זוג שהפסידו מאות אלפי שקלים בתקופת הקורונה תבע את יועץ ההשקעות; ביהמ"ש חשב אחרת
זוג פנסיונרים בשנות ה-70 לחייהם, ניהלו באמצעות יועץ מטעם הבנק הבינלאומי תיק השקעות בשווי של מיליוני שקלים במשך שנים רבות. לזוג הכנסה חודשית פנויה של מעל 10,000 שקל והשקעתם היא לטווח ארוך של מעל 4 שנים.
הזוג, שהפסיד מאות אלפי שקלים לאחר שמכר מניות בשלביה הראשונים של תקופת הקורונה – בניגוד לעצת יועץ ההשקעות בבנק הבינלאומי - הגיש תביעה נגד הבנק - והפסיד. הם טענו בין השאר ל"התנהגות אטומה ולא אנושית" מצד היועץ, וקבלת ייעוץ לא מקצועי. אבל השופט הכלכלי אריאל צימרמן בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה, וציין כי אין מקום להאשמות ולתביעה.
היקף האחזקות של בני הזוג בניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב היה כ-3 מיליון שקל טרם הקורונה. כאשר פנו ליועץ בבנק, המליץ להם האחרון לא לבצע שינויים בתיק ולהמשיך להשקיע לטווח הארוך כשהוא מסביר כי לא ניתן לחזות את השוק ומדובר אף בצעד שעלול להיות מסוכן.
הזוג החליט להותיר את אחזקותיו בישראל כפי שהן, מכר חלק מניירות הערך הנסחרים בחו"ל ובחודש מרץ 2020 דווקא הגדיל עצמאית את אחזקותיו בחו"ל. באותו חודש, וטרם הנפילות החדות של פרוץ הקורונה, הלקוח הביע שוב עניין לצמצם את אחזקותיו אך היועץ חזר על עמדתו כי זה רעיון לא מוצלח. לטענת הלקוח הוא הופתע שהמניות שרצה למכור לא נמכרו, שכן היה משוכנע שנתן הוראה בנושא.
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למחרת ניתנה הוראת מכירה מפורשת וניירות הערך בתל אביב נמכרו במחירי השוק ביום המסחר הבא הרלוונטי כאשר שוויין הממוצע היה נמוך ב-1.5% משוויין בנעילת המסחר יום קודם, וב-14% משוויין בתחילת פברואר. בני הזוג תבעו במאי האחרון כ-450 אלף שקל מהבנק – סכום שכלל הפסד של 430 אלף שקל ביחס לשווי התיק בתחילת פברואר וכן עוגמת נפש לטענתם. הטענה המרכזית שלהם הייתה כי בעוד שהלקוח הביע כבר בתחילת פברואר חששות מירידות, היועץ נמנע מלקיים את חובותיו כלפיו וגרם לו להישאר עם ניירות הערך, תוך הפרת שלל חובות כלפי זוג הפנסיונרים שהגיש את התביעה.
השופט ששמע את ההקלטות קבע כי לא הייתה הוראה כזאת. הלקוח אכן הביע את חששו ממצב השוק, אך דבריו רחוקים מלהיות החלטה סופית וחד משמעית למכירת התיק.
השופט ביטל את הטענות לחוסר המקצועיות של היועץ שהביאו לכאורה להפסד ביחס לשווי התיק בתחילת פברואר, וקבע כי הן טענות חמורות בלי ביסוס. "ממקרא התביעה עולה כי הייעוץ היה קלוקל וגורם נזק. אך ההיפך הוא הנכון", נכתב בפסק הדין. יותר מכך, בפברואר היועץ המליץ ללקוח למכור אחזקה במניה זרה מסוימת לאור סיכון חריג. לא רק שהיא לא נמכרה, אלא הלקוח הגדיל אחזקה במניה זו (ואחרות) עד שמכר אותה בסוף מרץ.
השופט צימרמן כתב כי יש להצטער על הפסדים בתיק ההשקעות, אך "לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט". הוא הוסיף כי לא היה מקום להאשים את היועץ ובדרך שבה נעשה הדבר - והכרזה על התנהגות "אטומה ולא אנושית". בני הזוג חויבו לבסוף בהוצאות שכר טרחה של 40 אלף שקל לעורכי הדין של הבנק.
- 5.Dror 06/03/2023 22:28הגב לתגובה זומדובר בזוג מבוגר וניצול שלהם. בנק הגנב צריך לשלם.
- 4.תודה רבה על הכתבה (ל"ת)דן 06/03/2023 17:29הגב לתגובה זו
- 3.מעולם לא התחלקו ברווחים עם היועצים. מעולם!!!! (ל"ת)מאיר 06/03/2023 15:49הגב לתגובה זו
- 2.כל הכבוד לשופט (ל"ת)ששון 06/03/2023 15:01הגב לתגובה זו
- 1.מושיקו 06/03/2023 14:26הגב לתגובה זויועץ היה ושמו אחיתופל...
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
