ועדת הכספים קבעה כי עדכוני השכר של נושאי משרות יוגבלו ל-5.1%

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני דחה את בקשת הנציגים: "יש מצב בארץ שמחייב התגייסות של כולם, תחת יוקר המחייה, זוג צעיר לא יכול לקנות דירה, צריך לקיים דיון לעניין המנגנון, אבל בצעד הזה היום יש מסר"

​ועדת הכספים קבעה כי עדכוני השכר של נושאי משרות יוגבלו ל-5.1%. העדכון של שרים וסגניהם, נשיא המדינה, ונושאי משרה שיפוטית, אמור היה לעמוד על 12.5% במסגרת מנגנון העדכון האוטומטי, בהשפעת הקורונה. בהנהלת בתי המשפט הציגו כי ההצעה מקובלת עליהם, בעוד נציגי השופטים, הדיינים והקאדים ביקשו דחייה בהחלטה על מנת ללמוד אותה ולגבש עמדה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני דחה את בקשת הנציגים: "יש מצב בארץ שמחייב התגייסות של כולם, תחת יוקר המחייה, זוג צעיר לא יכול לקנות דירה, צריך לקיים דיון לעניין המנגנון, אבל בצעד הזה היום יש מסר".

במהלך הדיון העלו חברי כנסת עמדות שונות בנוגע לעדכוני השכר של חברי הכנסת ושל נושאי המשרות השיפוטיות ושל רה"מ ושרים, ולפערים בניהם, וחלקם לצד יו"ר הוועדה קראו להסדיר את נושא עדכוני השכר באופן סדור יותר.

ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את הצעות החלטות שכר שרים וסגני שרים/ נשיא המדינה / נושאי משרה שיפוטית (הוראת שעה ועדכון השכר), התשפ"ג – במסגרת העדכון נקבע כי במקום העדכון האוטומטי בשיעור של 12.5% שנבע מהשפעות הקורונה, השכר של כל נושאי המשרה יעודכן ב-5.1% מינואר 2023.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "עפ"י חוק שכר ח"כים נדון ומוחלט בוועדת הכנסת, ונושאי משרה כשרים וסגני שרים, ונושאי משרה שיפוטית נדון בוועדת הכספים. ההצעה של הוועדה ציבורית שהוקמה לעניין שכר חברי הכנסת, כדי שחברי כנסת לא יחליטו בעצמן, ועדת יובל אלבשן, הייתה שהיות והיה צריך לעלות ב-12.5 אחוז את השכר, בשל כמה שנים בקורונה, במקום שיעלה בשיעור הזה, ההצעה שלהם שיעלה ב-5.1 אחוז בלבד. סברתי וכך גם הייתה ההחלטה שנעשה אותו דבר גם בשכר השרים, השופטים, נשיא המדינה וכו', נעלה את אותו שיעור".

יו"ר הוועדה קרא להסדיר את מנגנוני העדכון השונים: "נראה לי דבר מחוסר כל היגיון, צריך לקבל החלטה, על מה יש תוספת, על מה לא. אני לא חושב שצריך החילוק בין חברי כנסת לשרים, גם לא יכול להיות מצב בו נשיאת ביהמ"ש העליון תקבל כפול מרה"מ, מה ההסבר? יש לה ותק, אני לא מקבל על ותק כח"כ ואני לא מבקש שישנו את זה, אבל כל הנושא מעוות. מי החליט ששופטים מקבלים ותק, וחברי כנסת לא? מי החליט על כל מיני הטבות שיש כאן או יש שם, מתי הוחלטה כל ההצמדה הזו? צריך להסדיר את הנושא, וזה צריך להיעשות בדיון מסודר וראוי".

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ: "כל עדכון בתחום הזה נעשה במשרד אחר, בוועדה אחרת, וכל סוף שנה עיקר העיסוק זה כן או לא עלה, ואם יש קיצוץ. הגיע הזמן שניכנס לזה ונעשה מסלול אחד, ברור וקבוע. נעשה זאת יחד עם הוועדה הציבורית, אשמח שגם אתה תהייה חלק מזה הרב גפני. לגבי הקיצוץ שלפתחנו, נכון שהקפיאו לנו בגלל הקורונה, עכשיו זה הגיע במספר גבוה מידי, ואי אפשר להתעלם ממה שקורה בציבור, יוקר המחייה, דירות, הסופר, לבוא ולאשר לעצמנו 12.5 אחוז זה באמת דבר מנותק שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, והצבענו על קיצוץ של 7.4 אחוז לח"כים בוועדת הכנסת, אני רוצה שיועמ"ש הכנסת תוביל צוות לבחינת כל העדכונים, נעשה את זה יחד עם חברי הכנסת והוועדה, ונסדר את זה אחת ולתמיד".

 

ח"כ אלי דלל: "יש פה עיוותים גדולים בנשוא השכר, צריך להבין שחברי כנסת לא נולדו כאלה, יש כאלה שעצמאים שהרוויחו פי 2 או 3, יש כאלה שהיו בפקידות בכירה. אני בשירות הציבורי הייתי צריך לרדת בכמעט חצי בשכר, יש לי ותק של 22 שנים כסגן ראש עיר וכאן הלאה, וזה לא מקבל ביטוי. קשה לי לראות שמנהל בי"ח מקבל פי 2 ופי 3 מרה"מ, אותו דבר שופטים. כוחות ביטחון צריכים להיות בצד, לא צריך להיכנס לזה, אבל כל 3 הרשויות, צריך להיות משהו של צדק וששוויון, לא עיוות. חבר כנסת של 35 שנה שמקבל שכר כמו ח"כ צעיר, גם לא הגיוני. לי לא נוח לשבת פה ולקבוע שכר שלי, של חברי כנסת, של רה"מ, אבל יש פה עיוות גדול".

קיראו עוד ב"בארץ"

ח"כ ינון אזולאי: "אני לא בא להגיד לקצץ בשכר נשיאת ביהמ"ש העליון שזה 97 אלף ₪, וזה בסדר, יכול להיות שהיא עובדת קשה. אנחנו מרווחים 45 אלף, נשאר לנו בנטו בקושי 20, אבל את זה כולם יודעים כמה מרוויח ח"כ, ותוקפים אותנו על זה, לילד שלי אומרים אבא שלך מרוויח 45 אלף. יש שכר של השופטים, אין בעיה, אני רוצה להצמיד אותנו לשופטים, לא יכול להיות הרב גפני שאתה יושב פה 30 שנה באותו שכר, אתה לא רוצה לשנות את השכר שלך, אז נדבר על חברי כנסת אחרים, צריך שיגלמו להם ותק. גם השרים, גם סגני שרים, כולם פועלים למען התפקיד שלהם. תמיד הזרקורים מופנים לחברי הכנסת כאילו אנחנו גנבים".

ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: "הייתי רוצה שהדיון יהיה על שכר מינימום, אנחנו מדברים על עדכון ולא על העלאה. אנחנו באים לכאן כשליחי ציבור אבל גם אנחנו צריכים לחיות בכבוד. אנחנו עובדים פה שעות על שעות, אנחנו עושים עבודה, צריך שגם הציבור יכיר אותה".

ח"כ חמד עמאר: "לא היה מקום להתחיל להשוות למה רה"מ מקבל ככה, ולמה נשיאת עליון מקבלת ככה. גם לא היה במקום להציע לעדכן ב-1 אחוז, כאשר ועדת הכנסת אישרה כעת ב-5.1 אחוז. כל הלילה היינו בכנסת, אנחנו ממשיכים בעבודה שלנו, זה חלק מהשליחות שלנו, לא היה מקום לבוא לדבר על השוואות".

מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר: "בסיס ההשוואה שעלה לא נכון, שופט שלום מתחיל עם שכר של 29 אלף ₪, בהמשך זה נגזר מקידום, ותק, שהייה. גם במערכת הציבורית יש הבדל בין ח"כ לשר, לרה"מ. אין לנו יד ורגל בקביעת השכר של השופטים, מאז ומעולם שכר השופטים נקבע אך ורק ע"י ועדת הכספים של הכנסת, גם בעבר ויתרנו על תוספת שנגזרה מהעלאת שכר המינימום, השכר הממוצע עלה באופן מלאכותי, והסכמנו לקזז זאת מהעדכון. קיימת מערכת שונה של תנאים נלווים של ח"כים ושופטים, זה נגזר מהעיסוק שלהם. גם זה צריך להשתקף בצורה כזו או אחרת. לכן אם מקובל על הצדדים, אנחנו כבר במענה לשאילתה אמרנו שאין לנו התנגדות עקרונית להצעה, אבל בכל זאת עבור השופטים, הדיינים והקדים, אנחנו חושבים שיש לתת שהות לדון, אבל אנחנו לא מתנגדים לצעד".

השופט ירון לוי, יו"ר נציגות שופטי ישראל: "ועדת אלבשן לא שמעה אותנו, יש פה 2 נושאים שונים לגמרי בדיון, 1 זה בסיס השכר של בכירים שונים במשק, יש לזה הצדקה. אותנו הזמינו לדיון בנקודה מאוד צרה, קיבלנו זימון ביום חמישי אחה"צ, אנחנו צריכים שהות קצרה כדי לבחון זאת. נקבל כל החלטה, אבל אנחנו מבקשים שתתנו לנו את ההזדמנות להישמע בצורה רצינית, לתת לנו כמה ימים לכנס את השופטים, לקבל החלטה ולבוא. מצד שני, יש שיקולים של איכות הכהונה השיפוטית שהיא לא זהה לחלוטין למשרות אחרות, יש גם ייחודיות למשרות אחרות. שופטים זה קריירה של חיים שלמה, הם באים ל-30 או 40 שנה. אני מבקש בשמי, בשם הדיינים והקאדים לקבל כמה ימים".

מאיר כהנא, יו"ר נציגות הדיינים הארצית: "אני מביא גם את עמדת מנהל בתי הדין השרעים שבעמדתי הוא גם מבקש דחיה.  אנחנו מבקשים דחיה של מספר ימים. אנחנו מתנגדים לקיצוץ הזה, אנחנו סבורים שאחרי שנתיים שלא הייתה הצמדה, ונאמר שתהייה דחיה בלבד, ועבדנו על סמך זה ובעצם מבטלים את העדכון, כאשר אמרו שההליך מהיר ולא סדור, זה מצדיק דיון יותר סדיר, ובינתיים אנחנו מתנגדים. ההצמדה מבטא את העובדה שהשופט או הדיין צריך את המעמד שלו מול בעלי המקוצע שמופיעים מולו, שאנחנו עולים באופן שיטתי אנחנו משמרים את מעמדנו מולם, אחרת שכרנו ישחק וכך גם מעמדנו, ואני חושב שאף אחד כאן לא מעוניין בכך."

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני השיב לנציגים שביקשו דחייה בקבלת ההחלטה: "יש מצב בארץ שמחייב התגייסות של כולם, אנחנו באים ואומרים יש המלצה של הוועדה הציבורית שזה נוגע לח"כים, אנחנו באים אומרים יהיה קיצוץ, אנחנו מעבירים מסר לציבור, יש יוקר מחייה, זוג צעיר לא יכול לקנות דירה, יש הרבה מאוד סיבות, אבל יש מסר. אמרנו שיש לעשות את זה רוחבי, אצל חברי כנסת, שרים וסגני שרים, נשיא המדינה ושופטים. אני מסכים עם מה שאמרתם, אנחנו צריכים לקיים דיון, לדעת למה זה קורה, למה הגענו למצב הזה, אבל אני רוצה שהיום נצטרף לקיצוץ שיהיה גם אצל נושאי משרה".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    קור 24/01/2023 12:30
    הגב לתגובה זו
    היינו כאן, לחמנו כאן, עבדנו, שילמנו מיסים (ועדיין משלמים), הזדקננו, יצאנו לפנסיה, רובנו לא נהנים מפנסיה תקציבית, אתם מתפטמים לכם בתוספות שכר שמנמנות ומה איתנו ? הגימלאים ? איפה "הדרת פני זקן" ?
  • 7.
    רח 18/01/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    הבכירים צריכים להצמיד את דכרם לאותה הצמדה של שאר עובדי המיגזר הציבורי. לא יתכן שהשכר של כל העובדים נשחק ושכרם מטפס ומטפס .כששאר הציבור לא מצליח לגמור את החודש . לא יתכן ששכרם יעלה בן 8000_13000כשהם משלמים שכר מנימום של5400' או קיצבת נכות של 4000 ש"ח. פשוט בעיה מצפונית, כלכלית. כששני מיליון אזרחים חיים מתחת לקו העוני.
  • 6.
    האם הנטו של חכ 20000 או שאתה שכחת מה סובב הנטו , ק 18/01/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
    האם הנטו של חכ 20000 או שאתה שכחת מה סובב הנטו , קשר הון שילטון הוצאות נוספות כנראה הנטו עלות הח״כ בין 60000 ל10000
  • 5.
    יחזקאל 18/01/2023 07:56
    הגב לתגובה זו
    לא פחות חשוב
  • 4.
    מנותקים חזירים 18/01/2023 05:50
    הגב לתגובה זו
    די לרוקן קוםה ציבורית.מה זה נסיה חודשית 85000 בגיל 98 או 36000 גמלאי עיריה שנמצאת תחת ועדה קרואה
  • 3.
    אלעד 18/01/2023 04:42
    הגב לתגובה זו
    למה השופטים צריכים לקבל כל הרבה כסף.
  • 2.
    בת אל 18/01/2023 00:13
    הגב לתגובה זו
    תמונות של חלאות כמו גפני המתועב מרגיזות
  • 1.
    דרור 17/01/2023 22:23
    הגב לתגובה זו
    מיליון ילדים רעבים . אתה מתעסק עם העלאת שכר לעצמכם ? איפה המנהיגות ? איפה המופת ?
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רפאל יובל שטייניץ יואב תורגמן
צילום: רפאל

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"

ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל


רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל. 

היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה.  הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה. 

 

יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון  אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".


הזמנה גדולה מגרמניה

אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.