קרן אלומה
צילום: כפיר סיון

קרן אלומה רוכשת 35% מחברת "חן המקום" תמורת 47.5 מיליון שקל

לפי ההסכם שנחתם, הקרן תשלם סכום נוסף של עד 22.5 מיליון שקל, בהתאם לביצועי  מתקן המיון מ.ע.ל.ה 1 של חן המקום ברמלה הממתין לאישור הפעלה
סתיו קורן |
נושאים בכתבה השקעה

קרן אלומה חתמה על הסכם עם דוד פרנקו, הבעלים של קבוצת חן המקום, לרכישת 35% ממניות הקבוצה תמורת 47.5 מיליון שקל. עוד סוכם כי הקרן תשלם סכום נוסף של עד 22.5 מיליון שקל, בהתאם לביצועי  מתקן המיון מ.ע.ל.ה 1 של חן המקום ברמלה הממתין לאישור הפעלה, הכל בהתאם ובכפוף לתנאים שנקבעו בהסכם ההשקעה.

בנוסף, לקרן תעמוד האופציה, למשך תקופה של 18 חודשים ממועד השלמת העסקה, לרכישה והקצאה של 14% נוספים תמורת כ-40 מיליון שקל, כךף שככל שתממוש, תחזיק הקרן סך כולל של 49% מהונה של חן המקום.

קבוצת חן המקום פועלת במגוון רחב של שירותים בתחום הפסולת ובכלל זה, איסוף פסולת עירונית, ייזום והקמה של מתקנים לטיפול בפסולת, תפעול של תחנות מעבר למיון פסולת לרבות הפרדתה, מיחזור ועיבוד הפסולת, ייזום מתקנים ליצירת אנרגיה מפסולת ופעילות נלווית משלימה. הקבוצה מעניקה שירותים בכל הארץ ובכלל זה לרשויות מקומיות, לקוחות מוסדיים, קבלני פינוי, לקוחות פרטיים ומזדמנים. עיקר פעילותה מתרכזת בתחנות מעבר ומתקנים לקליטת אשפה ופסולת הממוקמים בלוד ובתחום נמל התעופה בן גוריון. 

דוד פרנקו מסר כי הוא רואה בעסקה המשותפת עם קרן אלומה מהלך שיש בו כדי להביא לצמיחה והתפתחות הקבוצה, ולפיתוח מיזמים בתחום איכות הסביבה, תוך התמקדות על הקמת מפעלים לטיפול בפסולת עפ"י הסטנדרטים הגבוהים ביותר. השילוב העסקי של חן המקום וקרן אלומה, מהווה תשתית מבטיחה לפיתוח ושגשוג הפעילות הכלכלית המשותפת".

מנכ"ל חברת חן המקום, חן פרנקו: "בשנים האחרונות תחום הפסולת במדינת ישראל שהינו עתיר הון, תפס תאוצה, בצד מודעות לנושא קיימות ואיכות הסביבה. על רקע זה ישנה חשיבות לגיוס משאבים ולשילוב כוחות משותפים למימוש מדיניות  המשרד להגנת הסביבה המעודד הקמת מיזמים בתחום."

מנכ״ל קרן אלומה, ינון יוגב:  ״ההשקעה בחן המקום מהווה כניסה של קרן אלומה לתחום איכות הסביבה, אשר הוגדר על ידיה מראש כאחד מבין ארבעה תחומים בהם היא מעוניינת להתמקד, זאת בנוסף לתקשורת, אנרגיה ירוקה ותחבורה. הקרן רואה בחן המקום כפלטפורמה להקמת מתקנים למיחזור פסולת ולייצור אנרגיה מפסולת, לאור היותם חלופה ממשית להטמנת פסולת בישראל ולצמצום הנזקים הסביבתיים הנלווים להטמנה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.