תלוש שכר
תלוש שכר

תיקון לחוק שכר המינימום - יעמוד על כמעט 30 שקלים

לאחר קיצור שעות העבודה, במשרד הרווחה מבקשים לעדכן את חוק שכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה למטרת אכיפה
מורן ישעיהו | (9)

בעקבות המהלך לקיצור שעות העבודה, שר העבודה והרווחה הנחה היום (ב') לעדכן בחוק את השכר השעתי כך שיעמוד על 29.12 שקלים לשעה במקום 28.49 שקלים כפי שנקבע בסוף חודש אוקטובר 2017. נכון להיום שכר המינימום החודשי עומד על 5,300 שקלים. 

עוד הנחה השר לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה כך שייכתב גם בחוק זה שאורכו של שבוע עבודה 42 שעות ותהיה הלימה בין החוק לבין הצו. 

מנתוני ביטוח לאומי עולה כי במהלך 20 השנים האחרונות נרשמה עלייה של למעלה מ-130% בשכר המינימום השעתי לצד עלייה של יותר מ-125% בשכר החודשי.

כזכור, בחודש מרץ 2018 נחתם צו הרחבה שמחיל על כלל המשק קיצור שבוע העבודה ללא פגיעה בשכר, מ-43 שעות שבועיות ל-42 שעות, כך שמספר שעות העבודה בחודש עומד כעת על 182 שעות במקום 186.

על פי עמדת השר והמשרד, קיצור שבוע העבודה מעדכן הלכה למעשה את השכר של משתכרי שכר המינימום השעתי, אך ללא תיקון חוק שכר המינימום מנהל ההסדרה והאכיפה לא יוכל להגן על זכויות העובד על פי הערך החדש וקיים חשש לפגיעה בעובדים ברכיבי המשכורת הכוללים שעות עבודה, שעות נוספות, חוק חופשה שנתית וחוק שעות עבודה ומנוחה יפגעו. 

בגין הפרה על הוראות חוק שכר מינימום רשאי מינהל הסדרה ואכיפה להטיל עיצום כספי בגובה 35,380 שקל ובגין העסקה בשעות נוספות מעל 42 שעות ביום בלא תשלום גמול שעות נוספות רשאי המינהל להטיל עיצום כספי בגובה 20,220 שקל. במקרים החמורים רשאי משרד העבודה להגיש כתבי אישום כנגד מפרי חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק שכר מינימום.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    תעלה את המינימום ותוריד את יוקר המחייה החזירי (ל"ת)
    די להפחדות 26/06/2018 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מנחם 26/06/2018 01:11
    הגב לתגובה זו
    למזלי אני מעסיק עובדים במיקור חוץ בחו"ל במקום בישראל.
  • אחת 26/06/2018 22:44
    הגב לתגובה זו
    או תעסיק פחות עובדים
  • 5.
    ח. סיעוד מקבלת 59.5 שח לשעת סיעוד המטופל 29.12 שח... (ל"ת)
    ביאליק 25/06/2018 23:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דלח 25/06/2018 23:22
    הגב לתגובה זו
    אבוקדו 20 שקל אננס 60 שקל. עגבניות 8 שקלים ומדד המחיר שואף ל 0 .ישראבלוף
  • 3.
    תדאגו במקביל להעלות את התשלום עבור שעת סיעוד (ל"ת)
    דור 25/06/2018 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דני 25/06/2018 17:58
    הגב לתגובה זו
    ולא רק לוועדים הגדולים והחזקים במשק.
  • 1.
    z 25/06/2018 14:06
    הגב לתגובה זו
    כל ההתייקרות בשנים האחרונות בענף המזון, היא תוצאה ישירה של העלאות בלתי פוסקות של שכר המינימום. עד לפני כ 7 שנים שכר המינימום היה כ 21 שקלים. איך עלינו כ"כ הרבה? שכר המינימום בישראל גבוה מאוד ביחס לעולם. קוראים לזה אינפלציה. הגיע הזמן להפסיק עם זה
  • ... 25/06/2018 15:43
    הגב לתגובה זו
    זה אולי תירוץ טוב אבל המחירים עלו לפני זה.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי