פורשה 911 חוגגת 50 עם מהדורה לא ממש מיוחדת

מכונית הספורט הכי אייקונית שיש חוגגת יובל עם מהדורה מוגבלת בסגנון רטרו
עמרי ספיר |

פורשה 911, מהדורת היובל

השנה היא 1963. פורשה מציגה מכונית ספורט חדשה בתערוכת הרכב של פרנקפורט. 50 שנים אחרי ועם יותר מ-820,000 מכוניות שנבנו, ה-911 היא ככל הנראה מכונית הספורט הכי מפורסמת בעולם. בגלגוליה הרבים היא התקדמה, מצד אחד, והפכה לפלא טכנולוגי ולאחת ממכונות הנהיגה הטובות שיש. מצד שני, היא ממשיכה לשמור על כמה עקרונות ועל מסורת כפי שאף מכונית אחרת לא יכולה. כעת, לכבוד יום ההולדת החל השנה, מציגה היצרנית מהדורה מיוחדת בייצור מוגבל. המקום, איך לא – תערוכת פרנקפורט, שתתקיים בחודש ספטמבר.
 

שלא כמו ילדות ימי הולדת אחרות בהן נתקלנו לאחרונה (למבורגיני ואסטון מרטין), מהדורת 50 השנים של פורשה 911 היא לא מכונית קונספט מופרכת. למעשה, היא עושה יותר מאמצים לשמש כהומאז' להיסטוריה המפוארת של הדגם. לא תמצאו כאן טכנולוגיות עתידניות שאינן קיימות בדור הנוכחי, או מנוע עתיר סוסים שיגרום לה לנסוע מהר יותר. היא מבוססת על גרסת הקאררה S של הדגם הנוכחי (991), עם מנוע 6 הצילינדרים שלה המספק 400 כ"ס. ההנעה, כיאה ל-911 קלאסית, אחורית. את קשתות הגלגלים הרחבות שלה היא לוקחת דווקא מגרסת ההנעה הכפולה. היא מגיעה עם מערכת ניהול אקטיבית למתלים עם כיול משלה, מערכת פליטה ספורטיבית ופנסי בי-קסנון אקטיביים. הביצועים – 4.5 שניות ל-100 קמ"ש (4.3 עם תיבת ה-PDK האופציונאלית) ו-300 מירביים (298).
 
 

מה שמשלים את המראה אלו צבעי האפור (מגיע בשני גוונים) הבאמת מחמיאים. אלו, לצד חישוקי 20 אינץ' ייחודיים בעיצוב שמזכיר את שורשי המכונית. אליהם נוספים שלל תגים הולמים מבחוץ ומבפנים, שם נמצא גם גימור ייחודי שכולל תזכורות (עדינות) לשנים ההן.

מהדורת 50 השנים של ה-911 נראית טוב, ומספר היחידות הסמלי שפורשה תייצר – 1,963 – בטוח יימכרו כמו לחמניות (המחיר בגרמניה – 121,000 יורו). אבל יש שיאמרו שבתור מכונית שמייצגת אירוע כה חשוב, המהדורה המיוחדת הזו היא לא ממש מיוחדת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.