פורשה 911 חוגגת 50 עם מהדורה לא ממש מיוחדת

מכונית הספורט הכי אייקונית שיש חוגגת יובל עם מהדורה מוגבלת בסגנון רטרו
עמרי ספיר |

פורשה 911, מהדורת היובל

השנה היא 1963. פורשה מציגה מכונית ספורט חדשה בתערוכת הרכב של פרנקפורט. 50 שנים אחרי ועם יותר מ-820,000 מכוניות שנבנו, ה-911 היא ככל הנראה מכונית הספורט הכי מפורסמת בעולם. בגלגוליה הרבים היא התקדמה, מצד אחד, והפכה לפלא טכנולוגי ולאחת ממכונות הנהיגה הטובות שיש. מצד שני, היא ממשיכה לשמור על כמה עקרונות ועל מסורת כפי שאף מכונית אחרת לא יכולה. כעת, לכבוד יום ההולדת החל השנה, מציגה היצרנית מהדורה מיוחדת בייצור מוגבל. המקום, איך לא – תערוכת פרנקפורט, שתתקיים בחודש ספטמבר.
 

שלא כמו ילדות ימי הולדת אחרות בהן נתקלנו לאחרונה (למבורגיני ואסטון מרטין), מהדורת 50 השנים של פורשה 911 היא לא מכונית קונספט מופרכת. למעשה, היא עושה יותר מאמצים לשמש כהומאז' להיסטוריה המפוארת של הדגם. לא תמצאו כאן טכנולוגיות עתידניות שאינן קיימות בדור הנוכחי, או מנוע עתיר סוסים שיגרום לה לנסוע מהר יותר. היא מבוססת על גרסת הקאררה S של הדגם הנוכחי (991), עם מנוע 6 הצילינדרים שלה המספק 400 כ"ס. ההנעה, כיאה ל-911 קלאסית, אחורית. את קשתות הגלגלים הרחבות שלה היא לוקחת דווקא מגרסת ההנעה הכפולה. היא מגיעה עם מערכת ניהול אקטיבית למתלים עם כיול משלה, מערכת פליטה ספורטיבית ופנסי בי-קסנון אקטיביים. הביצועים – 4.5 שניות ל-100 קמ"ש (4.3 עם תיבת ה-PDK האופציונאלית) ו-300 מירביים (298).
 
 

מה שמשלים את המראה אלו צבעי האפור (מגיע בשני גוונים) הבאמת מחמיאים. אלו, לצד חישוקי 20 אינץ' ייחודיים בעיצוב שמזכיר את שורשי המכונית. אליהם נוספים שלל תגים הולמים מבחוץ ומבפנים, שם נמצא גם גימור ייחודי שכולל תזכורות (עדינות) לשנים ההן.

מהדורת 50 השנים של ה-911 נראית טוב, ומספר היחידות הסמלי שפורשה תייצר – 1,963 – בטוח יימכרו כמו לחמניות (המחיר בגרמניה – 121,000 יורו). אבל יש שיאמרו שבתור מכונית שמייצגת אירוע כה חשוב, המהדורה המיוחדת הזו היא לא ממש מיוחדת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.