שרת התיירות, רוחמה אברהם-בלילא: תקציב השיווק ברוסיה יוכפל מ-6 ל-12 מיליון שקלים
יום עיון בנושא הערכות תעשיית התיירות לקליטת התיירים מרוסיה לאחר ביטול חובת הוויזה, התקיים היום במלון כפר המכביה ביוזמת התאחדות המלונות ומשרד התיירות.
"ביטול חובת הוויזות לתיירים מרוסיה הוא חלון הזדמנויות אדיר ונדיר. שיתוף פעולה של כל גורמי התיירות בארץ – הממשלה והגורמים הפרטיים, יביא למימוש הפוטנציאל של תיירות זו ויפתח את הדלת בפני ביטול חובת הוויזה גם ממדינות נוספות בראשן אוקראינה", אמרה היום שרת התיירות, רוחמה אברהם-בלילא בפתחו של יום העיון בנושא היערכות תעשיית התיירות נוכח ביטול חובת הוויזה לתיירים מרוסיה.
השרה ציינה עוד כי משרד התיירות יכפיל השנה את תקציב השיווק ברוסיה מ-6 ל-12 מיליון שקלים, כשהיעד הוא הכפלת מספר התיירים הרוסים המבקרים בישראל תוך שנתיים בכדי שיעמוד על 400,000. מספר זה של תיירים יתרום ביצירת אלפי משרות חדשות ויכניס מאות מיליוני שקלים למשק.
נשיא התאחדות המלונות, אלי גונן ציין: " שר התיירות הקודם, יצחק אהרונוביץ' ומנכ"ל המשרד שאול צמח, עשו את הבלתי יאמן והצליחו לבטל את חובת הוויזה לתיירים מרוסיה – מהלך שנראה בשעתו בלתי אפשרי. כעת הפוטנציאל של התיירות מרוסיה גדול ואני מקווה שהשרה החדשה תלך באותה דרך ותפעל נמרצות לבטל את חובת הוויזה לתיירים מארצות נוספות דוגמת אוקראינה, מלטה ומולדובה.
נטליה אייזינה, ממונה על קשרי חוץ בהתאחדות סוכני הנסיעות ברוסיה, סקרה במסגרת יום העיון את מאפייני התייר הרוסי: "מדובר בתיירים הנהנים מנופש הכולל קניות, בילוי והסעדה ברמה הגבוהה, הם צורכים בין היתר, תכשיטים, מוצרי בריאות וקוסמטיקה, ביגוד ומזכרות". אייזינה ציינה כי בשנת 2007 רק 3% מתושבי רוסיה יצאו לנופש מחוץ לרוסיה ואחוז זה צפוי לגדול בשנים הקרובות. בין המדינות המתויירת ביותר בשנת 2007 היו תורכיה, בה ביקרו קרוב ל-2 מיליון תיירים רוסים ומצרים עם כ-1.2 מיליון תיירים – מדינות בהן לא קיימת חובת וויזה לתיירים בשנים האחרונות.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
