מידרוג על שיכון ובינוי: "שנת 2012 צפויה להיות שנת שיא בפעילות החברה"

חברת הדירוג העניקה לחברת הנדל"ן דירוג A1 עם אופק יציב. "היקף הקרקעות הנרחב מאפשר לחברה לשמור על רמת פעילות גבוהה לשנים רבות"
לירן סהר |

קבוצת שיכון ובינוי פרסמה אתמול (ג') את דוחותיה עבור הרבעון השני של השנה ורשמה רווח נקי של 171 מיליון שקל, זאת לעומת כ-66 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 160%. חברת הדירוג מדרוג מעניקה היום לחברת הבת שיכון ובינוי נדל"ן דירוג A1 המתייחס ליכולת הפירעון הכוללת שלה ומציב אופק יציב. זאת בהמשך לדירוג A1 אשר ניתן לסדרות החוב אשר הונפקו על ידי החברה ונפרעו במועדן.

במידרוג טוענים כי לחברה צבר קרקעות נרחב, המגלם למעלה מ- 15,000 יח"ד בפריסה ארצית (מתוכן כ- 6,500 יח"ד לפי תב"ע מאושרת). היקף הקרקעות הנרחב מאפשר לחברה לשמור על רמת פעילות גבוהה לשנים רבות מתוך מלאי הקרקעות הקיים (התחלות בנייה של כ- 1,000 יח"ד בשנה, על פי האסטרטגיה ומצב השוק הנוכחיים). מעבר לכך, מלאי הקרקעות הגדול מפחית את חשיפת החברה לעליית מחירי הקרקעות למגורים (בכך שאינה מחויבת לרכוש קרקעות על מנת לשמור על רצף הפעילות), גורם אשר מקנה יציבות ביחס לחברות אחרות, בענף המאופיין בתנודתיות גבוהה.

עוד ניטען כי מכיוון שהקרקעות של החברה מוצגות בספרים בעלות רכישה היסטורית, עלות חלק ניכר מהן נמוכה באופן משמעותי ביחס לשוויין הכלכלי הנוכחי. "גורם זה מביא לכך שלחברה קיים עודף שווי משמעותי אשר אינו בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים, ומוערך על ידי מידרוג במאות רבות של מיליוני . בעוד שיחס האיתנות, הון עצמי לסך מאזן בניכוי מקדמות מרוכשים, הנגזר מהדוח הכספי ליום 30.06.2011 נשחק במידה מסוימת ועומד על כ- 33%, להערכת מידרוג, בשקלול השווי הכלכלי של הקרקעות יחס, זה משתפר משמעותית. עליות מחירי הדיור בשנתיים האחרונות היוו גורם מרכזי אשר גם סייע להגדיל את שיעורי הרווחיות."

להערכת מידרוג, בשנת 2012 צפויה החברה להכיר ברווח גולמי בהיקף אשר יעלה באופן משמעותי על הרווח לשנת 2011 עם השלמת מספר פרויקטים גדולים במרכז הארץ, וכן גידול ברווח מנכסים מניבים בזכות פתיחת קניון עיר ימים בנתניה. בשנים שלאחר מכן צפויה ירידה מסוימת ברווח הגולמי, אך עדיין הוא צפוי להיות גבוה ביחס לשנים קודמות. הרווחים הגבוהים מפעילות יאפשרו לחברה להציג יחסי כיסוי חוב ל- FFO טובים בשנים הקרובות, אשר ינועו, להערכת מידרוג, בטווח של 2-6 שנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.