השמאי אהוד המאירי: "פתיחת ביה"ס לרפואה בצפת תזניק את ערך הדירות בלפחות 10%"
הנדל"ן בפריפריות נמצא בתרדמה עמוקה מזה שנים. אהוד המאירי, יו"ר פירמת הייעוץ הכלכלי ושמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות, מסביר כי מדיניות הממשלות להקים מרכזים אקדמאים בערי פריפריה היא גלגל ההצלה לשיקום ערים אלו, וכי ההחלטה להקים בית ספר לרפואה בצפת תזרים דפ חדש לעיר.
"בשעה טובה הפנימה המדינה כי השכלה מייצרת הגירה חיובית ושגשוג. פתיחת בית הספר לרפואה בצפת, תזניק בה את ערך הדירות בשיעור של לפחות 10%", מעריך המאירי.
לדבריו, המפתח להצלחה כלכלית אורבנית נעוץ בשלושה פרמטרים:
מגוון מקורות תעסוקה (תעשייה, שירותים ומסחר), מיתוג איכותי וכן קרבה ונגישות למוסדות השכלה גבוהה.
המאירי מביא כדוגמא מובהקת ליישום מודל שלושת הפרמטרים לשגשוג אורבני את העיר נתניה, שנחשבת להצלחה מזה מספר שנים כתוצאה מפעולות יזומות של ראשי הרשות המקומית שכללו: פיתוח אזור תעסוקה מגוון ביותר הכולל תמהיל חברות החל מתעשיה מסורתית, היי טק תקשורת ושירותים וכלה במסחר, הקמת מכללת נתניה ומיתוג העיר כמוקד תיירות באמצעות פיתוח רצועת החוף ואזורי בילוי ופנאי- כל אלו ייצרו הגירה חיובית של אוכלוסיה איכותית ומבוססת לעיר נתניה.
לעומת זאת, עיר דוגמת באר שבע שמספקת רק שני פרמטרים: מקורות תעסוקה מגוונים ואוניברסיטאת הנגב, לא השכילה למתג עצמה ולהיתפס כאטרקטיבית ומצאה עצמה מייצרת יישובי לווין לאוכלוסייה האיכותית, דוגמת עומר, להבים ומיתר במקום שזו תגיע לתוך העיר, אף על פי שיישובים אלה נשענים על תשתיות העיר.
"ויטה פרי הגליל היא הוכחה נוספת, כי דווקא ערים שאין בהן אזורי תעשייה הן אלו שישגשגו וישרדו, כמו למשל ראש פינה הסמוכה, בעוד שערים שמקור הכנסתן מתבסס על מפעל או מעט מפעלים כמו בעיר דימונה, או חצור, ימצאו עצמם מול שוקת שבורה כהרף עין", מציין המאירי.
לדברי המאירי, שני היישובים הללו מצויים בסמיכות ונהנים מאותה קרבה למוקדי השכלה גבוהה. אולם, ראש פינה השכילה לפתח מגוון רחב של מקורות תעסוקה, בעיקר בתחום התיירות המסחר והשירותים והצליחה למתג עצמה כיישוב יוקרתי המושך אוכלוסייה מבוססת. חצור לעומתה, נשענה בעיקר על תעשייה מסורתית שבה רמת השכר נמוכה יחסית מבלי לנקוט בפעולות אקטיביות להרחבת מקורות התעסוקה בה ותוך הזיחה של נושא מיתוגה.
בהקשר זה, המאירי מזכיר את יבנה שהיתה עיירה נשכחת וראש העיר דאז מאיר שטרית, החל במיתוגה תוך שימת דגש על החינוך ובכך משל אליה אוכלוסייה איכותית. דוגמא נוספת למיקוד מיתוגי היא העיר ראש העין, שסבלה מנחיתות תדמיתית לפני כחמש עשרה שנים, אך הפכה בשנים האחרונות לאבן שואבת לזוגות צעירים בזכות הקרבה למכללת יהודה ושומרון, הקרבה לאזור התעשייה אפק, הסמיכות המיידית לכביש שש ומיצובה כיישוב למשפחות צעירות.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
