ישראל בדרך להתאוששות: כלכלני בנק אוף אמריקה אופטימיים
על אף האתגרים הכלכליים, בנק אוף אמריקה מדגיש את חוסנה של הכלכלה הישראלית, מצביע על פוטנציאל הצמיחה ומציע תחזית אופטימית לשנת 2025
בנק אוף אמריקה (BofA) פרסם לאחרונה תחזיות מעודדות לכלכלת ישראל לשנת 2025. בתקופה שבה השוק העולמי עדיין מתמודד עם חוסר ודאות, במיוחד בהקשר הגיאופוליטי והפיסקלי בישראל, כלכלני הבנק מביעים אופטימיות ומדגישים את הפוטנציאל הרב הטמון בכלכלה המקומית. הדוח של הבנק מציג תמונה מאוזנת: לצד אתגרים כמו גירעון גבוה, הוא מדגיש גם את החוזקות הכלכליות שישראל יכולה לנצל כדי להבטיח את יציבותה וצמיחתה.
לפי נתוני הדוח, הגירעון התקציבי של ישראל הגיע ל-7.7% בעקבות ההוצאות הביטחוניות הכבדות שנגרמו כתוצאה מהאירועים הביטחוניים האחרונים. גם החוב הלאומי צפוי לעלות, כאשר יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-70%. למרות הנתונים המדאיגים, בבנק אוף אמריקה מדגישים את החוסן הבסיסי של כלכלת ישראל. יתרות המט"ח המרשימות של ישראל והעודף המשמעותי בחשבון השוטף מהווים נקודות חוזקה קריטיות. יתרות אלו מספקות לישראל יכולת להתמודד עם לחצים חיצוניים ולשמר את יציבותה הפיננסית, גם בתקופות של משברים ביטחוניים. בנוסף, מגזר ההייטק הישראלי נותר יציב ומהווה מוקד משיכה מרכזי להשקעות זרות. הודגשו במיוחד ההשקעות בענפי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, לצד הישגי הייצוא הביטחוני, אשר ממשיכים לחזק את מעמדה של ישראל כגורם מוביל בתחום הטכנולוגיה ברמה האזורית והבינלאומית.
התייעלות פיסקלית: המפתח לשיפור הדירוג
הדוח מציין כי ישראל צריכה להתמקד בהתייעלות פיסקלית בשנתיים הקרובות על מנת לשפר את דירוג האשראי שלה. כלכלני הבנק מעריכים כי צמצום הוצאות המדינה, במיוחד בתחום הביטחוני, לצד רפורמות כלכליות נחוצות, יכולים להביא לשיפור משמעותי בדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל. הבנק מציין כי אם הפסקת האש הנוכחית תהפוך להפוגה קבועה, הדבר עשוי להפחית את פרמיית הסיכון ולהוביל לצמצום הגירעון הפיסקלי. שילוב זה, לצד ניצול יתרונות כלכליים קיימים, כמו ריביות נמוכות ומאזן בריא של המגזר הפרטי, עשוי לחזק את יציבות הכלכלה הישראלית. כלכלני הבנק סבורים כי שיפור זה עשוי אף להביא לשדרוג דירוג האשראי של ישראל, אשר הושפע לרעה על ידי סוכנויות הדירוג בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים.
מבט רחב על ישראל ביחס לאזור
בדוח מצוין כי ישראל בולטת לטובה ביחס למדינות אחרות באזור ה-EEMEA (מזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). בעוד שמדינות כמו מצרים מתמודדות עם לחצים משמעותיים מצד המשקיעים והצורך ברפורמות כלכליות מהותיות, ישראל ממשיכה להחזיק בעמדת יתרון תחרותי הודות ליציבות היחסית שלה ולפוטנציאל הצמיחה המובהק. הבנק גם מדגיש כי על אף שישראל נמצאת בסביבה גיאופוליטית מאתגרת, ההיסטוריה הכלכלית שלה מוכיחה יכולת להתמודד עם מצבים משבריים. הכלכלנים מזכירים כי ישראל התמודדה בעבר עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים משמעותיים והצליחה לשמר יציבות פיננסית תוך חיזוק מגזרים אסטרטגיים, כמו ההייטק והתעשיות הביטחוניות.
- "משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"
- בנקים ספרדיים, חברות נדל"ן הולנדיות, חברות אנרגיה נורווגיות - אלה ההשקעות שיספקו לכם תשואה עודפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק אוף אמריקה לא מתעלמים מהסיכונים שעלולים להשפיע על הכלכלה הישראלית. בין היתר, מדובר באירועים גיאופוליטיים שעלולים להעמיק את פרמיית הסיכון, האטה בצמיחה הכלכלית או חוסר יציבות במגזר הפיננסי. עם זאת, הדוח מדגיש גם סיכויים חיוביים: הפחתת המתחים הביטחוניים, ייצוב המצב הפוליטי וצמצום הגירעון יכולים לשפר את אמון המשקיעים ולהוביל לצמיחה נוספת. כלכלני הבנק מזכירים גם כי תמחור השוק הנוכחי אינו משקף במלואו את הפוטנציאל הכלכלי של ישראל. לדבריהם, השוק מתמקד בעיקר בסיכונים המיידיים ואינו לוקח בחשבון את החוזקות האסטרטגיות של ישראל, כמו יכולתה לחדש ולצמוח גם בתנאים מאתגרים.
הדוח מציג תמונה מאוזנת של הכלכלה הישראלית. על אף האתגרים הנובעים מהמצב הביטחוני ומהגירעון הגבוה, הפוטנציאל של ישראל לצמיחה נותר ברור. שילוב של התייעלות פיסקלית, מדיניות כלכלית אחראית, וניצול היתרונות התחרותיים של המדינה, יכול להוביל לשיפור משמעותי בדירוג האשראי וליציבות כלכלית ארוכת טווח. בנק אוף אמריקה ממשיך להמליץ על ישראל במשקל יתר, מתוך אמונה ביכולתה להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות. כלכלני הבנק מציינים כי אם תיושם מדיניות נכונה, ישראל תוכל להמשיך להוות מוקד השקעות מרכזי באזור ולשמור על מעמדה הכלכלי החזק גם בשנים הקרובות.
- 8.בן גובור וגופשטיין 24/01/2025 06:33הגב לתגובה זוהתאוששות כלכלית עם סמוטריץ הסמרטוט שר האוצר מספר אחד בעולם חחחחחחח
- 7.צמח 23/01/2025 21:27הגב לתגובה זויש לגייס את החרדים לצהל ולשלב את הפרזיטים בכלכלה הישראלית
- 6.אבי 23/01/2025 17:05הגב לתגובה זואנשים ישרים בכנסת ובממשלה ובראש ובראשונה ראש ממשלה שהשחיתות היא לא דרך החיים שלו המצב במדינה היה פי 100 יותר טוב.וממשכורת ממוצעת היה אפשר לחיות פה ולא היינו המדינה הכי יקרה בעולם.
- 5.ישראל 23/01/2025 16:46הגב לתגובה זוטוב עם הממשלה הזו.
- 4.בגלל האופטימיות הבורסה יורדת (ל"ת)בורסה 23/01/2025 16:16הגב לתגובה זו
- 3.דעה 23/01/2025 15:58הגב לתגובה זומדד המחירים לשקרן עוזר להנדס שער מטבע. פלא המחירים מזנקים ומדד יורד הביצה והתרנגולת. מחשבים ומסלפים ואז המטח יורד וכך מאפשר להם לשפץ את המדד המהונדס. כל זה כדי להפחית ריבית בניטרול הכל שקל אחד לא היה לי פשוט לא שווה כלום. הבעיה שמחיה בשקלים. והם לא קונים כלום חוץ ממטח
- 2.אהרון 23/01/2025 15:56הגב לתגובה זוהממשלה הקיימת גורמת לנזקים כלכליים מובהקים כמו הזרמות ללא צורך לישיבות מיליארדים ללא תחליט . שרים מיותרים ו חסרי ידע בסיסי בכלכלה כולם בלי יוצא מהכלל שפוטים של משפחת נתניהו .
- אני 24/01/2025 21:03הגב לתגובה זולכן אין מה לייחס חשיבות גדולה לתגובתך.
- אור 23/01/2025 17:57הגב לתגובה זונכון שהצבעת ללפיד נטול ההשכלה כלל
- 1.שמואל 23/01/2025 15:56הגב לתגובה זוכלכלת ישראל כמעט ולא נפגעה בגלל הוצאות אדירות של הממשלה וצריכה מקומית מוגברת כי מעטו לנסוע מחול ולכן הכל יתקזז בהכנסות המדינה וצמיחה תהיה די רגילה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
