בכמה בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בשבוע הבא? מה יהיו ההשלכות?
בשבוע שעבר העלה הבנק המרכזי בארה"ב את הריבית בפעם השלישית ברציפות ב-0.75% ושלח את השווקים למטה בחזרה לשפל השנתי שלהם. בעקבות העלאת הריבית הדולר הגיע לשיא של 20 שנה אל מול מטבעות העולם ואותו הדבר תקף, גם לגבי ישראל - הדולר הרציף נסחר כעת בתמורה ליותר מ-3.5 שקל לדולר אחד. עם הפיחות של השקל, המלחמה באוקראינה, משבר האנרגיה באירופה והחששות ממיתון, בנק ישראל לא יכול להישאר אדיש. ביום שני הקרוב הבנק ימשיך להעלות את הריבית מהרמה הנוכחית של 2%, וההתלבטות כעת היא בין העלאה של 0.5% ל-0.75%, מדוע דווקא שיבחר בהעלאה חדה? האינפלציה השנתית בארץ בחודש אוגוסט הגיעה לקצב שנתי של 4.6%, שיפור לעומת 5.2% בחודש יולי, אך האינפלציה עדיין רחוקה מאוד מהיעד של בנק ישראל (1-3% בשנה). בנק ישראל לא פועל בחלל ריק. לאחר נתוני האינפלציה בישראל ב-15 בחודש, העריכו האנליסטים כי העלאת הריבית הבאה של בנק ישראל תעמוד על בין 0.5% ל-0.75%, אך הרבה קרה מאז: המלחמה באוקראינה רק מחריפה, הפד' העלה שוב את הריבית בצורה חדה ואפילו ה-OECD הוריד את תחזיות הצמיחה העולמיות. לבנק ישראל ברור כעת כי למרות הירידה בקצב האינפלציה בחודש אוגוסט, המצב המאקרו-כלכלי לא טוב בכלל וכי עליו להגן על המשק הישראלי מפני מה שעתיד לבוא, מה שמאוד תומך בהעלאה נוספת של 0.75% - להמשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר כדי להוריד את האינפלציה לפני שיהיה מאוחר מדי. המשק בארץ עדיין חזק, התעסוקה גבוהה ונראה כי העלאות הריבית עד עכשיו לא פגעו בצורה חריפה מדי בעסקים. בנוסף לכך, חודשי ספטמבר ואוקטובר ידועים בתור חודשים עם אינפלציה גבוהה יותר בממוצע לאור ההוצאות של משקי הבית בחגים על ארוחות, חופשות או קניות, משמע האינפלציה כנראה לא תרד באותו הקצב שראינו בחודש אוגוסט. יש לציין כי אחד הגורמים שכן יגנו על ישראל בצורה משמעותית בחודשים הקרובים לעומת שאר העולם הוא מאגרי הגז: העולם המערבי כבר עכשיו מרגיש את התלות הגדולה שלו בגז הרוסי, בעיקר אירופה וגרמניה בפרט. בחורף הקרוב מחירי האנרגיה צפויים להרקיע ברוב העולם אך הודות למאגרי הגז של ישראל, למשק בארץ אין ממה לחשוש מהעליות הללו, כאשר רכיב האנרגיה הוא לרוב מאוד גדול ומשמעותי בנתוני האינפלציה. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מעריך כי המנוע העיקרי שיגרום להעלאה של 0.75% הוא העלאות הריבית בארה"ב, באירופה ובשאר העולם, בזמן שהדולר ממשיך להתחזק. קליין מעריך כי כלל האירועים העולמיים שקורים מסביבנו יובילו לצמיחה עולמית ומקומית נמוכות משמעותית בשנה הבאה, עם סיכוי גדול כי אירופה תגיע למיתון וארה"ב תרשום צמיחה אפסית. בסופו של דבר בהראל מעריכים כי נראה עדכון כלפי מטה בתחזיות של בנק ישראל לנתוני הצמיחה לשנה. אם בנק ישראל יחליט בכל זאת להעלות את הריבית רק ב-0.5% הוא לוקח סיכון גדול. מצד אחד האינפלציה בארץ אכן נמוכה מאוד ביחס לשאר העולם, אך אם הוא לא יפעל במהירות, כלל האירועים שאנחנו רואים בעולם עלולים לגרור מדינות רבות למיתון, אשר ישפיעו בצורה ישירה על ישראל. ככל שהבנק יחכה יותר כך הסיכון לפגיעה גדולה יותר במשק גדל גם הוא, בנוסף לכך שעדיין לא ראינו סימנים לירידה ברורה ועקבית של האינפלציה - יש סיכוי שההבדל של 0.25% בהעלאה הקרובה הוא זה שיעזור לספק את הסימנים הללו.
- 19.ל 30/09/2022 17:53הגב לתגובה זותגיד לי אתה שפוי אתה רוצה למוטט את האנשים את האזרחים אנחנו לא מרוויחים 1,000,000 שקל כמוך
- 18.אחד ויחיד 30/09/2022 08:00הגב לתגובה זואנשי הצווארון השבעים והמדושנים שלא רואים ברעבונם של אחרים..הבורא עתיד לסגור איתכם חשבון על שלישים ועל רביעים דור שני שלישי ורביעי יסבול מבינכם...סופכם להיות נבל. קֹרֵ?א דָגַר? וְלֹ?א יָלָ?ד עֹ??ֶה עֹ??ֶר וְלֹ?א בְמִ?ְ?ָ?ט ?ַחֲצִ?י יָמָו? יָמָיו? יַעַזְבֶ??? ?בְאַחֲרִית?? יִהְיֶ?ה נָבָֽל: (ירמיהו פרק יז פסוק יא)
- 17.האחד 29/09/2022 23:20הגב לתגובה זוכלכלה של דור ישן ריבית לא תשנה דבר רק תכביד על האזרחים כאשר הגורמים לאינפלציה הם חיצוניים העלאת ריבית תפיל את המשק.
- 16.דחופ להעלות ל 3% (ל"ת)בר 29/09/2022 11:39הגב לתגובה זו
- 15.זולינס רון 29/09/2022 10:41הגב לתגובה זומבטיח השם להוריד הכל לטמיון לטובת עם דל ואביון
- 14.חצי אחוז (ל"ת)אוהד 28/09/2022 23:34הגב לתגובה זו
- 13.כלכלן 28/09/2022 19:07הגב לתגובה זוהנגיד צריך להיות חכם בימים אלו האור שוטינג והעלאות על אוטמט שהצפי ל12 חודש קדימה נמצא בתוך טווח האינפלציה יגרמו נזק רב מתועלת על הנציג למתן את העלייה הצפויה ולהגדיר מהי ריבית שיווי המשקל הארוך שהוא מתכנן למשק הישראלי לפחות לשנה הקרובה השליפות והניציות לא עושה טוב לכלכת ארהב אירופה ובריטניה לשמחתינו יש לנו מרווח זמן להפקת לקחים
- 12.רפול 28/09/2022 18:15הגב לתגובה זואני מניח שהכתב ללא משכנתא. אני גם לא.למה לדפוק את הצעירים?מה קרה? היו כבר מיתונים קשים לא נעים אבל חוזרים לפרופורציות. נוסעים לחו"ל רק פעם בשנה, מחליפים רכב כל חמש שנים. אחרי זה נמשיך להתפרע.
- 11.מדד האינפלציה בארץ זה בולשיט אחד גדול...הרבה יותר מ10% (ל"ת)עובדים עלינו 28/09/2022 17:23הגב לתגובה זו
- 10.אנונימי 28/09/2022 15:59הגב לתגובה זומה חשבתם שיקרה ?אנשים היום מרגישים עשירים בגלל שקנו בית לפני 10 שנים ולכן מרשים לעצמם לנסוע על מרצדס.וולקאם 1929ככל שידחו את העלאת הריבית ככה זה יהיה יותר כואב.
- 9.העלאת הריבית אסון 28/09/2022 14:47הגב לתגובה זואמיר ירון מעתיק את השטויות שפאוול עושה, זה לא אומץ ולא שכל, זה פשע נגד העם ונגד הכלכלה.
- ההפך הם היו צריכים לעשות את זה כבר ב2011 (ל"ת)רועי 28/09/2022 15:03הגב לתגובה זו
- 8.האינפלציה בירידה 28/09/2022 14:35הגב לתגובה זומחירי הסחורות וההובלה ימית חזרו לשערים של לפני מלחמת אוקראינה, העלאות הריבית המוגזמות ייגרמו למיתון בכל העולם. יש לצמצם את העלאות הריבית ל0.25% בלבד ואחכ להמתין בסבלנות
- 7.שער דולר גבוהה מצויין ליצואנים ולמקומות עבודה (ל"ת)גי אר 28/09/2022 14:32הגב לתגובה זו
- 6.נו מה השאלה תראו את הדולר, רק 0.75% (ל"ת)אלי 28/09/2022 14:12הגב לתגובה זו
- 5.כלכלן 28/09/2022 14:02הגב לתגובה זוהדולר ואז יהיה אפשר להשתמש בשטרות בישראל לנגב את הישבן כי נייר טואלט יעלה יקר יותר.
- 4.רשע 28/09/2022 13:57הגב לתגובה זוצריך רק להגביל מי שלוקח משכנתא ל-500 אלף שקל לכל היותר
- טוב 30/09/2022 08:38הגב לתגובה זוומה הוא יקנה? צריף??
- 3.רועי 28/09/2022 13:19הגב לתגובה זואיך אומרים כל הדרכים מובילות לתהום אם הוא יחליט לא להעלות בריבית ולשמר עוד קצת את בועת החובות התוצאה תיהיה ריסוק השקל...ואם הוא יבחר בדרך שניה ויעלה ריבית בחדות הוא יפוצץ את בועת החובות בקיצור הולך להיות ממש מענין.....עכשיו הגיע הזמן לאכול את הדייסה שבשלו בשבילנו 12 שנה ...ריבית אפס במשך 12 שנים זה פשע נגד האנושות מחקתם את מעמד הביניים
- 14 שנה. 2008 עד 2022 (ל"ת)יובל 28/09/2022 19:05הגב לתגובה זו
- נכון לגמרי 28/09/2022 14:08הגב לתגובה זוכל כך הרבה כסף חילקו לדתיים בנוסף לזה שגנבו הבכירים לעצמם עד שעכשיו אוכלים את מה שב12 שנה בישל נתניהו אם האוצר ואחרי הבחירות נקווה שנתניהו לא יגיע ל60 חלילה
- 2.כלכלן 28/09/2022 13:15הגב לתגובה זועל חשבון כולנו
- יהודי 29/09/2022 01:54הגב לתגובה זואנטישמים בסוף נכחדים מהעולם
- אתה קללן לא כלכלן. (ל"ת)אביתר 28/09/2022 14:49הגב לתגובה זו
- 1.שיעלה בכמה שיותר!!! (ל"ת)בנצי 28/09/2022 12:44הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
