
ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
נציבות שירות המדינה פסלה את מועמדותו של מהרן פרוזנפר בטענה לאי ייצוג נשים ולניגודי עניינים מהותיים; באוצר שוקלים לעקוף את ההחלטה דרך הממשלה
ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה בלמה את המהלך למנות את מהרן פרוזנפר לראש אגף התקציבים במשרד האוצר. בהחלטתה, דרשה הוועדה לבדוק האם נעשה ניסיון כן ואמיתי למנות אישה לתפקיד, דרישה שנובעת מדיון תלוי ועומד בבג"ץ שהוגש על-ידי שדולת הנשים, נעמת ופורום
דבורה. אלה טוענות כי במשרד האוצר לא מונתה אישה לתפקיד בכיר כבר כמעט שלוש שנים, וכי קיימת מגמה של הדרת נשים מצמרת האוצר לאורך הקדנציה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
הוועדה, שכללה את נגה קינן והשופטת בדימוס שרה פריש, התנגדה לעמדת נציב שירות המדינה,
פרופ' דניאל הרשקוביץ', שהסכים לאשר את המינוי. בכך נוצר מצב שבו סמוטריץ' נאלץ לבחור בין הצגת הוכחות לכך שבוצע ניסיון לאייש את התפקיד גם באישה, לבין העלאת המינוי לאישור הממשלה למרות התנגדות הוועדה. האפשרות הזו מעלה גם חשש מביקורת נוספת בבג"ץ, ואף אפשרות של פסילת
המינוי בדיעבד.
ניגוד עניינים
מעבר לסוגיית היעדר הייצוג המגדרי, ועדת המינויים הדגישה כי יש גם מורכבות משפטית שמעלה המינוי של פרוזנפר בגלל ניגודי עניינים. עוד לפני כינוס הוועדה נדרש פרוזנפר לחתום על הסכם ניגוד עניינים מאושר מראש חריגה מהנוהל
המקובל, שבו מסמך כזה נחתם רק לאחר אישור מינוי. הסיבה לדרישה: לפרוזנפר החזקה וניסיון בתחומי הביטוח והייעוץ הפיננסי, אזורים שבאופן ישיר חוסים תחת אחריותו של אגף התקציבים, והוא עלול להימנע מלגעת בנושאים מהותיים לאורך תקופה ארוכה.
למרות החתימה על
ההסכם, הוועדה סברה שהיקף ההימנעויות הנדרש ממנו מהווה מגבלה תפקודית משמעותית. ישנם באוצר מי שסבורים כי זה פגם טכני והמועמד עצמו כשיר לחלוטין לתפקיד. מנגד, יש הרואים בפסילה איתות ברור מהוועדה להחמרה בשיקולי האתיקה והייצוג במינויים בכירים.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 1.44% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר
העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה
גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.
החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.
הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.
הטכנולוגיה מאחורי העסקה
ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.
- רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.