משרד האנרגיה בוחן הקמה של מאגר מידע על עמדות טעינה לרכב חשמלי
במטרה להמשיך ולהאיץ את המעבר לכלי רכב חשמליים ובדומה לנעשה במדינות מובילות בעולם – כלל המידע הנוגע לעמדות טעינה ציבוריות יונגש לנהגים, כולל מידע על מחיר, תקינות העמדה, פניות ומיקום – המידע יהיה פתוח לציבור ויאפשר לנהגים לקבל את המידע באופן מרוכז, מונגש
ורציף; פורסמה טיוטה להערות הציבור
במטרה להמשיך ולהאיץ את המעבר של המשק הישראלי לכלי רכב חשמליים ועל מנת לשפר את המידע הזמין לנהגים בנוגע לעמדות טעינה ציבוריות ולהגביר את התחרות בתחום, אגף תחבורה נקייה במשרד האנרגיה והתשתיות פועל בימים אלה לעדכון ולשדרוג תשתית המידע בתחום.
אחד החסמים המרכזיים למעבר לכלי רכב חשמלי הוא החשש של הציבור מהיעדר נגישות וזמינות של עמדות טעינה ציבוריות, דבר המייצר "חרדת טווח" בקרב הנהגים. חסם זה נפוץ בכל מדינות העולם וגם בישראל, כפי שעלה מסקר שביצעה הלשכה המרכזי לסטטיסטיקה בשיתוף עם משרד האנרגיה והתשתיות.
מסקר זה עולה, בין היתר, כי הציבור חש שיש צורך משמעותי בשיפור נגישות ואיכות המידע לגבי עמדות הטעינה הציבוריות. במסגרת מחקר משווה שביצע המשרד, נמצא כי במרבית המדינות הרלוונטיות, על מנת להתגבר על חסם זה קיימת אסדרה ממשלתית בנוגע למנגנוני דיווח והנגשת מידע על
עמדות טעינה ציבוריות.משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום להערות הציבור באתר החקיקה הממשלתי, טיוטה של תקנות בנושא. במסגרת התקנות המוצעות, יידרשו כל מפעילי עמדות הטעינה הציבוריות לפתוח את נתוניהם ולדווח באופן אחיד ורציף מידע שימושי על עמדות הטעינה, ובכלל זאת מידע על פניות עמדות הטעינה, תקינותן, מחירי הטעינה ופרטים נוספים. המידע שייאסף ישמש את הציבור הרחב ויהיה פתוח ליישומונים השונים, ובכך ייתן מידע מרוכז, מקיף, זמין ורציף לנהגים על כלל העמדות הציבוריות - והכל ביישומון אחד לבחירת הנהגים. מידע זה יקל על הנהגים לבחור את עמדת הטעינה הציבורית המתאימה ביותר בעבורם בכל רגע נתון, בהיבטים של פניות, מיקום ומחיר.
- הגנה על כספי ציבור: תיקון חקיקה חדש יחסום את גישת העבריינים למכרזים ציבוריים
- "החקיקה הישראלית בתחום ה-AI תצטרך להתאים את עצמה לאירופה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מוצע כי תוטל חובה על גורמים עסקיים משמעותיים הפועלים בענף עמדות הטעינה (יבואני עמדות טעינה, מתקיני עמדות טעינה ועוד) לדווח באופן תקופתי על עמדות הטעינה הציבוריות והפרטיות בישראל המידע ישמש את הממשלה והציבור לקבל תמונת מצב עדכנית על ענף הטעינה המתפתח, ולגבש מדיניות ממשלתית והסרת חסמים מותאמת.
איפה תוכלו למצוא מפה כזו?
המפה של CELLO היא חלק ממיזם רחב יותר, שזכה לתמיכה במסגרת מכרז ממשלתי של משרד האנרגיה לקידום תשתיות טעינה חשמליות. המכרז, שהוגש בשנים האחרונות, נועד לעודד חברות פרטיות להקים ולהפעיל עמדות טעינה ציבוריות, תוך
דגש על כיסוי גיאוגרפי מקיף, כולל אזורים מרוחקים כמו הנגב והגליל. CELLO זכתה בנתח משמעותי מהמכרז, והשקיעה משאבים בהקמת עשרות עמדות חדשות, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניהול אנרגיה ושילוב ממשקים דיגיטליים ידידותיים. המיזם לא רק מחזק את מעמדה של החברה בשוק,
אלא גם תורם למאמץ הלאומי להפחתת פליטות ולקידום כלכלה בת-קיימא, כאשר התוכנית היא להגיע למאות עמדות פעילות עד סוף העשור.
- 1.עושה חשבון 12/06/2025 08:34הגב לתגובה זוכל החברות חייבות לדווח ליישם ממשלתי חינם שבו נתן להשוות בקלות מחירים וזמינות לרבות זמן המתנה .
בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?
איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.
למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.
מה מייצר את
הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.
- השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
- לקראת דוח התעסוקה - הסימנים מצביעים על שוק עבודה רך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות
טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
