אילוסטרציה משכורת שכראילוסטרציה משכורת שכר

השכר הממוצע קפץ ב-7% בדצמבר: 12,142 שקל - בחברות הממשלתיות? 20 אלף

עליה חדה בשכר הממוצע בחודש דצמבר לעומת 11,349 בחודש נובמבר; השכר הממוצע בשנת 2021 עלה נומינאלית ב-2.3% לעומת 2020 אבל ריאלית (בניכוי העליה באינפלציה) מדובר בעליה של 0.8% - העלייה בשכר בהייטק ממשיכה לעוות את המספרים כלפי מעלה
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

נרשמת המשך המגמה בעלייה בשכר הממוצע במשק, אבל לא מדובר כאן בעלייה רוחבית בשכר במשק, אלא בעלייה בעיקר בענף ההייטק - שגורר את המספרים כלפי מעלה (להרחבה על העיוות בשכר הממוצע ולמה צריך לדבר על שכר חציוני - לחצו כאן, אבל הבעיה היא שהלמ"ס לא מוכן לספק את הנתונים הללו).

על פי הנתונים, השכר הממוצע של עובד ישראלי בחודש דצמבר עמד על 12,142 שקלים, זינוק של 6.9% לעומת חודש נובמבר, בו עמד השכר על 11,349 שקלים. מדובר על שכר מדובר על עליית שכר של 2.3% ב"מחירים שוטפים" כלומר ללא התחשבות באינפלציה, אך בניכוי העלייה באינפלציה - מדובר על עליה ריאלית קטנה יותר של 0.8% והשכר הממוצע הריאלי עומד על 11 אלף שקל בסוף 2021, לעומת 10,925 בסוף 2020.

מספר משרות השכיר במשק עומד על 3.62 מיליון אנשים, עליה לעומת משבר הקורונה אז עמד המספר עד 3.37 מיליון איש, המספרים ממשיכים להתקרב לרמות שנרשמו לפני משבר הקורונה, אך עדיין לא הדביקו את הירידה (בשיא היו יותר מ-3.7 מיליון משרות שכיר בישראל).

המגזר הציבורי ממשיך לחגוג: שכר של 20 אלף בחברות הממשלתיות, 14.6 אלף בביטוח לאומי 

עובדי המגזר הציבורי נהנים משכר גבוה ביחס לציבור הרחב. עובדי חברות ממשלתיות (חברת חשמל, נמלים, דואר ועוד) מרווחים שכר ממוצע של 19.8 אלף שקל, עובדי ביטוח לאומי והמוסדות הלאומיים (קק"ל וכדומה) מרוויחים 14.6 אלף שקל בממוצע, ברשויות המקומיות השכר הממוצע עומד על 9.2 אלף שקל ובמלכ"רים 9.4 אלף שקל.

מקור: נתוני הלמ"ס

חשמל מים ופינוי זבל 20 אלף שקל, מסעדות עם 5.4 אלף שקל

בחלוקה לענפים, תחום מידע ותקשורת בולט עם שכר ממוצע של 25.7 אלף שקל, אחר כך שירותים פיננסים וביטוח עם כ-19.9 אלף שקל, תשתיות כמו חשמל ומים שירותי ביוב וטיהור ופינוי פסולת עם 19.7 אלף שקל, , מנהל מקומי, ביטחון וביטוח לאומי 16.4 אלף שקל, פעילויות בנדל"ן עם 13.5 אלף שקל, תחבורה אחסנה ודואר עם 11.8 אלף שקל, בינוי עם 11.3 אלף שקל, בריאות רווחה וסעד עם 9 אלף שקל, חינוך עם 8.9 אלף שקל, חקלאות עם 8.2 אלף שקל, ובתחתית הרשימה: שירותי אירוח ואוכל על 5.4 אלף שקל (שכר המינימום).

תחום המסעדנות נמצא באופן מסורתי בתחתית הרשימה וזאת מכיוון שמדובר בתחום שאין בו צורך בהתמקצעות, היצע העובדים הלא מיומנים גבוה וממילא התחלופה גבוהה. זאת בעוד בתחומים אחרים נדרש ללמוד מקצוע.

קיראו עוד ב"בארץ"

בתחום ההייטק: שכר ממוצע של 26.2 אלף שקל

בשנת 2021 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 26,494 ש"ח, עלייה של 6.5% לעומת שנת 2020, עם שכר ממוצע של 24,872 שקל)

הייטק זו כותרת גדולה אבל שימו לב להתפלגות: מחצית מהעובדים הם מתכנתים, 5% הם בתחום השירותים, מחקר ופיתוח 16%, וייצור 20.9%. 

מקור: נתוני הלמ"ס

באופן צפוי, העובדים שמרוויחים הכי הרבה הם מחקר ופיתוח עם 30.8 אלף שקלים והמתכנתים עם שכר ממוצע של 28 אלף שקל. אחר כך ובפער - ייצור מחשבים ומכשור עם 24.2 אלף שקל, שירותי מידע 22.2 אלף שקל, יצור כלי תחבורה 21.2 אלף שקל, ייצור תרופות 20.7 אלף שקל ושירותי תקשורת סוגרים את הרשימה בפער ניכר עם 16.4 אלף שקל בחודש - אבל כמעט בכל התחומים מדובר בהמשך עלייה משמעותית בשכר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מושחתים נמאסתם (ל"ת)
    לך! 03/03/2022 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שכר ממוצע לא מעניין כמה שכר חציוני במשק כאן המשק נמדד (ל"ת)
    הצלף 03/03/2022 13:20
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

סטודנטים
צילום: תמר מצפי

האקדמיה הישראלית קופצת בדירוג היוקרתי - ת"א במקום השביעי בעולם

אוניברסיטת ת"א והטכניון נמצאים בעשירייה הראשונה במדד היזמות של בוגרי המוסדות האקדמיים בעולם של פיצ'בוק (PitchBook), לפני מוסדות אמריקאיים נחשבים ולפני כל אוניברסיטה זרה אחרת בעולם; בנוסף, 4 מוסדות אקדמיים נוספים נמצאים ברשימה היוקרתית של פיצ'בוק - ביחס לכמות האוכלוסייה האקדמיה הישראלית במקום הראשון בעולם

רן קידר |
לא פחות מ-6 מוסדות אקדמיים ישראליים נמצאים במדד היזמות של בוגרי המוסדות האקדמיים העולמיים של פיצ'בוק (PitchBook), שמדרגת את המוסדות על פי מספר היזמים שהקימו חברות סטארט-אפ וגייסו הון. המדד נחשב לאחד המשפיעים בעולם והוא גורם משמעותי במוניטין של האוניברסטאות. דירוג גבוה ברשימה יוקרתית יהפוך את המוסד לאטרקטיבי, הן מבחינת סגל אקדמי, קהל הסטודנטים וכמובן התורמים. כל אוניברסיטה כזו היא מוקד של אקו-סיסטם שלם, שמשפיע על אינספור גורמים בסביבתו. 

אמנם בראש הרשימה, המבוססת על ניתוח נתוני העשור האחרון, עומדות האוניברסטאות האמריקאות המוכרות, ברקלי (1), סטנפורד (2), הרווארד (3), פנסילבניה (4) ו־MIT (5), אך עצם הנוכחות של שני מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה, עם אוניברסיטת תל אביב במקום ה-7 העולמי והטכניון במקום העשירי, היא כבר חותמת להשפעה העולמית העצומה של המוסדות האקדמיים בישראל. הדבר נכון שבעתיים אם מסתכלים על גודל האוכלוסיה. ורק כדי לסבר את האוזן, האוניברסיטה הבאה בדירוג שאינה אמריקאית היא אוניברסיטת טורונטו, שבמקום ה-17. זאת אומרת, שלא רק ביחס לאוכלוסיה המוסדות הישראליים הם בחזית העולמית, אלא גם באופן אבסולוטי, היכולת של המוסדות האקדמיים להוציא הון אנושי שיתרגם את הידע שצבר לפרויקטים אמיתיים בעולם האמיתי היא הטובה בעולם.

בוגרי אוניברסיטת ת"א והטכניון גייסו יחד יותר מ-70 מיליארד דולר 

אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להוביל בצמרת היזמות העולמית: 865 יזמים בוגרי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, שהקימו 736 חברות במהלך העשור האחרון וגייסו הון בהיקף של 30 מיליארד דולר. בין חמש החברות הגדולות שהקימו בוגרי אוניברסיטת תל אביב מציינים בפיצ'בוק את החברות: Generate 4.3 מיליארד דולר, Lendbuzz 1.2 מיליארד דולר ו-Next Insurance 1.1 מיליארד דולר. 

פרופ' משה צבירן, ראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב: "אוניברסיטת תל אביב גאה להמשיך ולהיות האוניברסיטה היזמית של מדינת ישראל. העובדה ששנה אחרי שנה מדד היזמות היוקרתי PitchBook מדרג את אוניברסיטת תל אביב במקום השביעי בעולם והראשון מחוץ לארה"ב מהווה את ההוכחה הטובה ביותר למצוינות האקדמית באוניברסיטת תל אביב ולהיותה הקטר המוביל בהצמחת בוגרים יזמים שמייסדים חברות, מגייסים כסף מקרנות הון סיכון, ומצעידים קדימה את כלכלת ישראל".

מבחינת הטכניון, על פי PitchBook, בוגרי הטכניון (בכל התארים) הקימו יותר מאלף חברות, בהובלת כ-1,300 יזמים, שגייסו יותר מ-43 מיליארד דולר. ההצלחה בולטת במיוחד בקרב בוגרי התואר הראשון, שהקימו כ-670 חברות שגייסו יחד יותר מ-26 מיליארד דולר. בקטגוריית מוסדות בגודל דומה (בינוני - 15,001–29,999 סטודנטים), ניצב הטכניון במקום הראשון במזרח התיכון ובאסיה (בכל התארים) ובמקום החמישי בעולם בקרב בוגרי תואר ראשון. 

"מיום הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השילוב בין מדע בסיסי ומחקר יישומי," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "בוגרי הטכניון הם המנוע הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל ואחראים במידה רבה ליצירתה של 'אומת הסטארטאפ' הישראלית. בשנים האחרונות הרחיב הטכניון והעמיק את לימודי היזמות לסטודנטים בתואר ראשון. t:hub, המרכז לחדשנות ויזמות בטכניון, תומך בסטודנטים ובקהילות נוספות בהגשמת רעיונותיהם היזמיים. T3, זרוע המסחור של הטכניון, מסייעת בזיהוי טכנולוגיות בעלות פוטנציאל מסחרי בטכניון ובחיבור החוקרים לתעשייה, לחברות וליזמים מובילים. פעילויות אלה מעודדות את היזמות בקרב קהילת הסטודנטים והחוקרים ומהדקות את הקשר בין הטכניון לתעשייה, אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שלנו כיום".