.23) התייחסו גורמים שונים בזלזול ודחיה לבכירים בענף שתומכים בשיחות הפשרה אצל הנשיא. "..תמיד יהיו אופורטוניסטים וטרמפיסטים, וזה קורה בדרך כלל בשיתוף עם עיתונאים מטעם, שעושים את זה כדי להמציא הודעות מטעם ההייטק. הם שקרנים". מילים כאלה, ועוד יותר קשות, חוזרות על עצמן בכל פעם שמישהו מדבר על צורך לקדם שיח פתרון עם הממשלה. מיד אחרי, (20.4.23) פרסם שלמה קרמר, ממקימי צ'ק פוינט, טראסטייר, אימפרבה, קייטו, מ"בכירי, ותיקי ומכובדי הענף", כך היחס אליו, מאמר בפורצ'ן. "לקח לי ולאלפי יזמים 30 שנה ליצור אחת מתעשיות ההי טק החזקות בעולם...מלאכת חיינו עומדת על פי תהום... עלולים להפסיד במהירות כל מה שבנינו וזה יקרה תוך שבועות – לא שנים – אם לא נפעל באחריות".

מה היא פעולה "באחריות"? ההערכה של אנשי היי טק, צעירים פחות או יותר, בגיל ובשלב המקצועי, שגם מייחלים לעזרה וגם חולמים להיות קרמר, היא שהדור הוותיק לא יהיה מוכן לשום דיון. שיהיה מוכן רק - להפיל את נתניהו, להכתיר שותפות בין בני גנץ או יאיר לפיד ולהישאר בעלי המאה והדעה. "הם הרי לא ייפגעו. ההצלחות, ההכרה הבינלאומית והמיליארדים מזמן אצלם, מה אכפת להם מאתנו, דור ביניים ודור צעיר. אבל רק אל תגידי את השם שלי!" – כך אומר מי שאומר לטור הזה.

זו תהיה, בבוא העת, הבעיה הגדולה של הצד האחד – איך יוכלו אלה שזקוקים לסיוע ותמיכה ממשלתית להתגבר על ההתנגדות הקשה והנחרצת של אלה שהם מעריצים, שהם רוצים להיות כמוהם, שכבר עשו את המכה הגדולה מאוד ולא צריכים כל סיוע. הבעיה הגדולה מהצד שממול היא העובדה שנתניהו עדיין לא אומר, אפשר שעדיין גם לא מרגיש, מילים של שלום-בית. הנחת היסוד היא ששום דבר לא יתקדם באמת, אלא אם נתניהו עצמו מעורב בו, רשמית ופומבית. זה עוד לא קורה.

• הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
• האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

שני הצדדים משחקים באגו. אף צד, לא הממשלה ולא מובילים בענף, לא מוכן להיות הפותח הרשמי של השיחות. הם מגששים ובורחים. מה שמאפשר יותר מרחב לפקידים בכירים. מעטים יש לומר, שמנסים לגשר כשמולם אנשי מקצוע שמלווים את הענף וגם תלויים בו. לא מכבר יצא דוח "רשות החדשנות", רשות סטטוטורית עצמאית אבל בעצם גוף ממלכתי, במימון ממשלה. דוח לא קל. מזהיר-מאיים. 80% מהסטארט אפים החדשים מתכוונים לרשום את החברות בחול ולהעביר את הקניין הרוחני מחוץ לישראל – כל זה תוצאת אי הוודאות המשקית בעניין הרפורמה. תהיה, לא תהיה, איך תהיה, מתי, אם בכלל... אמנם המשבר הוא עולמי, אבל נפתח פער והשפעת המצב על ישראל חריפה ומחריפה מרגע לרגע.

כשבוע אחרי זומנו בכירים ברשות לפגישה במשרד ראש הממשלה. כשהגיעו הם פגשו בפרופ' אבי שמחון, בתפקידו כראש המועצה הלאומית לכלכלה. אז יצאה אמירה שהם ציפו שראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו יהיה שם. כשהוסבר שהוא עסוק בענייני ביטחון התשובה בציוצים היתה: זו הוכחה שלא אכפת לו, שהוא מזלזל בענף.

הם כועסים על נתניהו, כועסים על שר האוצר בצלאל סמוטריץ שלא קורא להם לשיחות, על שר הכלכלה, ניר ברקת, בעצמו איש היי טק, וטוענים כי הוא מתעלם מהם. כך קרה שבסבב ההוא נשארה רק תגובת השר הממונה, אופיר אקוניס, שר החדשנות המדע והטכנולוגיה: " ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו". את החלק הזה בתגובת אקוניס קיבלו בשמחה, כפתיחת סדק לדיונים, אבל מיד אחרי, טענו מי שטענו, שהשר הוסיף שמשבר ההייטק הוא תופעה כלל עולמית כך שלרפורמה, ובמילים של התוקפים "למהפכה המשטרית אין השפעה". בכך חוסל גם אקוניס.

ימים אחדים אחרי, ולא בלי קשר, זימן נתניהו פגישה עם שניים מהענף: דובי פרנסס ואילן טוויג. מטפחי האנטי דיונים, הקפידו לציין ולהכריז, בדרך כלל באמצעות שליחים, שאותם אף אחד לא מייצג! שהפגישה נערכה במצודת זאב בתל אביב ולא במשרד ראש הממשלה בירושלים מה שמורה על חוסר כוונת אמת של רה"מ, שצלמים חיכו לשניים בחוץ מה שמוכיח, שנתניהו מנצל את השיחות לעצמו. אומרים שחברים הפעילו לחצים קשים על השניים. אחר כך, איכשהו, יצא ציוץ של טוויג שהשיחה היתה על חידושים בעולמות הבינה המלאכותית.

אבל מסביב, התחילו להתגבר הניסיונות. ממש בתחילת שבוע זה, 7/5, התפרסמה באתר TECH 12 (מבית קבוצת התקשורת קשת) כתבה נרחבת תחת הכותרת: " בהייטק נמאס לחכות להכרעה על הרפורמה: אנחנו בלימבו, חברות ימותו!". (לימבו אצל הקתולים הוא השטח בין הגיהינום לגן העדן, משכנן של הנשמות שטרם הוכרע גורלן). האתר לוקח צד ברור: המשבר כל כולו נגרם על ידי הממשלה שיצאה עם הרפורמה, והפקידים, במקרה זה אלה בעיקר אנשי הרשות לחדשנות, הם קרש ההצלה. ".... ההייטק הישראלי ניצב כעת בפני טרגדיה שסופה ידוע מראש וכל שנותר הוא לעקוב בעיניים כלות אחד ההידרדרות ההולכת ומחריפה. הממשלה נדרשת על ידי הפקידים הבכירים שלה להיחלץ לעזרת ההייטק אבל זו אותה ממשלה שבמעשיה גורמת לנזק הזה...".

לצד זה מופעל איום בנשק-יום- הדין, מפי "גורם בתחום": " אם אין תקווה צריך להתחיל להקטין את הענף... לתת לחברות למות.. ובמקום זה להסתפק בלשלם לחברות הרב לאומיות כדי שיעסיקו פה ישראלים". כל זה תוך הבלטת איכות הפתרון שהוצע בדוח רשות החדשנות: עידוד גורמים בשוק ההון הישראלי, בעיקר הגופים המוסדיים כבדי ההון, להרחיב את ההשקעות בהייטק. שנים מדברים על זה, ועדיין שיעור ההשקעה שלהם בהייטק היה ונותר נמוך, בעיקר בטענה של סיכונים, חוסר ודאות ופגישה אפשרית בתשואת החיסכון.

ברור גם לאנשי רשות החדשנות וגם למי שמדבר בשמם או בשם חברות הייטק מתקשות, שכדי שיעברו כספים גדולים ממוסדיים להייטק הממשלה חייבת לעודד את זה, להבטיח איזשהו גב למקרה של קריסה. יש לציין שהממשלה עצמה לא בורחת מהפעלת איומים. ולא חשוב איך עושים את זה. לא מכבר הגיע מועד הדיון בוועדת החוץ והבטחון בכנסת בנושא שינוי מודל ההעסקה במוסד ובשב"כ בכיוון גידול במסלול חוזים אישיים. פרק בחוק ההסדרים הנוכחי. כל זה, וכך הוצהר בבירור, הוא להתאים את שכר כוח האדם הטכנולוגי הייחודי במוסד ובשב"כ לשוק ההייטק.

בצידי הדרך מצטרפים גם אחרים. יש להם קשר לתחום, אבל לא באופן רשמי. ד"ר מרים שוורץ זיו, שהיא חברת סגל במימון בעברית ויועצת לגופים ממשלתיים ועסקיים, פרסמה השבוע מאמר ( גלובס 8.5.23). לצד תיאור ההחמרה במצב ההשקעות, האמון וכלל הענף בישראל היא מסמנת כיוון לפוליטיקאים: "שחקנים מרכזיים בהשבת אמון המשקיעים הם הפוליטיקאים, ואולי במידה מסוימת גם פקידי הממשלה. על הפוליטיקאים לפעול בגישה מכילה, ומכבדת, ולא מתריסה גם כלפי מי שמחזיק בדעה שונה משהם, כדי לא לנכר ולהרחיק משקיעים המחזיקים בדעות פוליטיות הפוכות". היא ממשיכה וכותבת כי מחקרים שונים הראו שטון הדיבור של פוליטיקאים ופקידים ממשלתיים "משפיע באופן ישיר על הכלכלה/ שוק ההון". היא מצטטת ממחקר שפורסם השנה בו נמצא כי כאשר יו"ר הפד השתמש/השתמשה בטון דיבור חיובי במסיבת עיתונאים, מדדי המניות עלו כתוצאה מכך. היא מוסיפה "כמובן שלעיתים קרובות ישנן אי הסכמות משמעותיות בין פוליטיקאים ו/או פקידים ממשלתיים שונים. אך אי הסכמות אלה מובילות לחוסר יציבות ולחוסר ודאות, ויש לכך מחיר כלכלי.

כפי שניתן לצפות, מחקרים שונים הראו כי כאשר קיימת חוסר ודאות ופליטית הנכונות של משקיעים להשקיע יורדת ושוק ההון נפגע.." . יומיים אחרי התפרסם מאמר אחר (גלובס 10.5), שמתקרב עוד יותר לליבת הענף. של עורכי הדין איל שנהב ואשוק צ'נדרשיקר. הראשון סגן יו"ר ראש מחלקת חברות והיי טק בינלאומי, השני ראש מחלקת חברות והיי טק בינלאומי במשרד גולדפרב גרוס זליגמן. הם מגדירים את משרדם "מהמובילים בישראל בייצוג חברות הזנק וקרנות הון סיכון". הם מנתחים את משמעויות ההתאגדות בחו"ל , לגישתם - "מדרון חלקלק", מזהירים מפני "מחיקה מוחלטת" של הישגי ההיטק, "אבדן ניכר של תוצר ועקב כך משבר כלכלי עמוק, ירידה ברמת החיים..."

ועוד סדרת איומים. ואז זה מגיע: "כדי לעצור את המגמה המדאיגה הזו צריך קודם כל להציע תמריצי מס שישנו את שיקולי היזמים ויגרמו להם להעדיף הקמה של חברה בישראל...". כך למשל, הם מוסיפים, לקבוע במסגרת הוראת שעה כי מס רווחי הון במקרה של מכירת מניות בחברה זרה יהיה גבוה מזה של חברה ישראלית. "לדעתנו פער של 10% במס יטה את הכף ויגרום ליזמים להעדיף להקים את החברה בישראל.. ויגרום למשקיעים פרטיים לדרוש מהיזמים להקים את החברה בישראל..". בנוסף הם ממליצים לתקן את חוק החברות לאפשר מסלול פשוט לחברות שכבר הוקמו בחו"ל לשנות את מקום ההתאגדות בקלות וללא מס, באמצעות הגשת טופס בלבד.

דבר אחד ברור: כדי לצאת מאותו "לימבו" לעיל לא צריך לשנות דעת, בסוף זה הכל כסף - תורידו מסים והכל יסתדר. שני הצדדים יכולים להפגין בערב ולשוחח בבוקר. כדי שזה יקרה צריך תמיכת שני דינוזאורים: ראש הממשלה מצד אחד ומיליארדי ההי טק מצד שני.