קובי בר נתן
צילום: משרד האוצר

הממונה על השכר, קובי בר נתן עוזב את האוצר

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, סיכם עם שר האוצר על סיום תפקידו במהלך חודש ינואר 2023, לאחר כהונה של כ- 4.5 שנים, זאת בכדי לאפשר העברה מסודרת של הנושאים שעל הפרק. 

בר-נתן החל את עבודתו במשרד האוצר לפני כ-17 שנים והיה שותף לרפורמות משמעותיות במגזר הציבורי, ובהן רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה במערכת החינוך, הרפורמה במשק החשמל, הפרטת נמלי הים ועוד.

בר-נתן, שמכהן בתפקיד הממונה על השכר והסכמי עבודה החל מיולי 2018, הוביל במהלך כהונתו תהליך אסטרטגי באגף השכר והסכמי עבודה, ששינה את תפיסת ההפעלה של האגף. במסגרת התהליך הפך אגף השכר משחקן המגיב לסכסוכי עבודה לשחקן יוזם מהלכים המשפרים את פריון המגזר הציבורי ורואה את הסכמי השכר ככלי לקידום השירות הציבורי בישראל. במהלך כהונתו של בר-נתן נחתמו מאות הסכמים פורצי דרך, ובהם: הסכמי שכר עם ארגוני המורים, הסכם שכר עם העובדים הסוציאליים, הסכמים במערכת הבריאות, סיכומי שכר עם הגופים הביטחוניים, הסכמי גמישות ניהולית ורפורמות בנמלי הים.

בנוסף, במהלך השנתיים האחרונות הוביל בר-נתן את הטיפול במשבר הקורונה בכל הקשור להעסקה במגזר הציבורי, וכלל בין היתר התאמת ההסכמים למגבלות הקורונה, גיבוש פתרונות לעבודה מהבית והגעה לעסקת החבילה עם ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים.

 

בר-נתן ניווט את עולם יחסי העבודה בתקופה של שינויים רבים בשוק העבודה ופעל להתאים את המגזר הציבורי לשינויים אלו על ידי קידום הסכמי שכר מודרניים עם שכר דיפרנציאלי, הקטנת פערי שכר בין-דוריים וכאלו שאינם מוצדקים, עיגון העבודה מרחוק, הגדלת הגמישות הניהולית במגזר הציבורי ויצירת תמריצים לטובת קידום מצוינות. פריצות דרך אלו בעולם יחסי עבודה מהוות תשתית חשובה להמשך.

במהלך כהונתו דגל בר-נתן בשקיפות והנגיש את נתוני השכר בדוחות השנתיים של הממונה על השכר. הדוחות כללו ניתוחים רבים ששיקפו את כשלי השוק וצעדי המדיניות הנדרשים בסקטורים שונים במגזר הציבורי בישראל. שיקוף הדוחות יצר שיח ציבורי שתרם רבות לתהליך עיצוב מדיניות השכר והתמריצים ואיפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים.

בר-נתן חיזק את שיתופי הפעולה עם הנהלות המגזר הציבורי, ארגוני העובדים והמעסיקים הפרטיים, תוך רגישות רבה לצרכים של כלל השחקנים ומחויבות לייצוג האינטרסים של משלם המסים בישראל בשולחן המשא ומתן. המהלכים שהוביל בר-נתן היטו את כיוון התנועה של המגזר הציבורי לכיוון עולם העבודה החדש וימשיכו להשפיע על פריון המגזר הציבורי בישראל גם בשנים הבאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר האוצר, אביגדור ליברמן: ״אני מודה לקובי על המסירות והמקצועיות שהפגין ועל תרומתו לחיזוק כלכלת ישראל ושיפור השירות הציבורי. קובי הוביל רפורמות משמעותיות בשוק העבודה ובמגזר הציבורי שהצעידו את המשק הישראלי קדימה כאשר בתקופת כהונתי הוביל עסקת חבילה משמעותית בין ההסתדרות הכללית לארגוני המעסיקים, הסכם שכר מהפכני עם הסתדרות המורים, הסכם שכר משמעותי עם העובדים הסוציאליים והסכמים רבים נוספים. אני מאחל לקובי הצלחה דרכה בהמשך דרכו ואני בטוח שתרומתו תהיה ניכרת בכל מקום אליו יפנה״.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדג מסריח מהראש 14/11/2022 05:16
    הגב לתגובה זו
    האיש חשב ואמר לעצמו בשביל מה הוא צריך את הצרה העומדת ליפול עליו ?
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.