גם בתקופה הזו: בריטיש ישראל קיבלה הלוואה של 630 מיליון שקל
בריטיש ישראל צפויה לרשום עודף תזרימי משמעותי בהיקף של כ-235 מיליון שקל. זאת, לאחר שחברת הבת, מרכז קניון חיפה, המחזיקה בגרנד קניון בחיפה, חתמה על הסכם למימון מחדש של הקניון כתוצאה מעליה משמעותית שנרשמה בשוויו של הקניון.
במסגרת עיסקת המימון מחדש, תיפרע מרכז קניון חיפה, המוחזקת על ידי בריטיש ישראל בשיעור של 70%, הלוואה קיימת בסך של כ-275 מיליון שקל כלפי קונסורציום של בנקים. במקביל, בעקבות עליית הערך המשמעותית שנרשמה בשוויו של הגרנד קניון, קיבלה חברת מרכז קניון חיפה הלוואה חדשה בסך של כ-630 מיליון שקל – אחת הגדולות שנתקבלו בישראל במסגרת עיסקת מימון מחדש.
בעקבות עיסקה זו, יווצר למרכז קניון חיפה עודף תזרימי של כ-355 מיליון שקל, כאשר חלקה של בריטיש ישראל במזומנים שיועברו ממרכז קניון חיפה לבעלים יסתכם בכ-235 מיליון שקל. עודף תזרימי זה, לצד התמורה שהתקבלה ממכירת בית הקריסטל צפויים לשמש את בריטיש ישראל להרחבת השקעותיה בתחומי הליבה העסקיים שלה וכן לניצול הזדמנויות עסקיות.
מבחינתה של בריטיש ישראל, שחברת בת שלה העמידה ערבות להבטחת החזר ההלוואה, הריבית האפקטיבית בגין ההלוואה החדשה, הצמודה למדד המחירים לצרכן, תעמוד על כ-4.7% בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
