שיעור האבטלה במשק הישראלי ממשיך לרדת: 3.8% באפריל
מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש באפריל ל-4.13 מיליון נפש. בקרב המועסקים, עלה מספר העובדים במשרה מלאה
שיעור האבטלה במשק הישראלי ממשיך לרדת. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד בחודש אפריל ל-3.8%, זאת לעומת שיעור של 3.9% בחודש הקודם, 4.1% בחודש פברואר ו-4.3% בחודש ינואר 2019. כך לפי נתוני סקר כוח אדם שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס.
מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש באפריל ל-4.13 מיליון נפש, מהם כ-3.98 מיליון מועסקים וכ-157 אלף בלתי מועסקים. בכך ירד אחוז בני ה-15 ומעלה ל-63.9% בכוח העבודה. אחוז זה ירד ל-68.1% בקרב הגברים ו-59.9% בקרב הנשים.
מספר בני ה-15 ומעלה שלא השתתפו בכוח העבודה הגיע לכ-2.3 מיליון נפש באפריל. בקבוצה זו כלולים: תלמידים, אנשים שעבדו בהתנדבות ללא כל תמורה, אנשים שטיפלו בילדים או בבן משפחה או במשק הבית ולא עבדו אפילו שעה אחת מחוץ למשק ביתם, אנשים שאינם מסוגלים לעבוד, אנשים החיים מקצבה, מפנסיה וכו', שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע. השבוע הקובע הוא השבוע שקדם לספירה בסקר כוח אדם.
גידול של כ-105 אלף מועסקים בהיקף מלא
בקרב המועסקים, מספרם של העובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע עלה ב-4.4% לעומת החודש הקודם - תוספת של כ-105 אלף מועסקים.
כמו כן, מספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע עלה ב-1.6% לעומת החודש הקודם - תוספת של כ-16 אלף מועסקים. מנגד, מספר המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בשבוע הקובע ירד ב-3.2% לעומת החודש הקודם - ירידה של כ-20 אלף מועסקים.
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור האבטלה נמוך יותר בגילאי 25-64
בקרב הגילאים 25 עד 64 מדובר בשיעור אבטלה נמוך יותר שעמד על 3.3% בחודש אפריל לעומת 3.4% בחודש הקודם. אחוז הגברים הבלתי מועסקים מכוח העבודה בטווח גילאים זה הגיע ל-3.2%, ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ואילו אחוז הנשים הבלתי מועסקות ירד ל-3.4% לעומת 3.6% בחודש הקודם.
בסך הכל, ירד אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 64-25 ל-80.6% באפריל 2019. אחוז זה ירד ל-84.5% בקרב הגברים ואילו בקרב הנשים אחוז זה עלה ל-76.9%.
- 2.לפי התקשורת השמאלנית יש פה אבטלה של 100% (ל"ת)אלי 28/05/2019 17:04הגב לתגובה זו
- 1.שימשיכו לבכות השמאל הבכיין והשמן מרוב סושי כמה נורא פה (ל"ת)משה ראשל"צ 27/05/2019 17:53הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
