סין מדווחת שהייצוא במדינה עלה ב- 35% בחודש יוני
ביום שבת דיווח המכס בסין שהייצוא עלה ב- 35% בחודש יוני בהשוואה לשנה שעברה, הייבוא עלה כמעט ב- 53%. הנתונים מראים כי בחודש יוני, סין הגיעה ליתרות המסחר הכי גדולות לשנת 2010 - 20 ביליון דולר, למרות משבר החובות אצל שותף המסחר הכי גדול של סין, האיחוד האירופאי. נתונים אלו יגרמו ככל הנראה לגורמים בינלאומיים להפעיל לחצים על סין להרשות לערך המטבע שלה לעלות. אנליסט מבייג'ינג אמר "הנתונים לחודש יוני בנוגע למסחר ממשיכים להמרות את חוקי כוח המשיכה, עם ייצוא חזק למרות העדויות החודשיות להאטה בכלכלה הגלובלית, וייבוא חזק למרות הציפיות להאטה בהשקעות מקומיות".
הנשיא ברק אובמה רוצה להמשיך ולעודד את האנרגיה הנקייה
הנשיא ברק אובמה ביקש מהקונגרס האמריקאי לאשר הרחבה תקציבית של 5 מיליארד דולר כדי שחברות הקשורות לתחומי האנרגיה הנקייה יוכלו לייצר עוד משרות. אובמה טוען שהממשל צריך לעזור לחברה האמריקאית לייצר עוד משרות ולצמוח וההרחבה התקציבית תגיע בצורה של הטבות מס. עד כה כלכלת אמריקה קבלה חבילות סיוע ממשלתיות בסכום של 862 מיליארד דולר בשנה, כאשר 2.3 מיליארד הגיעו בצורה של הטבות מס. בנוסף אישר הנשיא 183 פרויקטים ירוקים שהצליחו לייצרו יותר מ- 17,000 משרות בתחום שלי ייצור חשמל דרך טורבינות ואנרגיה סולארית.
מטבע האירו התחזק לשיא של שמונה שבועות מול הדולר
מטבע האירו התחזק לשיא של שמונה שבועות כנגד היורו, כאשר נשיא הבנק המרכזי ז'אן קלוד טרישה אמר שהתאוששות הכלכלה צוברת מומנטום. מטבעות הין והדולר נפלו השבוע הכי הרבה כנגד הצמדים המרכזיים בזמן שהמניות עלו לנוכח ההרגשה שהעולם מחזיק מעמד בקשר למשבר החובות באירופה, הרגשה התומכת בהתגברות התיאבון ללקיחת סיכונים.
עסקת הנשק ביוון מעוררת עליה ביקורת ציבורית חזקה
יוון מתכננת לרכוש צוללות מגרמניה במיליארדי דולר, למרות שהיא עדיין נמצאת בתקופה קשה מאוד שבה היא אמורה לחפש דרכים לחתוך בגירעונות העצומים שלה. עסקת הצוללות היא חלק מעסקה מורכבת שהחלה לפניי כעשר שנים, אבל ההכרזה על העסקה הצפויה מושכת אליה ביקורת רבה, במיוחד כאשר הכלכלנים מעריכים שאחת הסיבות לגירעונות העצומים של יוון אלו הכספים הרבים שהממשלה מוציאה על הביטחון. יוון בעלת אוכלוסייה של 11 מיליון איש בלבד, נחשבת ליבואנית הגדולה ביותר של נשק קונבנציונלי באירופה והחמישית בגודלה בעולם.
הכלכלנים מורידים את תחזית הצמיחה של ארה"ב
הכלכלנים מנמיכים ציפיות ומורידים את תחזית הצמיחה שלהם לכלכלת ארה"ב ב- 0.1% ל- 2.8%. הערכות אלו אמנם מצביעות על ירידה בצמיחה אבל הן אינן מצביעות על סכנה משמעותית להתאוששות הכלכלית. נתוני הנדל"ן, הייצור והתעסוקה שהתפרסמו בתקופה האחרונה מראים שכלכלת ארה"ב יותר פגיעה מהמצופה ולמרות שארה"ב שורדת את משבר החובות האירופאי עדיין ניתן לראות פגיעה בהתאששות. הכלכלנים הורידו גם את תחזיות שלהם בנוגע לצריכה הפרטית ועל פי התחזיות המעודכנות ישנה אפשרות לעלייה ממוצעת של 2.4% בהשוואה לתחזיות של החודש שעבר לעלייה של 2.5%. הנתונים האחרים והסימנים המועטים לאינפלציה מעלים את הסבירות שהפדרל ריזרב לא ייעלה את הריבית בתקופה הקרובה.
הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בשבוע הקרוב:
אירו/דולר - ניתוח השבוע שחלף
צמד האירו/דולר המשיך גם השבוע במהלך העליות שלו, הצמד הגיע להכי גבוה שלו מאז תחילת חודש מאי, הצמד עלה מהנמוך במחיר 1.2478 עד לגבוה במחיר 1.2724. למרות מהלך העליות, אפשר לראות התעייפות בצמד שיכולה להביא לשינויים בשבוע הבא. המגמה הנוכחית היא ניטרלית, כאשר ההתנגדות החזקה באזור זה מעלה את הסבירות למהלך של ירידות, פריצה של התמיכה במחיר 1.2479 תשנה את המגמה למגמה דובית. מצד שני אם הצמד ימשיך להישאר מעל למחיר 1.2716 הוא ימשיך במהלך העליות שלו.
בגרף 4 שעות רצועות בולינגר קרובות אחת לשנייה כשהמחיר נמצא במרכזן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קנייה.
על פי ניתוח שבועי המגמה היא ניטרלית וכדאי להמתין למהלך חד משמעי לפניי כניסה לעסקה.
הצפי שלנו להמשך השבוע; אפשר לחפש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל מחיר 1.2724. תרחיש חילופי: אפשר לחפש הזדמנות מכירה זהירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1.2479.
שטרלינג/דולר - ניתוח השבוע שחלף
החל מתאריך ה- 2.7 צמד הפאונד/דולר היה כלוא בדשדוש בין הגבוה באזור מחיר 1.5226 לבין הנמוך באזור מחיר 1.5086. ביום שישי הצמד פרץ את הדשדוש כלפי מטה והגיע עד לנמוך במחיר 1.5050, אבל עדיין לא מדובר בפריצה מאושרת. מכיוון שהמגמה הראשית בצמד היא עדיין דובית והמהלכים האחרונים נחשבים כתיקון בלבד, הצפי הוא להמשך הירידות גם בשבוע הבא. גם במקרה של מהלך עליות נוסף נראה שהוא יהיה מהלך קצר. פריצה מתחת לתמיכה במחיר 1.4873 תחזיר את המגמה הנוכחית למגמה דובית.
בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר צמודות אחת לשנייה כאשר המחיר עבר את הקו התחתון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה.
המגמה השבועית היא דובית עם צפי להמשך הירידות לאחר אישור הפריצה כלפי מטה.
הצפי שלנו לשבוע הקרוב; חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1.4783
תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות קנייה זהירה בסגירה ודאית מעל למחיר 1.5230.
דולר/ין - ניתוח השבוע שחלף
לאחר מספר שבועות רצופים של ירידות, אפשר לראות תשישות בצמד הדולר/ין, הצמד הגיע עד לתמיכה במחיר 87.14 וביצע ריבאונד כלפי מעלה שהוביל אותו עד לגבוה במחיר 88.62. הצמד נמצא קצת מעבר לתיקון 23.6% פיבונאצ'י ממהלך הירידות שהתחיל בתאריך 14.6 והסתיים בתאריך ה- 7.7. למרות שבתחילת השבוע הבא ניתן לצפות להמשך קל של עליות, מהלך זה יוגבל ככל הנראה על ידי ההתנגדות במחיר 90.27 ויביא אפשרות להמשך הירידות. אם המחיר יגיע מתחת לתמיכה במחיר 86.96 הוא עשוי אף לסגת עד למחיר 84.81.
בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר מורחבות כשהמחיר נמצא בחלקן העליון, אינדיקאטור ה- RSI במצב של קנייה. המגמה הנוכחית בצמד היא ניטרלית וכדאי להמתין למהלך ברור לפניי כניסה לעסקה.
התרחיש שלנו לשבוע הקרוב; חיפוש אפשרות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 87.14. תרחיש חילופי, חיפוש אפשרות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 90.27.
זהב - ניתוח השבוע שחלף
בתחילת השבוע הזהב המשיך במהלך הירידות שלו, אבל בתמיכה במחיר 1185.32 הזהב נעצר והחל להתחזק מעט. הזהב נמצא על תיקון של 23.6% ממהלך הירידות שהתחיל בגבוה במחיר 1261.55 והסתיים בנמוך במחיר 1185.29.
המגמה הנוכחית היא ניטרלית וניתן לצפות לדשדוש בזהב, ישנה גם אפשרות להמשך הירידות אם ההתנגדות במחיר 1215.1 תחזיק מעמד, פריצה מעל התנגדות זו יכולה להוביל למהלך חזק של עליות.
רצועות בולינגר בגרף 4 שעות בינוניות כשהמחיר נמצא במרכזן, אינדיקאטור ה- RSI במצב ניטרלי.
המגמה בזהב לשבוע הבא היא ניטרלית וכדאי לחכות למהלך ודאי לפניי כניסה לעסקה. התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 1215. תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה זהירה מתחת למחיר 1185.
דולר/שקל - ניתוח השבוע שחלף
השבוע החולף בדולר/שקל אופיין בעיקר בדשדוש בין הגבוה במחיר 3.8936 לבין הנמוך במחיר 3.8730, בתאריך ה- 8.7 הצמד פרץ את הדשדוש כלפי מטה והגיע עד לאזור מחיר 3.8630, הפריצה למטה של הצמד נעצרה ביום שישי על ידי קו מגמה עולה שהתחיל בנמוך במחיר 3.6721. למרות פריצת הדשדוש בצמד, המגמה היא עדיין שורית כמגמה עיקרית, אבל בטווח הקרוב ניתן לצפות להמשך הירידות.
רצועות בולינגר בגרף 4 שעות צמודות כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב קנייה. המגמה הנוכחית היא שורית עם צפי להמשך העליות.
התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות קניה בסגירה ודאית מעל 3.8900. תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה זהירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 3.8400.
* חדשות הסקירה הכלכלית תורגמו מאתרי החדשות בלומברג, טיימס ורוייטרס.
*ניתוחים ועסקאות כלולות בדוח זה הינם למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע, מדד, מנייה סחורה ו/או כל נכס אחר מהמתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המסחר במטבע חוץ, סחורות, מדדים ומתכות כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם. הכותבים יכולים להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך. הכותבים אינם בעלי רשיון ייעוץ או ניהול תיקים.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.28% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקהלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.
הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.
בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה, שישראל מאופיינת בה.
אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.
