ישראל עליות
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

ישראל בדרך להתאוששות: כלכלני בנק אוף אמריקה אופטימיים

על אף האתגרים הכלכליים, בנק אוף אמריקה מדגיש את חוסנה של הכלכלה הישראלית, מצביע על פוטנציאל הצמיחה ומציע תחזית אופטימית לשנת 2025

אביחי טדסה | (10)

בנק אוף אמריקה (BofA) פרסם לאחרונה תחזיות מעודדות לכלכלת ישראל לשנת 2025. בתקופה שבה השוק העולמי עדיין מתמודד עם חוסר ודאות, במיוחד בהקשר הגיאופוליטי והפיסקלי בישראל, כלכלני הבנק מביעים אופטימיות ומדגישים את הפוטנציאל הרב הטמון בכלכלה המקומית. הדוח של הבנק מציג תמונה מאוזנת: לצד אתגרים כמו גירעון גבוה, הוא מדגיש גם את החוזקות הכלכליות שישראל יכולה לנצל כדי להבטיח את יציבותה וצמיחתה. 


לפי נתוני הדוח, הגירעון התקציבי של ישראל הגיע ל-7.7% בעקבות ההוצאות הביטחוניות הכבדות שנגרמו כתוצאה מהאירועים הביטחוניים האחרונים. גם החוב הלאומי צפוי לעלות, כאשר יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-70%. למרות הנתונים המדאיגים, בבנק אוף אמריקה מדגישים את החוסן הבסיסי של כלכלת ישראל. יתרות המט"ח המרשימות של ישראל והעודף המשמעותי בחשבון השוטף מהווים נקודות חוזקה קריטיות. יתרות אלו מספקות לישראל יכולת להתמודד עם לחצים חיצוניים ולשמר את יציבותה הפיננסית, גם בתקופות של משברים ביטחוניים. בנוסף, מגזר ההייטק הישראלי נותר יציב ומהווה מוקד משיכה מרכזי להשקעות זרות. הודגשו במיוחד ההשקעות בענפי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, לצד הישגי הייצוא הביטחוני, אשר ממשיכים לחזק את מעמדה של ישראל כגורם מוביל בתחום הטכנולוגיה ברמה האזורית והבינלאומית.


התייעלות פיסקלית: המפתח לשיפור הדירוג 


הדוח מציין כי ישראל צריכה להתמקד בהתייעלות פיסקלית בשנתיים הקרובות על מנת לשפר את דירוג האשראי שלה. כלכלני הבנק מעריכים כי צמצום הוצאות המדינה, במיוחד בתחום הביטחוני, לצד רפורמות כלכליות נחוצות, יכולים להביא לשיפור משמעותי בדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל. הבנק מציין כי אם הפסקת האש הנוכחית תהפוך להפוגה קבועה, הדבר עשוי להפחית את פרמיית הסיכון ולהוביל לצמצום הגירעון הפיסקלי. שילוב זה, לצד ניצול יתרונות כלכליים קיימים, כמו ריביות נמוכות ומאזן בריא של המגזר הפרטי, עשוי לחזק את יציבות הכלכלה הישראלית. כלכלני הבנק סבורים כי שיפור זה עשוי אף להביא לשדרוג דירוג האשראי של ישראל, אשר הושפע לרעה על ידי סוכנויות הדירוג בעקבות האירועים הביטחוניים האחרונים. 


מבט רחב על ישראל ביחס לאזור 


בדוח מצוין כי ישראל בולטת לטובה ביחס למדינות אחרות באזור ה-EEMEA (מזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). בעוד שמדינות כמו מצרים מתמודדות עם לחצים משמעותיים מצד המשקיעים והצורך ברפורמות כלכליות מהותיות, ישראל ממשיכה להחזיק בעמדת יתרון תחרותי הודות ליציבות היחסית שלה ולפוטנציאל הצמיחה המובהק. הבנק גם מדגיש כי על אף שישראל נמצאת בסביבה גיאופוליטית מאתגרת, ההיסטוריה הכלכלית שלה מוכיחה יכולת להתמודד עם מצבים משבריים. הכלכלנים מזכירים כי ישראל התמודדה בעבר עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים משמעותיים והצליחה לשמר יציבות פיננסית תוך חיזוק מגזרים אסטרטגיים, כמו ההייטק והתעשיות הביטחוניות. 


בבנק אוף אמריקה לא מתעלמים מהסיכונים שעלולים להשפיע על הכלכלה הישראלית. בין היתר, מדובר באירועים גיאופוליטיים שעלולים להעמיק את פרמיית הסיכון, האטה בצמיחה הכלכלית או חוסר יציבות במגזר הפיננסי. עם זאת, הדוח מדגיש גם סיכויים חיוביים: הפחתת המתחים הביטחוניים, ייצוב המצב הפוליטי וצמצום הגירעון יכולים לשפר את אמון המשקיעים ולהוביל לצמיחה נוספת. כלכלני הבנק מזכירים גם כי תמחור השוק הנוכחי אינו משקף במלואו את הפוטנציאל הכלכלי של ישראל. לדבריהם, השוק מתמקד בעיקר בסיכונים המיידיים ואינו לוקח בחשבון את החוזקות האסטרטגיות של ישראל, כמו יכולתה לחדש ולצמוח גם בתנאים מאתגרים. 


הדוח מציג תמונה מאוזנת של הכלכלה הישראלית. על אף האתגרים הנובעים מהמצב הביטחוני ומהגירעון הגבוה, הפוטנציאל של ישראל לצמיחה נותר ברור. שילוב של התייעלות פיסקלית, מדיניות כלכלית אחראית, וניצול היתרונות התחרותיים של המדינה, יכול להוביל לשיפור משמעותי בדירוג האשראי וליציבות כלכלית ארוכת טווח. בנק אוף אמריקה ממשיך להמליץ על ישראל במשקל יתר, מתוך אמונה ביכולתה להתמודד עם האתגרים ולנצל את ההזדמנויות. כלכלני הבנק מציינים כי אם תיושם מדיניות נכונה, ישראל תוכל להמשיך להוות מוקד השקעות מרכזי באזור ולשמור על מעמדה הכלכלי החזק גם בשנים הקרובות.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    בן גובור וגופשטיין 24/01/2025 06:33
    הגב לתגובה זו
    התאוששות כלכלית עם סמוטריץ הסמרטוט שר האוצר מספר אחד בעולם חחחחחחח
  • 7.
    צמח 23/01/2025 21:27
    הגב לתגובה זו
    יש לגייס את החרדים לצהל ולשלב את הפרזיטים בכלכלה הישראלית
  • 6.
    אבי 23/01/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
    אנשים ישרים בכנסת ובממשלה ובראש ובראשונה ראש ממשלה שהשחיתות היא לא דרך החיים שלו המצב במדינה היה פי 100 יותר טוב.וממשכורת ממוצעת היה אפשר לחיות פה ולא היינו המדינה הכי יקרה בעולם.
  • 5.
    ישראל 23/01/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    טוב עם הממשלה הזו.
  • 4.
    בגלל האופטימיות הבורסה יורדת (ל"ת)
    בורסה 23/01/2025 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דעה 23/01/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
    מדד המחירים לשקרן עוזר להנדס שער מטבע. פלא המחירים מזנקים ומדד יורד הביצה והתרנגולת. מחשבים ומסלפים ואז המטח יורד וכך מאפשר להם לשפץ את המדד המהונדס. כל זה כדי להפחית ריבית בניטרול הכל שקל אחד לא היה לי פשוט לא שווה כלום. הבעיה שמחיה בשקלים. והם לא קונים כלום חוץ ממטח
  • 2.
    אהרון 23/01/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הקיימת גורמת לנזקים כלכליים מובהקים כמו הזרמות ללא צורך לישיבות מיליארדים ללא תחליט . שרים מיותרים ו חסרי ידע בסיסי בכלכלה כולם בלי יוצא מהכלל שפוטים של משפחת נתניהו .
  • אני 24/01/2025 21:03
    הגב לתגובה זו
    לכן אין מה לייחס חשיבות גדולה לתגובתך.
  • אור 23/01/2025 17:57
    הגב לתגובה זו
    נכון שהצבעת ללפיד נטול ההשכלה כלל
  • 1.
    שמואל 23/01/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
    כלכלת ישראל כמעט ולא נפגעה בגלל הוצאות אדירות של הממשלה וצריכה מקומית מוגברת כי מעטו לנסוע מחול ולכן הכל יתקזז בהכנסות המדינה וצמיחה תהיה די רגילה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.