פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

זוג שהפסידו מאות אלפי שקלים בתקופת הקורונה תבע את יועץ ההשקעות; ביהמ"ש חשב אחרת

בית המשפט ניקה את הבנק הבינלאומי מתביעה על רקע חוסר מקצועיות בטענה של חוסר אשמה; הלקח - הפסד כספי, גדול כל שיהיה, הוא לא בהכרח אשמתו של האחר
דור עצמון | (5)

זוג פנסיונרים בשנות ה-70 לחייהם, ניהלו באמצעות יועץ מטעם הבנק הבינלאומי תיק השקעות בשווי של מיליוני שקלים במשך שנים רבות. לזוג הכנסה חודשית פנויה של מעל 10,000 שקל והשקעתם היא לטווח ארוך של מעל 4 שנים.

הזוג, שהפסיד מאות אלפי שקלים לאחר שמכר מניות בשלביה הראשונים של תקופת הקורונה – בניגוד לעצת יועץ ההשקעות בבנק הבינלאומי - הגיש תביעה נגד הבנק - והפסיד. הם טענו בין השאר ל"התנהגות אטומה ולא אנושית" מצד היועץ, וקבלת ייעוץ לא מקצועי. אבל השופט הכלכלי אריאל צימרמן בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה, וציין כי אין מקום להאשמות ולתביעה.

היקף האחזקות של בני הזוג בניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב היה כ-3 מיליון שקל טרם הקורונה. כאשר פנו ליועץ בבנק, המליץ להם האחרון לא לבצע שינויים בתיק ולהמשיך להשקיע לטווח הארוך כשהוא מסביר כי לא ניתן לחזות את השוק ומדובר אף בצעד שעלול להיות מסוכן.

הזוג החליט להותיר את אחזקותיו בישראל כפי שהן, מכר חלק מניירות הערך הנסחרים בחו"ל ובחודש מרץ 2020 דווקא הגדיל עצמאית את אחזקותיו בחו"ל. באותו חודש, וטרם הנפילות החדות של פרוץ הקורונה, הלקוח הביע שוב עניין לצמצם את אחזקותיו אך היועץ חזר על עמדתו כי זה רעיון לא מוצלח. לטענת הלקוח הוא הופתע שהמניות שרצה למכור לא נמכרו, שכן היה משוכנע שנתן הוראה בנושא.

למחרת ניתנה הוראת מכירה מפורשת וניירות הערך בתל אביב נמכרו במחירי השוק ביום המסחר הבא הרלוונטי כאשר שוויין הממוצע היה נמוך ב-1.5% משוויין בנעילת המסחר יום קודם, וב-14% משוויין בתחילת פברואר. בני הזוג תבעו במאי האחרון כ-450 אלף שקל מהבנק – סכום שכלל הפסד של 430 אלף שקל ביחס לשווי התיק בתחילת פברואר וכן עוגמת נפש לטענתם. הטענה המרכזית שלהם הייתה כי בעוד שהלקוח הביע כבר בתחילת פברואר חששות מירידות, היועץ נמנע מלקיים את חובותיו כלפיו וגרם לו להישאר עם ניירות הערך, תוך הפרת שלל חובות כלפי זוג הפנסיונרים שהגיש את התביעה.

השופט ששמע את ההקלטות קבע כי לא הייתה הוראה כזאת. הלקוח אכן הביע את חששו ממצב השוק, אך דבריו רחוקים מלהיות החלטה סופית וחד משמעית למכירת התיק.

השופט ביטל את הטענות לחוסר המקצועיות של היועץ שהביאו לכאורה להפסד ביחס לשווי התיק בתחילת פברואר, וקבע כי הן טענות חמורות בלי ביסוס. "ממקרא התביעה עולה כי הייעוץ היה קלוקל וגורם נזק. אך ההיפך הוא הנכון", נכתב בפסק הדין. יותר מכך, בפברואר היועץ המליץ ללקוח למכור אחזקה במניה זרה מסוימת לאור סיכון חריג. לא רק שהיא לא נמכרה, אלא הלקוח הגדיל אחזקה במניה זו (ואחרות) עד שמכר אותה בסוף מרץ.

השופט צימרמן כתב כי יש להצטער על הפסדים בתיק ההשקעות, אך "לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט". הוא הוסיף כי לא היה מקום להאשים את היועץ ובדרך שבה נעשה הדבר - והכרזה על התנהגות "אטומה ולא אנושית". בני הזוג חויבו לבסוף בהוצאות שכר טרחה של 40 אלף שקל לעורכי הדין של הבנק.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Dror 06/03/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
    מדובר בזוג מבוגר וניצול שלהם. בנק הגנב צריך לשלם.
  • 4.
    תודה רבה על הכתבה (ל"ת)
    דן 06/03/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מעולם לא התחלקו ברווחים עם היועצים. מעולם!!!! (ל"ת)
    מאיר 06/03/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל הכבוד לשופט (ל"ת)
    ששון 06/03/2023 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מושיקו 06/03/2023 14:26
    הגב לתגובה זו
    יועץ היה ושמו אחיתופל...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.