קרן המטבע הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית: הסאב-פריים פוגע

מעדכנים מטה את תחזית הצמיחה הגלובלית ל-4.1% בלבד - הנמוכה מאז 2003. יחד עם זאת, אין מעריכים בשלב זה הכלכלנים כי כלכלת ארה"ב תדרדר למיתון - צופים שהצמיחה במדינה תסתכם ב-1.5%
שהם לוי |

קרן המטבע הבינלאומית חתכה את תחזית הצמיחה העולמית לרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2003, כאשר משבר הסאב-פריים מתפשט לשאר כלכלות העולם.

"אף אחד לא עומד להיות חופשי מההאטה", אמר היום הכלכלן הראשי של קרן המטבע, סיימון ג'ונסון.

הכלכלה העולמית תצמח ב-4.1% בשנה הנוכחית, ירידה לעומת ה-4.9% שנרשמו בשנה שעברה, ומתחת לתחזיות שנערכו בחודש אוקטובר – התרחבות של 4.4%, כך הודיעה היום קרן המטבע הבינלאומית. הקרן הפחיתה את תחזית הצמיחה לכלכלת ארה"ב ל-1.5%, לעומת 1.9% קודם. התחזית היותר דרמטית נוגעת יותר לכלכלת אירופה, שם צפויה הפעילות הכלכלית לגדול רק ב-1.6%.

התחזיות המונמכות הן תולדה של הדי הפסימיות המגיעים מקרב הכלכלנים ברחבי העולם באשר לציפייה הכלכלית. אחדים צופים כי הצמיחה תתקרב לקצב של 3%, ואף עשויה להוות פתח למיתון עולמי. על הבנקים המרכזיים לספק נזילות ככל שידרש בכדי לצמצם את ההשפעה של משבר האשראי על כלכלות העולם, כך הצהירה קרן המטבע היום.

"משוואת האיזונים של הצמיחה הכלכלית עדיין נוטה לצד התחתון", אמרו היום בקרן המטבע. "הסיכון העיקרי" הוא כי התנודות בשווקים הפיננסים יביאו לקיצוץ נוסף בצריכה הפרטית בכלכלות המתקדמות, וכן גם לשווקים המתעוררים", הדגישו הכלכלנים הבכירים שערכו את התחזיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.13%   , שברון ורציו רציו יהש 3.4%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.