כסף שקל
צילום: דוברות בנק ישראל

השקל מתקרב לשפל של שלוש שנים אל מול הדולר לקראת הדוח של מודי'ס

סוכנות הדירוג צפויה לפרסם את דירוג האשראי של מדינת ישראל על רקע המתיחות הבטחונית והפוליטית; סוחרי המט"ח בחו"ל צופים אפשרות לפגיעה בדירוג והדולר מתקרב לשער של 3.7 שקל
מתן קובי | (6)

אמנם ראש הממשלה נתניהו הכריז לפני כשבועיים על עצירת החקיקה, אך האמת היא שמצבנו לא השתפר מאז. הקרע בעם, חוסר הסכמה על הרפורמה המשפטית ופיגועי טרור - כל אלו החריפו בחודש האחרון מאז אזהרתה של מודי'ס. מאז הודעתו של נתניהו, שחזר בו מפיטורי שר הביטחון יואב גלנט, השקל דווקא המשיך להחלש ואיבד מאז מעל ל-3.5%. החשש כרגע הוא שכל שרשרת האירועים, שהחלה עם ההכרזה על הרפורמה המשפטית של הממשלה, עדיין מכה גלים. 

עד כה החששות מצד תומכי הקואליציה היו שמשיכות הכספים של חברות ומתנגדי הרפורמה יהיו אלו שיובילו לפגיעה במשק ולא הרפורמה עצמה. מצד שני, מתנגדי הרפורמה, בנוסף לכלכלנים ואנשי משפט רבים, טענו כי הרפורמה במתכונתה הנוכחית היא זו שתפגע בצביונה הדמוקרטי של המדינה, מה שיוביל לבריחת המשקיעים מישראל.

בינתיים, גם הרפורמה נמצאת "בפסק זמן" וגם אנחנו כבר לא שומעים על משיכות כספים כמו ששמענו בשבועות האחרונים, אז למה השקל ממשיך להחלש?

הצדדים מבינים כי בסופו של דבר, מי שיש לו את הכוח וההשפעה הרבים ביותר כרגע על המצב של השקל והכלכלה זו מודי'ס. אם הסוכנות תחליט להוריד את דירוג האשראי של ישראל השקל צפוי להמשיל להחלש, לממשלה יהיה יותר יקר לגייס חוב וכפועל יוצא המשקיעים מחו"ל יתרחקו מכאן. בצורה מסויימת, הורדת הדירוג עלולה להוביל לכדור שלג - הלחצים הפוליטיים ימשיכו, חמאס ושאר ארגוני הטרור ינסו לנצל את המצב על ידי עוד פיגועים ובסופו של דבר, כל הגורמים להורדת הדירוג רק יחריפו.

נציין כי לא היה מסחר מט"ח סדיר בארץ בחג הפסח, אך אולי זה מה שאמור להדאיג אותנו - דווקא הסוחרים בחו"ל הם אלה שמאבדים את האמון בשקל. המטבע נמצא במרחק של כ-1% בלבד משפל של שלוש שנים (ארבע לא כולל הקורונה) אל מול הדולר כשהדולר נסחר כעת לפי שער של 3.67 שקלים. גם היורו ממשיך להתחזק אל מול השקל כשהוא נסחר לפי שער של 4.03 שקלים.

לא הכל תלוי בנו

חלק מהסיבה שהדולר עולה בימים האחרונים היא ככל הנראה חשש מכך שהבנק המרכזי בארה"ב יעלה שוב את הריבית בפגישתו הבאה בעוד כשלושה שבועות. אם אכן יעלה הפד' את הריבית בארה"ב ב-0.25% או יותר מזאת, בנק ישראל יצטרך להשיב בהעלאה נוספת גם הוא, בין אם הוא רוצה ובין אם לא. התחזקותו של הדולר אל מול השקל תגדיל את עלויות הייבוא לישראל, מה שעלול להמשיך ולחזק את האינפלציה, אשר גם ככה ממשיכה לעלות מעל טווח היעד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בארהב סוגרים בנקים ומוכרים לערבים. (ל"ת)
    זחוגיהו 16/04/2023 01:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    השורט הבטוח זה על צים.לונג נסדק וד-ס (ל"ת)
    עודד 13/04/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דולר מתחזק = אינפלציה עולה, אין מה להתבלבל (ל"ת)
    j 13/04/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נהנה לחסל את הכסך שלכם (ל"ת)
    נתניהו 13/04/2023 06:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבן שהדיוט זורק לבאר 13/04/2023 00:31
    הגב לתגובה זו
    נתניהו מתעקש לקבור את כלכלת המדינה ,הרס את היחסים עם האמרקיאים ועכשיו כולנו נשלם
  • 1.
    בת אל 13/04/2023 00:30
    הגב לתגובה זו
    כמויות אדירות של כסף מוזרמות לפרזיטים, וכלכלת המדינה נהרסת חייבים לדרוש מההנהגה החרדית המתועבת לימודי ליבה.
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.