אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

האוצר: צריך להגביר את הכישורים של הציבור כדי לצאת מהקורונה

במשך שני עשורים - שיעור התעסוקה בישראל גדל מהר יותר מאשר ב-OECD; כדי להמשיך במגמה החיובית ממליצים באוצר להשקיע בתעסוקה איכותית - כלומר לא רק בהורדת אחוז האבטלה ל'כל משרה שהיא'
נתנאל אריאל |

בניגוד לעולם, בישראל גברים נפגעו יותר מנשים במשבר הקורונה, כך לדברי אגף הכלכלנית הראשית באוצר. על פי הנתונים, גברים איבדו בממוצע כ-8.8% משעות העבודה שלהם ואילו הנשים איבדו 7.4%, זאת בעוד במדינות ה-OECD הירידה בשעות העבודה של הגברים הייתה שיעור של 7.3% ואצל הנשים הייתה ירידה של 7.9%. בסך הכל, הירידה בסך שעות העבודה בישראל בחודשים אפריל-דצמבר 2020, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, הייתה בגובה 8.2%, מעט גבוהה בהשוואה למדינות אירופה עם ירידה חציונית של 6.8%.  הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב עצמאים קטנים בשיעור של 13.4% בישראל לעומת ירידה של 9.8% באירופה. הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב בעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי, עובדי משרד, והנדסאים וטכנאים. זאת על רקע ההגבלות שהוטלו בחלק מהתקופה גם על מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל. מנגד, במשלח היד של עובדים מקצועיים בחקלאות חלה בישראל עלייה מרשימה ויחסית ייחודית בשעות העבודה (16.1%). אלא שבאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר חוששים מה יהיה בהמשך. על פי האוצר, "התאוששות שוק העבודה צפויה להיות תלויה במידה רבה במידת ההתאמה בין המשרות הפנויות במשק ובין מיומנויות מחפשי העבודה ומצטרפים פוטנציאליים לשוק העבודה. חשש זה מדגיש את הצורך בהשקעה בכלים רוחביים להגברת כישוריהם שתסייע להשתלבות איכותית בתעסוקה". על פי האגף, "יש חשש כי פירמות רבות הטמיעו תהליכי התייעלות בעקבות המשבר, ולכן מובטלים רבים עלולים להתקשות בהסבת כישוריהם למשרות הפנויות החדשות, לא ניתן בשלב זה לפסול את האפשרות לירידה משמעותית יחסית במידת ההתאמה בין המובטלים והמשרות הפנויות. לנוכח החשש מתרחיש מעין זה, ישנה חשיבות רבה בהשקעה משמעותית בכלים רוחביים להגברת כישוריהם באופן שיסייע להשתלבות איכותית בתעסוקה (בשכר גבוה). כלומר, כדי להוביל לשינוי משמעותי ועלייה בפריון בשוק העבודה המדינה צריכה תהיה להשקיע לא רק בתעסוקה - אלא בתעסוקה איכותית, בהכשרות מקצועיות לעובדים עבור מקצועות נדרשים, כמו הייטק כמובן, ולא 'לדחוף אותם' לכל משרה שהיא רק כדי להוריד את אחוז האבטלה. באיזה אופן ירידה במידת ההתאמה בין מובטלים ומעסיקים צפויה לבוא לידי ביטוי בשיעור התעסוקה?  על פי האוצר, הירידה בשיעור התעסוקה כתוצאה מירידה במידת ההתאמה נובעת משני מנגנונים עיקריים: הקושי לאיוש משרות, בעקבות הירידה במידת ההתאמה, מייקרת את עלויות החיפוש ועל כן הפירמות מקטינות את היקף הגיוס. מנגד, הירידה בהסתברות למציאת משרה מייקרת את תהליך החיפוש גם עבור המובטלים, ואלו נוטים לחפש פחות. שיעור התעסוקה בישראל גדל מהר יותר לאורך שני עשורים מאשר ב-OECD בשני העשורים שקדמו למשבר הקורונה עלה שיעור התעסוקה בישראל בקצב מהיר ביחס למדינות ה-OECD, ובפרט בקרב נשים. כך, בעוד שבתחילת שנות האלפיים שיעור התעסוקה בישראל היה נמוך ב-3.1 נקודות אחוז מממוצע ה-OECD, בשנת 2019 הוא היה גבוה בכ-0.8 נקודות אחוז. מקור: OECD ניתן לציין לרעה את תקופת המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008. עם זאת, השלכות המשבר הפיננסי על שוק העבודה הורגשו ביתר שאת ולאורך זמן במדינות ה-OECD ובאו פחות לידי ביטוי בישראל (שגם פחות הושפעה ממשבר החוב האירופי של שנת 2011), אשר בה שיעורי התעסוקה שבו לעלות בקצב מהיר.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.