"אנחנו בודקים את מעמדה המונופוליסטי של ויסוצקי, ואת חברת וולט"
רשות התחרות ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה הבוקר לדיון שעסק ביישום חוק התחרות הכלכלית. היו"ר מיכאל ביטון פתח את הישיבה ואמר כי היא תעסוק במי שאמור לוודא שיש תחרות בישראל, להילחם ביוקר המחייה ולמנוע ממנופולים לפגוע בצרכן. הוא אף הזכיר כי ב-2018 אושרו תיקוני חקיקה שביקשה הרשות, שנועדו להרחיב סמכויותיה ולהעלות את תקרת סכום העיצום הכספי שהיא יכולה להטיל על מפרי חוק ל-100 מיליון שקלים, וביקש נתונים בעניין.
ממלאת מקום הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה כי יש הרתעה וכי החברות חוששות לפגוש ברשות התחרות. עם זאת היא הודתה כי העבודה היא עוד רבה, והוסיפה: "אנחנו עובדים בימים האלה על תיקים רבים נוספים ולא על כולם אפשר לפרט, בוודאי לא תיקים שבאכיפה פלילית. אנחנו בודקים את המעמד המונופוליסטי של ויסוצקי, בודקים את וולט ואת הפרת חוקי תחרות של יבואן לגו. הדברים מתפתחים עם הזמן. אני שומעת את הביקורת הרבה שנמתחת על הרשות והיא במידה רבה עושה עוול. מדובר בעובדים מהטובים בתחומם שקמים כל בוקר ורואים את הצרכן לנגד עיניהם ובאים לרשות לעשות את תפקידם. אין לנו פתרונות קסם".
על כך אמר היו"ר ביטון: "האחריות היא של מנהלים ויושבי ראש, ואם אין רוח וחזון ומנהיגות מה יעשו העובדים. את העובדים שלך אנחנו מעריכים אבל רוצים שיתנו להם כוח לפרוץ גבולות ולעבוד. ביקשתם ב-2018 סמכויות להכריז מונופולים וקיבלתם, אבל עד היום לא הוכרז אף מונופול מאז השינוי הזה. לפי המסמך שלכם יש רק 50 מונופולים, אז לא להסיט את העניין לעובדים. הוועדה יודעת לדאוג לעובדים ולכבד אותם".
באשר לחקירת הקמעונאיות וספקיות המזון, אמרה עו"ד כהן כי מתנהלות שתי חקירות עם מספר רב של נחקרים ונתפסו חומרי חקירה רבים. היא , החקירה היא רק בראשיתה ומתפתחת לפי הממצאים, ודחתה פרסומים לפיהם החקירה לא הניבה דבר.
- רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף
- פנס קדמי לרכב עולה בארץ 3,000 שקל - באירופה הוא עולה 800 שקל; למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד כהן התייחסה לפעילות הרשות וציינה כי ישנן 6 חקירות פתוחות וכי הרשות מבצעת 3-4 תיקי חקירה בשנה. היו"ר ביטון ביקש לדעת אם זה מספיק, ועו"ד כהן השיבה כי הרשות מנצלת את משאביה עד תום, וכי אם יהיו יותר משאבים יבוצעו יותר פעולות. עם זאת, היא הדגישה כי בכל מקום בו עולה חשד להפרת חוק הרשות פותחת בחקירה בלי קשר לשאלת המשאבים.
עוד ביקש היו"ר ביטון לדעת מה היו סכומי העיצומים הכספיים שנתנה הרשות, וגילה כי הסכום המרבי היה רק 45 מיליון שקלים והוא ניתן עוד לפני התיקון שאפשר העלאה ל-100 מיליון. עו"ד כהן אמרה בהקשר זה כי המקסימום הוא 8% מהמחזור, וכי במקרה הצורך הרשות בהחלט תטיל את העיצום המרבי.
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה כי "בשנים אחרונות הייתה מדיניות רופסת שנתנה לתאגידים לעשות מה שהם רוצים. איפה הגדולים? איפה הבנקים? מונופול הגז? שסטוביץ ודיפלומט? כבר שנתיים אנחנו רודפים שיכריזו עליהם כמונופול. בלי שתהייה הכרזה אין אפשרות ללכת לבית משפט ולקבל הגנה. כשרשות התחרות נמנעת מהכרזה על מונופולים היא מסרסת את הטיפול בשוק".
- כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אמר כי רשות התחרות מטפלת במגזר העסקי פה ושם ולא מטפללת בגוש של מונופולים עצום שבבעלות המדינה, כמו נמלי הים". עו"ד כהן אמרה בתגובה כי הרשות הכריזה על נמל אשדוד כמונופול והטילה עליו עיצום כספי.
סמנכ"לית משרד הכלכלה והתעשייה, מיכל פינק, הגיבה גם היא לטענות שנשמעו בדיון, ואמרה כי המשרד לוקח לתשומת ליבו את יוקר המחייה כסוגיה משמעותית, ומנכ"ל המשרד מוביל ועדה שעוסקת בימים אלה בפערי התיווך.
- 1.כל הממשלה , רק ביטון עובד ומקיים וועדות - והוא עילג ולא (ל"ת)מבריק 20/12/2021 19:48הגב לתגובה זו
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
