תוצאות חזקות לחברת ביו ויו: עליה של 17% בהכנסות ורווח נקי של 533 אלף שקל ברבעון
חברת ביו ויו, העוסקת במחקר ופיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מערכות ממוחשבות לזיהוי תאים חריגים במגוון תחומים ובפיתוח בדיקות חדשות לגילוי סרטן, מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי של 2009.
בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 533 אלף שקל, לעומת הפסד של 707 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-5.38 מיליון שקל, גידול של כ- 17% לעומת כ-4.62 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול בהכנסות נובע מגידול בפעילות השוטפת ומגידול במכירות מוצרי הקצה של החברה. הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2009 עמד על כ-3.36 מיליון שקל, גידול של כ-24% לעומת כ-2.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הכנסות החברה הסתכמו בכ-16.5 מיליון שקל, לעומת כ-12.6 מיליון שקל אשתקד, גידול של למעלה מ-30% בהכנסות. בתשעת החודשים של שנת 2009 הציגה החברה רווח תפעולי של 623 אלף שקל ורווח נקי של 30 אלף שקל, לעומת הפסד נקי של כ-1.38 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
אלן שוויבל, מנכ"ל ביו-ויו אומר: "אנחנו מרוצים מתוצאות הרבעון השלישי של השנה. למרות הירידה בשער החליפין של הדולר שהשפיע בצורה ניכרת על היקף ההכנסות של החברה. למרות המשבר הכלכלי העולמי, הצלחנו להגדיל את מכירות מוצרי החברה תוך כדי הפחתת עלויות ווהגדלת הרווחיות. כמו כן, החברה במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה שמרה על תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של למעלה ממיליון שקל.
שוויבל המשיך וציין כי החברה ממשיכה במאמציה הרבים לשיווק מוצריה, כפי שבאה לידי ביטוי בדיווח האחרון שמסרה החברה על השלמת המכירה של מערכת סריקה נוספת שפותחה והותאמה במיוחד לבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל ושתשמש לסריקת שבב ה-CTC ולהבדלה בין תאים סרטניים ותאים בריאים בהסתמך על סמנים שונים.
בנוסף, "אנו ממשיכים במאמצי הפיתוח בתחום הבדיקה לגילוי סרטן הריאה, ובהרחבת היקף הניסויים".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
