ממתינים לריאיון עבודה
צילום: Istock

שיעור האבטלה במשק הישראלי ממשיך לרדת: 3.8% באפריל

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש באפריל ל-4.13 מיליון נפש. בקרב המועסקים, עלה מספר העובדים במשרה מלאה

מורן ישעיהו | (2)

שיעור האבטלה במשק הישראלי ממשיך לרדת. אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד בחודש אפריל ל-3.8%, זאת לעומת שיעור של 3.9% בחודש הקודם, 4.1% בחודש פברואר ו-4.3% בחודש ינואר 2019. כך לפי נתוני סקר כוח אדם שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס.

מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע בחודש באפריל ל-4.13 מיליון נפש, מהם כ-3.98 מיליון מועסקים וכ-157 אלף בלתי מועסקים. בכך ירד אחוז בני ה-15 ומעלה ל-63.9% בכוח העבודה. אחוז זה ירד ל-68.1% בקרב הגברים ו-59.9% בקרב הנשים. 

מספר בני ה-15 ומעלה שלא השתתפו בכוח העבודה הגיע לכ-2.3 מיליון נפש באפריל. בקבוצה זו כלולים: תלמידים, אנשים שעבדו בהתנדבות ללא כל תמורה, אנשים שטיפלו בילדים או בבן משפחה או במשק הבית ולא עבדו אפילו שעה אחת מחוץ למשק ביתם, אנשים שאינם מסוגלים לעבוד, אנשים החיים מקצבה, מפנסיה וכו', שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע. השבוע הקובע הוא השבוע שקדם לספירה בסקר כוח אדם. 

גידול של כ-105 אלף מועסקים בהיקף מלא

בקרב המועסקים, מספרם של העובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע עלה ב-4.4% לעומת החודש הקודם - תוספת של כ-105 אלף מועסקים. 

כמו כן, מספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע עלה ב-1.6% לעומת החודש הקודם - תוספת של כ-16 אלף מועסקים. מנגד, מספר המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם בשבוע הקובע ירד ב-3.2% לעומת החודש הקודם - ירידה של כ-20 אלף מועסקים.

שיעור האבטלה נמוך יותר בגילאי 25-64

בקרב הגילאים 25 עד 64 מדובר בשיעור אבטלה נמוך יותר שעמד על 3.3% בחודש אפריל לעומת 3.4% בחודש הקודם. אחוז הגברים הבלתי מועסקים מכוח העבודה בטווח גילאים זה הגיע ל-3.2%, ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ואילו אחוז הנשים הבלתי מועסקות ירד ל-3.4% לעומת 3.6% בחודש הקודם.

בסך הכל, ירד אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 64-25 ל-80.6% באפריל 2019. אחוז זה ירד ל-84.5% בקרב הגברים ואילו בקרב הנשים אחוז זה עלה ל-76.9%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפי התקשורת השמאלנית יש פה אבטלה של 100% (ל"ת)
    אלי 28/05/2019 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שימשיכו לבכות השמאל הבכיין והשמן מרוב סושי כמה נורא פה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 27/05/2019 17:53
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.