הממונה על השכר, קובי בר נתן עוזב את האוצר
הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, סיכם עם שר האוצר על סיום תפקידו במהלך חודש ינואר 2023, לאחר כהונה של כ- 4.5 שנים, זאת בכדי לאפשר העברה מסודרת של הנושאים שעל הפרק.
בר-נתן החל את עבודתו במשרד האוצר לפני כ-17 שנים והיה שותף לרפורמות משמעותיות במגזר הציבורי, ובהן רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה במערכת החינוך, הרפורמה במשק החשמל, הפרטת נמלי הים ועוד.
בר-נתן, שמכהן בתפקיד הממונה על השכר והסכמי עבודה החל מיולי 2018, הוביל במהלך כהונתו תהליך אסטרטגי באגף השכר והסכמי עבודה, ששינה את תפיסת ההפעלה של האגף. במסגרת התהליך הפך אגף השכר משחקן המגיב לסכסוכי עבודה לשחקן יוזם מהלכים המשפרים את פריון המגזר הציבורי ורואה את הסכמי השכר ככלי לקידום השירות הציבורי בישראל. במהלך כהונתו של בר-נתן נחתמו מאות הסכמים פורצי דרך, ובהם: הסכמי שכר עם ארגוני המורים, הסכם שכר עם העובדים הסוציאליים, הסכמים במערכת הבריאות, סיכומי שכר עם הגופים הביטחוניים, הסכמי גמישות ניהולית ורפורמות בנמלי הים.
בנוסף, במהלך השנתיים האחרונות הוביל בר-נתן את הטיפול במשבר הקורונה בכל הקשור להעסקה במגזר הציבורי, וכלל בין היתר התאמת ההסכמים למגבלות הקורונה, גיבוש פתרונות לעבודה מהבית והגעה לעסקת החבילה עם ארגוני המעסיקים וארגוני העובדים.
- השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה - 19 אלף שקל
- האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב בכוונה את מינויי בכירי האוצר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בר-נתן ניווט את עולם יחסי העבודה בתקופה של שינויים רבים בשוק העבודה ופעל להתאים את המגזר הציבורי לשינויים אלו על ידי קידום הסכמי שכר מודרניים עם שכר דיפרנציאלי, הקטנת פערי שכר בין-דוריים וכאלו שאינם מוצדקים, עיגון העבודה מרחוק, הגדלת הגמישות הניהולית במגזר הציבורי ויצירת תמריצים לטובת קידום מצוינות. פריצות דרך אלו בעולם יחסי עבודה מהוות תשתית חשובה להמשך.
במהלך כהונתו דגל בר-נתן בשקיפות והנגיש את נתוני השכר בדוחות השנתיים של הממונה על השכר. הדוחות כללו ניתוחים רבים ששיקפו את כשלי השוק וצעדי המדיניות הנדרשים בסקטורים שונים במגזר הציבורי בישראל. שיקוף הדוחות יצר שיח ציבורי שתרם רבות לתהליך עיצוב מדיניות השכר והתמריצים ואיפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים.
בר-נתן חיזק את שיתופי הפעולה עם הנהלות המגזר הציבורי, ארגוני העובדים והמעסיקים הפרטיים, תוך רגישות רבה לצרכים של כלל השחקנים ומחויבות לייצוג האינטרסים של משלם המסים בישראל בשולחן המשא ומתן. המהלכים שהוביל בר-נתן היטו את כיוון התנועה של המגזר הציבורי לכיוון עולם העבודה החדש וימשיכו להשפיע על פריון המגזר הציבורי בישראל גם בשנים הבאות.
- מחירי הדלק ירדו ב-16 אגורות החל ממוצ"ש
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
שר האוצר, אביגדור ליברמן: ״אני מודה לקובי על המסירות והמקצועיות שהפגין ועל תרומתו לחיזוק כלכלת ישראל ושיפור השירות הציבורי. קובי הוביל רפורמות משמעותיות בשוק העבודה ובמגזר הציבורי שהצעידו את המשק הישראלי קדימה כאשר בתקופת כהונתי הוביל עסקת חבילה משמעותית בין ההסתדרות הכללית לארגוני המעסיקים, הסכם שכר מהפכני עם הסתדרות המורים, הסכם שכר משמעותי עם העובדים הסוציאליים והסכמים רבים נוספים. אני מאחל לקובי הצלחה דרכה בהמשך דרכו ואני בטוח שתרומתו תהיה ניכרת בכל מקום אליו יפנה״.
- 1.הדג מסריח מהראש 14/11/2022 05:16הגב לתגובה זוהאיש חשב ואמר לעצמו בשביל מה הוא צריך את הצרה העומדת ליפול עליו ?
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
