דיון סוער בוועדת הכספים בנושא "השפעת הרפורמה במערכת המשפט על כלכלת ישראל"
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה דיון סוער בנושא "השפעת הרפורמה במערכת המשפט על כלכלת ישראל", הצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אורית פרקש הכהן, מיכל שיר סגמן, אחמד טיבי, אימאן חטיב יאסין ועאידה תומא סלימאן.
במהלך הדיון מחו חברי אופוזיציה על כך שלמעט נציגי הרשות לניירות ערך, לא הגיעו נציגים המערכות הכלכליות מטעם המדינה, טענו כי מדובר בתוצאה של השתקה, ודרשו לקיים דיון נוסף בנוכחות גורמי המקצוע.
יוזמי הדיון וכלכלנים שונים התריעו נגד הרפורמה, והעלו חשש כי זו תביא לפגיעה קשה בכלכלה הישראלית. מנגד טענו חברי הקואליציה כי ההתרעות השונות של המוחים הן שמביאות לפגיעה בכלכלה.
בתום הדיון הקריא יו"ר הוועדה סיכום לפיו אין כל קשר בין הרפורמה במערכת המשפט לפגיעה בכלכלת ישראל, וכי ניסיון לקשור בין הדברים הינו ניסיון פוליטי. על הדברים קיימה הוועדה הצבעה הצהרתית, כאשר חברי האופוזיציה התנגדו לקיומה וטענו כי היא נעדרת סמכות ואינה חוקית.
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ח"כ ולדימיר בליאק: "הדיון הזה הוא החשוב בין הדיונים שהתקיימו עד כה בכנסת ה-25 בוועדה הזו, בנושא שבליבו של הוויכוח בחברה הישראלית. זה הפך במהרה לצונאמי של אזהרות שלא גרמו עד כה לקואליציה לעצור. החובה שלנו לדאוג לכלכלת ישראל, עוצמתה ועתידה. אם יש סכנה יש לדבר עליה ולמנוע אותה. אם סוכנויות הדירוג מדברות על הורדת הדירוג של ישראל, יש לדבר על זה. אם ראשי בנק ישראל והמערכת הבנקאית מתריעים יש לדבר על זה, אם ההייטק הישראלי לוקח חלק פעיל במחאה זה סימן לנו ויש לדבר על זה. אם חברות בוחרות להוציא את החשבונות שלהם במיליארדים מישראל, זה מהלך משמעותי ויש לדבר על זה. אם שלושת הכלכלנים המרכזיים מתריעים יש לדבר על זה. אם חברות בנאסד"ק מציגות הערה, זה דרמטי ויש לדבר על זה. אם הבורסה פותחת פער שלילי בין הבורסות בעולם יש להבין את הסיבות. לריסוק הדמוקרטיה ושלטון החוק יש מחיר לא פשוט, ועלינו לעשות הכל כדי למנוע מאזרחי ישראל לשלם את המחיר הזה".
ח"כ מיכל שיר: "אני מוחה שאין פה כמעט אף נציג לממשלה, שר האוצר צריך להיות פה ולהגיד איך אפשר להתמודד, ושמר כלכלה נתניהו יסביר לאזרחי ישראל איך הוא הולך להתגבר על העובדה שההפיכה השלטונית שהוא מקדם לא תפגע בהם".
פרופ' ראובן גרונאו, האוניברסיטה העברית: "אם תסתכל על התנאים האובייקטיבים, זו הייתה צריכה להיות מדינת עולם שלישי, קרה לנו נס כלכלי ב-30 השנה האחרונות, התעשייה גם המתקדמת, הייתה בירידה אבל החליפה אותה תעשיית הייטק, המוח הישראלי הוא שהציל על פני 10 השנים האחרונות את הכלכלה הישראלית, הוא שהכתיב את זרם ההשקעות שהגיע לישראל, והוביל לאנומליה שב-10 השנים האחרונות. זה קבע שהמשק ברמת האבטלה הנמוכה אי פעם. הדברים האלה היום בסיכון. דיברתם על יוקר המחייה, הפיחות, כל אחוז פחות משמעותו רבע או שליש אחוז ביוקר המחייה, בריחת הון מישראל משמעותו פיחות. אני לא יכול לומר מה תהייה עוצמת הפיחות. זה יעלה ביוקר מחייה, זה יעלה במשרות, מי שיצטרף לשוק מבקשי העבודה זה החלשים במשק, אנשי ההייטק לא בסיכון, האיום הוא על משרות החלשים, וזה הסיכון הגדול של השינוי החוקתי שיוזמת הממשלה".
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
זוהר לבקוביץ, יזם הייטק ומשקיע הון סיכון-אמובי: "אני פה כישראלי שאכפת לו, אנחנו החיילים שבונים את התל"ג, קמנו הפעם כי יש פחד. אני כל יום מול משקיעים אמריקנים ואירופים, אני שומע מהם סנטימנט שמשתנה. אנחנו רואים את הכסף יוצא, את המשקיעים מתחילים לצאת. אנחנו חוששים. אני וילדיי נסתדר, אני חושש למי שאנחנו מנסים לשלב בענף, אלה שעמלנו קשות לצרף לתעשייה שלנו: ערבים, חרדים, פריפריה. כל המדינה תפגע שהדולר יהיה בשער אחר לגמרי".
ח"כ ינון אזולאי: "74 שנה בג"ץ לא פסק לטובתנו, אתם מעלים אולי מקרה אחד שגם הוא לא היה לטובת החרדים".
ח"כ גפני: "אני אזרח רגיל, אני שומע את התקשורת במשך חודש, ואת האנשים שבצד אחד של המפה, שמסבירים למה עלולה להיות פגיעה בכלכלה, בגלל הרפורמה המשפטית. זה אסון גדול אם תפגע הכלכלה, אבל כל הזמן מדווחים כאילו הגיע לפה חורבן בית המקדש".
פרופ' עמר מואב: "המומחיות שלי זו צמיחה כלכלית, הייתי יועצו הכלכלי של יובל שטייניץ בממשלה נתניהו. הדיון גרם לי לחשוב על סבי שברח מגרמניה ב-1933 והגיע מבחירה לישראל, וצאצאיו כולם עד היום בישראל. מדינת ישראל יקרה לי מאוד, הכלכלה מאוד פשוטה, בקום המדינה ממשלת ישראל התעללה בעסקים פרטים, עם השנים נעשו תיקונים ופחות שחיתות, פחות מקורבים, פחות פגיעה בקניין פרטי. התקדמנו אל תחזירו אותנו אחורה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "המשק הישראלי יציב וחזק בכל הפרמטרים והמדדים הכלכליים. אין כל קשר בין החלטת הממשלה ורוב חברי הכנסת לעשות רפורמה במערכת המשפט ולקיים איזונים ראויים בין הרשויות השונות שהופרו באופן מדאיג בשנים האחרונות. ועדת הכספים דוחה את הניסיונות של גורמים שונים המבקשים ליצור אווירה של פגיעה בהשקעות בישראל, ואשר לדבריהם הממשלה ורוב חברי הכנסת מעוניינים לפגוע בדמוקרטיה הישראלית, כאשר אילולא הרפורמה המדוברת אנו נקלעים לדיקטטורה שיפוטית אשר אין עליה כל בקרה ועושה בחיים הציבוריים בישראל כרצונה מסיבות פוליטיות ברורות. ועדת הכספים קובעת שאין כל קשר בין הרפורמה המשפטית לבין כלכלת ישראל שהיא כאמור יציבה וחזקה, הניסיון לקשור בניהם הוא ניסיון פוליטי ברור כפי שגורמים אלו המקשרים בניהם עשו זאת בכל נושא שממשלה נבחרת זו הביאה לדיון ולהחלטות".
- 2.בלק סבת 21/02/2023 07:16הגב לתגובה זולהוציא את כל הכסף לחול לקנות דולרים יורו להשקיע בחברות טכנולוגיה אירופאיות ולא ישראליות ואם אפשר לברוח לחול
- 1.אנונימי 20/02/2023 15:39הגב לתגובה זוהרפורמה תתקיים ככתבה ולשונה. מעולה !!!!
- הייתי בירשלים וראיתי מאות מפגינים ורק אחד היה ספרדי (ל"ת)שלמה 21/02/2023 01:38הגב לתגובה זו
- ״תוכלו את הכובע״״? כותבים תאכלו את הכובע 20/02/2023 21:23הגב לתגובה זו״תוכלו את הכובע״״? כותבים תאכלו את הכובע
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
