קרן המטבע הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית: הסאב-פריים פוגע

מעדכנים מטה את תחזית הצמיחה הגלובלית ל-4.1% בלבד - הנמוכה מאז 2003. יחד עם זאת, אין מעריכים בשלב זה הכלכלנים כי כלכלת ארה"ב תדרדר למיתון - צופים שהצמיחה במדינה תסתכם ב-1.5%
שהם לוי |

קרן המטבע הבינלאומית חתכה את תחזית הצמיחה העולמית לרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2003, כאשר משבר הסאב-פריים מתפשט לשאר כלכלות העולם.

"אף אחד לא עומד להיות חופשי מההאטה", אמר היום הכלכלן הראשי של קרן המטבע, סיימון ג'ונסון.

הכלכלה העולמית תצמח ב-4.1% בשנה הנוכחית, ירידה לעומת ה-4.9% שנרשמו בשנה שעברה, ומתחת לתחזיות שנערכו בחודש אוקטובר – התרחבות של 4.4%, כך הודיעה היום קרן המטבע הבינלאומית. הקרן הפחיתה את תחזית הצמיחה לכלכלת ארה"ב ל-1.5%, לעומת 1.9% קודם. התחזית היותר דרמטית נוגעת יותר לכלכלת אירופה, שם צפויה הפעילות הכלכלית לגדול רק ב-1.6%.

התחזיות המונמכות הן תולדה של הדי הפסימיות המגיעים מקרב הכלכלנים ברחבי העולם באשר לציפייה הכלכלית. אחדים צופים כי הצמיחה תתקרב לקצב של 3%, ואף עשויה להוות פתח למיתון עולמי. על הבנקים המרכזיים לספק נזילות ככל שידרש בכדי לצמצם את ההשפעה של משבר האשראי על כלכלות העולם, כך הצהירה קרן המטבע היום.

"משוואת האיזונים של הצמיחה הכלכלית עדיין נוטה לצד התחתון", אמרו היום בקרן המטבע. "הסיכון העיקרי" הוא כי התנודות בשווקים הפיננסים יביאו לקיצוץ נוסף בצריכה הפרטית בכלכלות המתקדמות, וכן גם לשווקים המתעוררים", הדגישו הכלכלנים הבכירים שערכו את התחזיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.