טאו תתבע את אילן בן דב? בעל מניות בחברה דורש ממנה לתבוע את בן דב בגין עסקאותיו
חברת טאו תשואות, הנמצאת בשליטת אילן בן דב, הודיעה היום כי אחד מבעלי המניות דורש כי החברה תגיש תביעה מכוח סעיף 194 לחוק החברות, התשנ"ט 1999, נגד אילן בן דב, דירקטור בחברה ובעל השליטה בה וכנגד סאני אלקטרוניקה הנמצאת אף היא בשליטתו של בן דב.
בעל המניות דורש לתבוע את בן דב וסאני בגים מספר עסקאות בעלי עניין שביצע בן דב בחברות שבשליטתו: הראשונה- בגין רכישת השליטה בסקיילקס על ידי סאני, ממפעלים פטרוכימיים בישראל, שכן לטענתו רכישת השליטה בסקיילקס על ידי סאני התאפשרה נוכח העובדה כי טאו וסאני החזיקו באותו מועד במשותף, 36.6% ממניות סקיילקס והחזקה משותפת זו היא שחייבה את פטרוכימיים להיפרד מאחזקותיה בסקיילקס.
לטענת בעל המניות ניצלו בן דב וסאני הזדמנות עסקית משותפת לסאני ולטאו שנוצרה עקב אחזקות טאו בסקיילקס ובכך היה משום הפרת חובות זהירות ואמון כלפי טאו.
העסקה השנייה- רכישת פעילות הסלולאר על ידי סקיילקס מאת סאני. עסקה זו, לטענת בעל המניות, היה כדי לגרוע מקופת המזומנים של סקיילקס תוך קיפוח בעלי מניות המיעוט בסקיילקס.
העסקה השלישית- רכישה עצמית של מניות סקיילקס על ידי סקיילקס במחיר שלדעת בעל המניות אינו משקף באופן אמיתי את ערך המניות הנרכשות.
מטאו תשואות נמסר, כי היא העבירה את המכתב לעיון יועציה המשפטיים לצורך קבלת חוות דעתם בנושא ולאחר גיבוש עמדה, כנדרש על פי סעיף 196 לחוק החברות, בכוונתה לפרסם בדוח מיידי את עיקרי תשובתה לבעל המניות.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
