קרן המטבע הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית: הסאב-פריים פוגע

מעדכנים מטה את תחזית הצמיחה הגלובלית ל-4.1% בלבד - הנמוכה מאז 2003. יחד עם זאת, אין מעריכים בשלב זה הכלכלנים כי כלכלת ארה"ב תדרדר למיתון - צופים שהצמיחה במדינה תסתכם ב-1.5%
שהם לוי |

קרן המטבע הבינלאומית חתכה את תחזית הצמיחה העולמית לרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2003, כאשר משבר הסאב-פריים מתפשט לשאר כלכלות העולם.

"אף אחד לא עומד להיות חופשי מההאטה", אמר היום הכלכלן הראשי של קרן המטבע, סיימון ג'ונסון.

הכלכלה העולמית תצמח ב-4.1% בשנה הנוכחית, ירידה לעומת ה-4.9% שנרשמו בשנה שעברה, ומתחת לתחזיות שנערכו בחודש אוקטובר – התרחבות של 4.4%, כך הודיעה היום קרן המטבע הבינלאומית. הקרן הפחיתה את תחזית הצמיחה לכלכלת ארה"ב ל-1.5%, לעומת 1.9% קודם. התחזית היותר דרמטית נוגעת יותר לכלכלת אירופה, שם צפויה הפעילות הכלכלית לגדול רק ב-1.6%.

התחזיות המונמכות הן תולדה של הדי הפסימיות המגיעים מקרב הכלכלנים ברחבי העולם באשר לציפייה הכלכלית. אחדים צופים כי הצמיחה תתקרב לקצב של 3%, ואף עשויה להוות פתח למיתון עולמי. על הבנקים המרכזיים לספק נזילות ככל שידרש בכדי לצמצם את ההשפעה של משבר האשראי על כלכלות העולם, כך הצהירה קרן המטבע היום.

"משוואת האיזונים של הצמיחה הכלכלית עדיין נוטה לצד התחתון", אמרו היום בקרן המטבע. "הסיכון העיקרי" הוא כי התנודות בשווקים הפיננסים יביאו לקיצוץ נוסף בצריכה הפרטית בכלכלות המתקדמות, וכן גם לשווקים המתעוררים", הדגישו הכלכלנים הבכירים שערכו את התחזיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.