הממונה על השכר, קובי בר נתן עוזב את האוצר

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, סיכם עם שר האוצר על סיום תפקידו במהלך חודש ינואר 2023, לאחר כהונה של כ- 4.5 שנים, זאת בכדי לאפשר העברה מסודרת של הנושאים שעל הפרק. 

בר-נתן החל את עבודתו במשרד האוצר לפני כ-17 שנים והיה שותף לרפורמות משמעותיות במגזר הציבורי, ובהן רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה במערכת החינוך, הרפורמה במשק החשמל, הפרטת נמלי הים ועוד.

בר-נתן, שמכהן בתפקיד הממונה על השכר והסכמי עבודה החל מיולי 2018, הוביל במהלך כהונתו תהליך אסטרטגי באגף השכר והסכמי עבודה, ששינה את תפיסת ההפעלה של האגף. במסגרת התהליך הפך אגף השכר משחקן המגיב לסכסוכי עבודה לשחקן יוזם מהלכים המשפרים את פריון המגזר הציבורי ורואה את הסכמי השכר ככלי לקידום השירות הציבורי בישראל. במהלך כהונתו של בר-נתן נחתמו מאות הסכמים פורצי דרך, ובהם: הסכמי שכר עם ארגוני המורים, הסכם שכר עם העובדים הסוציאליים, הסכמים במערכת הבריאות, סיכומי שכר עם הגופים הביטחוניים, הסכמי גמישות ניהולית ורפורמות בנמלי הים.

בנוסף, במהלך השנתיים האחרונות הוביל בר-נתן את הטיפול במשבר הקורונה בכל הקשור להעסקה במגזר הציבורי, וכלל בין היתר התאמת ההסכמים למגבלות הקורונה, גיבוש פתרונות לעבודה מהבית והגעה לעסקת החבילה עם ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים.

 

בר-נתן ניווט את עולם יחסי העבודה בתקופה של שינויים רבים בשוק העבודה ופעל להתאים את המגזר הציבורי לשינויים אלו על ידי קידום הסכמי שכר מודרניים עם שכר דיפרנציאלי, הקטנת פערי שכר בין-דוריים וכאלו שאינם מוצדקים, עיגון העבודה מרחוק, הגדלת הגמישות הניהולית במגזר הציבורי ויצירת תמריצים לטובת קידום מצוינות. פריצות דרך אלו בעולם יחסי עבודה מהוות תשתית חשובה להמשך.

במהלך כהונתו דגל בר-נתן בשקיפות והנגיש את נתוני השכר בדוחות השנתיים של הממונה על השכר. הדוחות כללו ניתוחים רבים ששיקפו את כשלי השוק וצעדי המדיניות הנדרשים בסקטורים שונים במגזר הציבורי בישראל. שיקוף הדוחות יצר שיח ציבורי שתרם רבות לתהליך עיצוב מדיניות השכר והתמריצים ואיפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים.

בר-נתן חיזק את שיתופי הפעולה עם הנהלות המגזר הציבורי, ארגוני העובדים והמעסיקים הפרטיים, תוך רגישות רבה לצרכים של כלל השחקנים ומחויבות לייצוג האינטרסים של משלם המסים בישראל בשולחן המשא ומתן. המהלכים שהוביל בר-נתן היטו את כיוון התנועה של המגזר הציבורי לכיוון עולם העבודה החדש וימשיכו להשפיע על פריון המגזר הציבורי בישראל גם בשנים הבאות.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר האוצר, אביגדור ליברמן: ״אני מודה לקובי על המסירות והמקצועיות שהפגין ועל תרומתו לחיזוק כלכלת ישראל ושיפור השירות הציבורי. קובי הוביל רפורמות משמעותיות בשוק העבודה ובמגזר הציבורי שהצעידו את המשק הישראלי קדימה כאשר בתקופת כהונתי הוביל עסקת חבילה משמעותית בין ההסתדרות הכללית לארגוני המעסיקים, הסכם שכר מהפכני עם הסתדרות המורים, הסכם שכר משמעותי עם העובדים הסוציאליים והסכמים רבים נוספים. אני מאחל לקובי הצלחה דרכה בהמשך דרכו ואני בטוח שתרומתו תהיה ניכרת בכל מקום אליו יפנה״.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדג מסריח מהראש 14/11/2022 05:16
    הגב לתגובה זו
    האיש חשב ואמר לעצמו בשביל מה הוא צריך את הצרה העומדת ליפול עליו ?
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".