ישראל עליות
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

ישראל בדרך להתאוששות: כלכלני בנק אוף אמריקה אופטימיים

על אף האתגרים הכלכליים, בנק אוף אמריקה מדגיש את חוסנה של הכלכלה הישראלית, מצביע על פוטנציאל הצמיחה ומציע תחזית אופטימית לשנת 2025

אביחי טדסה | (10)

בנק אוף אמריקה (BofA) פרסם לאחרונה תחזיות מעודדות לכלכלת ישראל לשנת 2025. בתקופה שבה השוק העולמי עדיין מתמודד עם חוסר ודאות, במיוחד בהקשר הגיאופוליטי והפיסקלי בישראל, כלכלני הבנק מביעים אופטימיות ומדגישים את הפוטנציאל הרב הטמון בכלכלה המקומית. הדוח של הבנק מציג תמונה מאוזנת: לצד אתגרים כמו גירעון גבוה, הוא מדגיש גם את החוזקות הכלכליות שישראל יכולה לנצל כדי להבטיח את יציבותה וצמיחתה. 


לפי נתוני הדוח, הגירעון התקציבי של ישראל הגיע ל-7.7% בעקבות ההוצאות הביטחוניות הכבדות שנגרמו כתוצאה מהאירועים הביטחוניים האחרונים. גם החוב הלאומי צפוי לעלות, כאשר יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-70%. למרות הנתונים המדאיגים, בבנק אוף אמריקה מדגישים את החוסן הבסיסי של כלכלת ישראל. יתרות המט"ח המרשימות של ישראל והעודף המשמעותי בחשבון השוטף מהווים נקודות חוזקה קריטיות. יתרות אלו מספקות לישראל יכולת להתמודד עם לחצים חיצוניים ולשמר את יציבותה הפיננסית, גם בתקופות של משברים ביטחוניים. בנוסף, מגזר ההייטק הישראלי נותר יציב ומהווה מוקד משיכה מרכזי להשקעות זרות. הודגשו במיוחד ההשקעות בענפי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, לצד הישגי הייצוא הביטחוני, אשר ממשיכים לחזק את מעמדה של ישראל כגורם מוביל בתחום הטכנולוגיה ברמה האזורית והבינלאומית.


התייעלות פיסקלית: המפתח לשיפור הדירוג 


הדוח מציין כי ישראל צריכה להתמקד בהתייעלות פיסקלית בשנתיים הקרובות על מנת לשפר את דירוג האשראי שלה. כלכלני הבנק מעריכים כי צמצום הוצאות המדינה, במיוחד בתחום הביטחוני, לצד רפורמות כלכליות נחוצות, יכולים להביא לשיפור משמעותי בדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל. הבנק מציין כי אם הפסקת האש הנוכחית תהפוך להפוגה קבועה, הדבר עשוי להפחית את פרמיית הסיכון ולהוביל לצמצום הגירעון הפיסקלי. שילוב זה, לצד ניצול יתרונות כלכליים קיימים, כמו ריביות נמוכות ומאזן בריא של המגזר הפרטי, עשוי לחזק את יציבות הכלכלה הישראלית. כלכלני הבנק סבורים כי שיפור זה עשוי אף להביא לשדרוג דירוג האשראי של ישראל, אשר הושפע לרעה על ידי סוכנויות הדירוג בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים. 


מבט רחב על ישראל ביחס לאזור 


בדוח מצוין כי ישראל בולטת לטובה ביחס למדינות אחרות באזור ה-EEMEA (מזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). בעוד שמדינות כמו מצרים מתמודדות עם לחצים משמעותיים מצד המשקיעים והצורך ברפורמות כלכליות מהותיות, ישראל ממשיכה להחזיק בעמדת יתרון תחרותי הודות ליציבות היחסית שלה ולפוטנציאל הצמיחה המובהק. הבנק גם מדגיש כי על אף שישראל נמצאת בסביבה גיאופוליטית מאתגרת, ההיסטוריה הכלכלית שלה מוכיחה יכולת להתמודד עם מצבים משבריים. הכלכלנים מזכירים כי ישראל התמודדה בעבר עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים משמעותיים והצליחה לשמר יציבות פיננסית תוך חיזוק מגזרים אסטרטגיים, כמו ההייטק והתעשיות הביטחוניות. 


בבנק אוף אמריקה לא מתעלמים מהסיכונים שעלולים להשפיע על הכלכלה הישראלית. בין היתר, מדובר באירועים גיאופוליטיים שעלולים להעמיק את פרמיית הסיכון, האטה בצמיחה הכלכלית או חוסר יציבות במגזר הפיננסי. עם זאת, הדוח מדגיש גם סיכויים חיוביים: הפחתת המתחים הביטחוניים, ייצוב המצב הפוליטי וצמצום הגירעון יכולים לשפר את אמון המשקיעים ולהוביל לצמיחה נוספת. כלכלני הבנק מזכירים גם כי תמחור השוק הנוכחי אינו משקף במלואו את הפוטנציאל הכלכלי של ישראל. לדבריהם, השוק מתמקד בעיקר בסיכונים המיידיים ואינו לוקח בחשבון את החוזקות האסטרטגיות של ישראל, כמו יכולתה לחדש ולצמוח גם בתנאים מאתגרים. 


הדוח מציג תמונה מאוזנת של הכלכלה הישראלית. על אף האתגרים הנובעים מהמצב הביטחוני ומהגירעון הגבוה, הפוטנציאל של ישראל לצמיחה נותר ברור. שילוב של התייעלות פיסקלית, מדיניות כלכלית אחראית, וניצול היתרונות התחרותיים של המדינה, יכול להוביל לשיפור משמעותי בדירוג האשראי וליציבות כלכלית ארוכת טווח. בנק אוף אמריקה ממשיך להמליץ על ישראל במשקל יתר, מתוך אמונה ביכולתה להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות. כלכלני הבנק מציינים כי אם תיושם מדיניות נכונה, ישראל תוכל להמשיך להוות מוקד השקעות מרכזי באזור ולשמור על מעמדה הכלכלי החזק גם בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    בן גובור וגופשטיין 24/01/2025 06:33
    הגב לתגובה זו
    התאוששות כלכלית עם סמוטריץ הסמרטוט שר האוצר מספר אחד בעולם חחחחחחח
  • 7.
    צמח 23/01/2025 21:27
    הגב לתגובה זו
    יש לגייס את החרדים לצהל ולשלב את הפרזיטים בכלכלה הישראלית
  • 6.
    אבי 23/01/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
    אנשים ישרים בכנסת ובממשלה ובראש ובראשונה ראש ממשלה שהשחיתות היא לא דרך החיים שלו המצב במדינה היה פי 100 יותר טוב.וממשכורת ממוצעת היה אפשר לחיות פה ולא היינו המדינה הכי יקרה בעולם.
  • 5.
    ישראל 23/01/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    טוב עם הממשלה הזו.
  • 4.
    בגלל האופטימיות הבורסה יורדת (ל"ת)
    בורסה 23/01/2025 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דעה 23/01/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
    מדד המחירים לשקרן עוזר להנדס שער מטבע. פלא המחירים מזנקים ומדד יורד הביצה והתרנגולת. מחשבים ומסלפים ואז המטח יורד וכך מאפשר להם לשפץ את המדד המהונדס. כל זה כדי להפחית ריבית בניטרול הכל שקל אחד לא היה לי פשוט לא שווה כלום. הבעיה שמחיה בשקלים. והם לא קונים כלום חוץ ממטח
  • 2.
    אהרון 23/01/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הקיימת גורמת לנזקים כלכליים מובהקים כמו הזרמות ללא צורך לישיבות מיליארדים ללא תחליט . שרים מיותרים ו חסרי ידע בסיסי בכלכלה כולם בלי יוצא מהכלל שפוטים של משפחת נתניהו .
  • אני 24/01/2025 21:03
    הגב לתגובה זו
    לכן אין מה לייחס חשיבות גדולה לתגובתך.
  • אור 23/01/2025 17:57
    הגב לתגובה זו
    נכון שהצבעת ללפיד נטול ההשכלה כלל
  • 1.
    שמואל 23/01/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
    כלכלת ישראל כמעט ולא נפגעה בגלל הוצאות אדירות של הממשלה וצריכה מקומית מוגברת כי מעטו לנסוע מחול ולכן הכל יתקזז בהכנסות המדינה וצמיחה תהיה די רגילה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות