ישראל בדרך להתאוששות: כלכלני בנק אוף אמריקה אופטימיים
על אף האתגרים הכלכליים, בנק אוף אמריקה מדגיש את חוסנה של הכלכלה הישראלית, מצביע על פוטנציאל הצמיחה ומציע תחזית אופטימית לשנת 2025
בנק אוף אמריקה (BofA) פרסם לאחרונה תחזיות מעודדות לכלכלת ישראל לשנת 2025. בתקופה שבה השוק העולמי עדיין מתמודד עם חוסר ודאות, במיוחד בהקשר הגיאופוליטי והפיסקלי בישראל, כלכלני הבנק מביעים אופטימיות ומדגישים את הפוטנציאל הרב הטמון בכלכלה המקומית. הדוח של הבנק מציג תמונה מאוזנת: לצד אתגרים כמו גירעון גבוה, הוא מדגיש גם את החוזקות הכלכליות שישראל יכולה לנצל כדי להבטיח את יציבותה וצמיחתה.
לפי נתוני הדוח, הגירעון התקציבי של ישראל הגיע ל-7.7% בעקבות ההוצאות הביטחוניות הכבדות שנגרמו כתוצאה מהאירועים הביטחוניים האחרונים. גם החוב הלאומי צפוי לעלות, כאשר יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-70%. למרות הנתונים המדאיגים, בבנק אוף אמריקה מדגישים את החוסן הבסיסי של כלכלת ישראל. יתרות המט"ח המרשימות של ישראל והעודף המשמעותי בחשבון השוטף מהווים נקודות חוזקה קריטיות. יתרות אלו מספקות לישראל יכולת להתמודד עם לחצים חיצוניים ולשמר את יציבותה הפיננסית, גם בתקופות של משברים ביטחוניים. בנוסף, מגזר ההייטק הישראלי נותר יציב ומהווה מוקד משיכה מרכזי להשקעות זרות. הודגשו במיוחד ההשקעות בענפי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, לצד הישגי הייצוא הביטחוני, אשר ממשיכים לחזק את מעמדה של ישראל כגורם מוביל בתחום הטכנולוגיה ברמה האזורית והבינלאומית.
התייעלות פיסקלית: המפתח לשיפור הדירוג
הדוח מציין כי ישראל צריכה להתמקד בהתייעלות פיסקלית בשנתיים הקרובות על מנת לשפר את דירוג האשראי שלה. כלכלני הבנק מעריכים כי צמצום הוצאות המדינה, במיוחד בתחום הביטחוני, לצד רפורמות כלכליות נחוצות, יכולים להביא לשיפור משמעותי בדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל. הבנק מציין כי אם הפסקת האש הנוכחית תהפוך להפוגה קבועה, הדבר עשוי להפחית את פרמיית הסיכון ולהוביל לצמצום הגירעון הפיסקלי. שילוב זה, לצד ניצול יתרונות כלכליים קיימים, כמו ריביות נמוכות ומאזן בריא של המגזר הפרטי, עשוי לחזק את יציבות הכלכלה הישראלית. כלכלני הבנק סבורים כי שיפור זה עשוי אף להביא לשדרוג דירוג האשראי של ישראל, אשר הושפע לרעה על ידי סוכנויות הדירוג בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים.
מבט רחב על ישראל ביחס לאזור
בדוח מצוין כי ישראל בולטת לטובה ביחס למדינות אחרות באזור ה-EEMEA (מזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). בעוד שמדינות כמו מצרים מתמודדות עם לחצים משמעותיים מצד המשקיעים והצורך ברפורמות כלכליות מהותיות, ישראל ממשיכה להחזיק בעמדת יתרון תחרותי הודות ליציבות היחסית שלה ולפוטנציאל הצמיחה המובהק. הבנק גם מדגיש כי על אף שישראל נמצאת בסביבה גיאופוליטית מאתגרת, ההיסטוריה הכלכלית שלה מוכיחה יכולת להתמודד עם מצבים משבריים. הכלכלנים מזכירים כי ישראל התמודדה בעבר עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים משמעותיים והצליחה לשמר יציבות פיננסית תוך חיזוק מגזרים אסטרטגיים, כמו ההייטק והתעשיות הביטחוניות.
- בנק אוף אמריקה: ״תגדילו חשיפה לקריפטו״
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק אוף אמריקה לא מתעלמים מהסיכונים שעלולים להשפיע על הכלכלה הישראלית. בין היתר, מדובר באירועים גיאופוליטיים שעלולים להעמיק את פרמיית הסיכון, האטה בצמיחה הכלכלית או חוסר יציבות במגזר הפיננסי. עם זאת, הדוח מדגיש גם סיכויים חיוביים: הפחתת המתחים הביטחוניים, ייצוב המצב הפוליטי וצמצום הגירעון יכולים לשפר את אמון המשקיעים ולהוביל לצמיחה נוספת. כלכלני הבנק מזכירים גם כי תמחור השוק הנוכחי אינו משקף במלואו את הפוטנציאל הכלכלי של ישראל. לדבריהם, השוק מתמקד בעיקר בסיכונים המיידיים ואינו לוקח בחשבון את החוזקות האסטרטגיות של ישראל, כמו יכולתה לחדש ולצמוח גם בתנאים מאתגרים.
הדוח מציג תמונה מאוזנת של הכלכלה הישראלית. על אף האתגרים הנובעים מהמצב הביטחוני ומהגירעון הגבוה, הפוטנציאל של ישראל לצמיחה נותר ברור. שילוב של התייעלות פיסקלית, מדיניות כלכלית אחראית, וניצול היתרונות התחרותיים של המדינה, יכול להוביל לשיפור משמעותי בדירוג האשראי וליציבות כלכלית ארוכת טווח. בנק אוף אמריקה ממשיך להמליץ על ישראל במשקל יתר, מתוך אמונה ביכולתה להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות. כלכלני הבנק מציינים כי אם תיושם מדיניות נכונה, ישראל תוכל להמשיך להוות מוקד השקעות מרכזי באזור ולשמור על מעמדה הכלכלי החזק גם בשנים הקרובות.
- 8.בן גובור וגופשטיין 24/01/2025 06:33הגב לתגובה זוהתאוששות כלכלית עם סמוטריץ הסמרטוט שר האוצר מספר אחד בעולם חחחחחחח
- 7.צמח 23/01/2025 21:27הגב לתגובה זויש לגייס את החרדים לצהל ולשלב את הפרזיטים בכלכלה הישראלית
- 6.אבי 23/01/2025 17:05הגב לתגובה זואנשים ישרים בכנסת ובממשלה ובראש ובראשונה ראש ממשלה שהשחיתות היא לא דרך החיים שלו המצב במדינה היה פי 100 יותר טוב.וממשכורת ממוצעת היה אפשר לחיות פה ולא היינו המדינה הכי יקרה בעולם.
- 5.ישראל 23/01/2025 16:46הגב לתגובה זוטוב עם הממשלה הזו.
- 4.בגלל האופטימיות הבורסה יורדת (ל"ת)בורסה 23/01/2025 16:16הגב לתגובה זו
- 3.דעה 23/01/2025 15:58הגב לתגובה זומדד המחירים לשקרן עוזר להנדס שער מטבע. פלא המחירים מזנקים ומדד יורד הביצה והתרנגולת. מחשבים ומסלפים ואז המטח יורד וכך מאפשר להם לשפץ את המדד המהונדס. כל זה כדי להפחית ריבית בניטרול הכל שקל אחד לא היה לי פשוט לא שווה כלום. הבעיה שמחיה בשקלים. והם לא קונים כלום חוץ ממטח
- 2.אהרון 23/01/2025 15:56הגב לתגובה זוהממשלה הקיימת גורמת לנזקים כלכליים מובהקים כמו הזרמות ללא צורך לישיבות מיליארדים ללא תחליט . שרים מיותרים ו חסרי ידע בסיסי בכלכלה כולם בלי יוצא מהכלל שפוטים של משפחת נתניהו .
- אני 24/01/2025 21:03הגב לתגובה זולכן אין מה לייחס חשיבות גדולה לתגובתך.
- אור 23/01/2025 17:57הגב לתגובה זונכון שהצבעת ללפיד נטול ההשכלה כלל
- 1.שמואל 23/01/2025 15:56הגב לתגובה זוכלכלת ישראל כמעט ולא נפגעה בגלל הוצאות אדירות של הממשלה וצריכה מקומית מוגברת כי מעטו לנסוע מחול ולכן הכל יתקזז בהכנסות המדינה וצמיחה תהיה די רגילה

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
